 |
 |
|
|
|
 |
|
 |
 |
נורא חששתי מהרגע הזה שבו בעלי יגיד לי "מחר אני הולך לעבודה" ואתמול זה הגיע. בתכלס אני מרגישה קצת יותר טוב, מתאוששת, הניתוח מגליד ממש יפה למעט איזו ג'ולה שיש לי בצד שמחר אלך לבדוק וגם התנועתיות שלי השתפרה באופן משמעותי. אבל עדיין. יש איזושהי חרדה מלקפוץ למים ולהיות איתן לבד. נכון שהן ילדות טובות [...]
לא להאמין אבל שבוע חלף ויש לי תאומות.
האמת, החיים לא כל כך נוראיים כמו שחשבתי. התכוננתי מראש ללילות ארוכים ללא שינה, לחוסר תפקוד שלי, לא למצוא זמן לאוכל ומי דיבר בכלל על הנקה?
אבל וואלה, הופתעתי.
מסתבר שמיה ונוגה יצאו דומות כמו שתי טיפות מים ליובל, אותם גנים בדיוק רק שהן בנות. בגלל ההבדלים במשקלים שלהן נוגה נראית כמו יובל בגיל כמה ימים ומיה נראית כמו יובל בגיל שבועיים שלושה..
לפני שבוע בדיוק הפכתי מאמא לילד אחד לאמא לשלושה. ככה ברגע אחד. או ליתר דיוק תוך שתי דקות. לאחר שאובחנה אצלי רעלת הריון והוחלט על ניתוח קיסרי כבר הרגשתי סוג של הקלה שהנה, אוטוטו זה מסתיים. החודש האחרון היה זוועתי ואחד הקשים בחיי. בשבוע האחרון כבר הפכתי לממש נכה מבחינה פיזית, היה לי קשה לקום [...]
ביום שישי האחרון קמתי אחרי לילה לבן עם הרבה צירים, לחצי הדם שלי התחילו להשתולל שוב, 150-160 על 100. הרופא שלי אמר שנגיע למיון כדי להתאשפז. שבוע 35. לא נתפס שהגעתי עד כאן. הייתי קצת מבואסת מהעובדה שזה שוב לשבת בבית חולים, וכשהגעתי והסתכלתי עליו במבט צמא של " נווו אתה מנתח אותי?" הוא הסתכל [...]
לא להאמין, אבל כבר הגעתי לשבוע 34. אחרי שהייתי בחשש ללידה מוקדמת משבוע 20 ומשהו בערך ואחרי 4 חודשים בשמירה בבית, חודשיים מתוכם במיטה בשכיבה עם רגליים למעלה, 4 אשפוזים ועוד שלל ביקורים במיון, רואים את הסוף. כבר קשה לי, כבד, וכואב בכל אזור אפשרי בגוף. יש לי בצקות איומות ברגליים או ליתר דיוק בגזעי [...]
זה כבר הפך למסורת אצלי, כל סוף שנה לשבת ולסכם את מה שעבר בחיי בשנה האחרונה, ומסורת, נהוג להמשיך.
אז השעה עכשיו 12, עוד רגע בעלי יבוא לתת לי נשיקה, לשם שינוי נשארים בבית, אני מרוחה על הספה מזה כמה שעות , עם קצת צירים.
מצד אחד כואב לי , מצד שני אני יודעת שאוטוטו אני הולכת ללדת את שתי הפיצקיות שיש לי כרגע בבטן.
עוד אשפוז לא פשוט עבר על כוחותינו. אחרי שבסוף השבוע הייתי עם קפיצות משמעותיות בלחצי דם שהגיעו במשך כמה שעות ל100-150 יחד עם כאבי ראש וטשטוש ראיה, וביום ראשון בבוקר הלכנו לרופא שהפנה די מהר למיון. החלטתי הפעם ללכת על בית החולים אסף הרופא, מתוך מחשבה שאם הן יוולדו פגיות אז יהיה יותר נוח עם [...]
כל יום שעובר אני מפנימה את זה עוד קצת. אני אמורה ללדת כל יום, ואי הידיעה הזו מתי או איך זה יקרה, אני אפילו לא יודעת מה לדמיין, וזה מוציא קונטרול פריק שכמוני מדעתי. מאחר ויש לי 2 היפריות בבטן, אי אפשר לדעת אם הימנית שמזה חודש נמצאת במצג ראש ולמטה בתעלה תחליט להצטרף לאחותה [...]
יש משהו בחג החנוכה שגורם לי כל שנה להתרגש מחדש מאז שיובל היה בן שנתיים. אז היתה המסיבה הראשונה שלו בגן שבה הוא השתתף, רקד, ופתאום הפך ברגע מתינוק לילדון.. אולי כי זו המסיבה הראשונה בכל שנה בגן (כי בראש השנה לא מספיקים בד"כ להתארגן) והשנה ממש התרגשתי לראות אותו ובמסיבות האלה כל פעם נופל [...]
אני מודה, בימים האחרונים בכל פעם שאני רואה חדשות ויש עוד אזכור לתקרית כזו או אחרת עם נושא הנשים והחבר'ה החרדים אני יוצאת משלוותי. זה פשוט אבסורד מה שהולך פה ואיך לאט לאט התופעה הולכת וגדלה ואף אחד לא עוצר אותה בזמן!
