ללמד פעוטות לקרוא – לימוד קריאה לילדים – מומלץ או לא? / בת-שיר סולמי

מחקרים רבים מראים כי חשיפה של ילדים צעירים ופעוטות לספרי ילדים תורמת להתפתחות אוצר מילים עשיר ויכולת קריאה טובה יותר.

האם החשיפה לספרים מספיקה לפעוטות או שכדאי ללמד אותם לקרוא?

מהו הגיל שבו מומלץ להתחיל ללמד ילד לקרוא?

מהם העקרונות בהם נשתמש כדי לפתח את המוטיבציה והיכולת של ילדים לקרוא בכוחות עצמם. על כל אלה במאמר הבא.

 

לכל ילד קצב התפתחות אישי

כהורים ראינו שלכל ילד קצב התפתחות משלו. לא פעם חטאנו בהשוואה בין הילד שלנו לילדים אחרים, עד שהפנמנו שפשוט יש הבדלים.

השינויים בהתפתחות הם דינמיים ולעתים קרובות עוד לפני שהספקנו להסתגל לשינוי שחל בילד, חווינו שינוי נוסף. יש ילדים שמתחילים לדבר רק בגיל שלוש ומיד בהמשך החלו גם לקרוא.

היכולת לקרוא מתפתחת אצל כל ילד בזמן שלו וכהורים, עלינו להיות קשובים ומודעים לקצב האישי של הילד.

אם יש ילד שמעוניין לקרוא ומתעניין באותיות כבר מגיל 3, אפשר וכדאי להיענות לצורך שלו ולענות על שאלותיו.

 

האם ללמד פעוטות לקרוא באופן יזום?

ההחלטה אם ללמד ילד לקרוא ובאיזה גיל נתונה לשיקול דעתו של ההורה ומשתנה מהורה להורה, כמובן.

יש הורים שמתחילים ללמד את הילד לקרוא עברית ואנגלית מהיותו פעוט, בהתבסס על התפיסה כי קליטת שפות נמצאת בשיאה בגילאים הצעירים. מאידך, ישנם הורים שמחכים עם הקריאה עד לבית הספר וגם בבית הספר מניחים למערכת החינוך ללמד את הילד בלי שום התערבות הורית.

על הסקאלה יש כמובן הורים, שקצת מלמדים וקצת מרפים ויש הורים שמתחילים קצת לפני בית הספר. רק ההורה יכול לדעת מתי חשוב לו ללמד את ילדו קריאה ובאיזה אופן.

 

למידה מזדמנת – לימוד קריאה לילדים

אם נצא מתוך נקודת הנחה כי כל סיטואציה מזמנת למידה, ניתן דגש לדרך שבה אנו מתווכים לילדים צעירים את החיים.

כשהפעוט שלנו רואה אותנו מחזיקים את הספר, הוא לומד מאיזה צד מתחילים לקרוא ספר, איך מחזיקים את הספר, משפט קוראים מימין לשמאל, צריך להפוך את הדפים.

אלו הן הפעולות שהפעוט רוכש כבסיס לראשית הקריאה. על מנת לפתח מיומנות זו, נתעכב על שלטים בדרך, על מודעות בעיתון, ניתן לו להחזיק את העיתון ולהתבונן בו, להתנסות בעצמו.

 

דרכים שונות לספר לפעוט סיפור

• בגילאים צעירים מומלץ לספר סיפורים עם תמונות שימחישו את הסיפור.
  מומלץ לספר את הסיפור כשהתמונות פונות כל הזמן אל הילדים, מה שדורש מאיתנו לקרוא מלמעלה את המילים – מיומנות לא פשוטה, אך נרכשת לאחר מספיק אימונים.
• כדי להראות לילד את כיוון הקריאה, נצביע על המילים בזמן שאנו מספרים את הסיפור.
• כדי לתת לילדים להרגיש שותפים בסיפור, ניתן לילדים להשלים את המילים, יכולת שיפתחו אתרי מספר הקראות.
• ניתן לילד את החופש לספר לנו את הסיפור, לשנות את העלילה, לעצור אותנו באמצע הסיפור כדי לשאול שאלות, כך נעודד אותו לפגוש את הספר ועלילתו. אם המפגש של הילד עם הספר יהיה נעים וחוויתי, נגביר את הסיכוי שהילד ירצה במפגש חוזר עם הספר.
• חשוב שנספר את הסיפור עם שינויים באינטונציה, עצירות והפסקות כשצריך, מה שיעזור לילד לעשות זאת בעצמו כשייקרא.
• אם ברצוננו לשמור על רמת ערנות והקשבה של הילד לסיפור, נדאג לספר לו סיפורים התואמים את גילו ואת רמת הקשב לה הוא מסוגל.

 

הבסיס לראשית קריאה

יש דרכים וגישות שונות ללמד ילדים לקרוא, גם בבית הספר.

ביניהן יש שיטות שמלמדות את המילים כתבניות שלמות ויש שיטות המפרקות את המילה לחלקים לפי צלילים. הפניית תשומת ליבם של פעוטות לצלילים (מה, שה, לה וכו’) היא חשובה כהקניית בסיס ללימוד קריאה בהמשך.

חשוב מאד ללמד את הילדים להקשיב ולזהות באיזה צליל מתחילה מילה, הרבה לפני שמלמדים את האותיות ושמותיהן.

אפשר להיעזר בחרוזים, בספר ‘שטוז”ים’ של דתיה בן-דור, במשחקי מילים של מה מתחיל בצליל… ומה מסתיים ב… כדי לחדד את הרגישות של הילדים הצעירים לצלילים.

אם אתם מעונינים להעמיק בנושא זה, מומלץ לקרוא עוד באתרי אינטרנט שעוסקים בחינוך לגיל הרך או בלימוד קריאה לילדים.

בכל מקרה מומלץ לא להילחץ ולא להלחיץ את הילד. בין כה וכה הוא זה שקובע את הקצב ולפני שתרגישו הוא כבר יגמור תיכון, יתגייס לצבא ויצא ללימודים בחו”ל. בינתיים אפשר לתת לו ולכם ליהנות מהילדות.