עידוד הליכה אצל תינוקות – איך לגרום לתינוק ללכת לבד

אם התינוק שלכם נמצא בשלב שבו הוא מתחיל להראות סימני מוכנות להליכה, אני מצרפת לכם כמה טיפים שיעזרו לכם לעבור את התקופה הזו בקלות.

תינוקות מתחילים ללכתבגיל שנה פחות או יותר כאשר הטווח נע בין 10 חודשים לבין שנה וחצי.
יש תינוקות שמתחילים ללכת לבד מוקדם יותר וחלקם מאוחר יותר, כל תינוק בקצב שלו.

ברשומה זו אצרף מספר טיפים שקיבלתי מחברים, טיפים שקראתי ויישמתי אותם על שלושת ילדיי שכבר מגיל 7-8 חודשים נעמדו ורצו סביב רהיטים.

היינו בטוחים שכל שניה הם יעזבו ידיים ויתחילו ללכת אבל בפועל, יובל התחיל ללכת לבד בגיל שנה ו-4 חודשים, נוגה- התחילה ללכת בגיל שנה וחודשיים בעוד מיה, התאומה שלה,
החלה ללכת רק בסביבות גיל שנה ו-5 חודשים. נוגה היא האמיצה מבין שתיהן ומיה בדרך כלל יותר פחדנית וזהירה.

היום אגב, שלושתם עם יכולות מוטוריות נהדרות, ילדים פעילים וגדולים (11,7) והכל נפלא.

יש לי לא מעט חברות שהילדים שלהן פשוט נעמדו והתחילו ללכת אפילו בגיל 8-9 חודשים.

התפתחות מוטורית מהירה או איטית

בהתחלה הייתי בטוחה שהנושא של תחילת הליכה אצל תינוקות קשור בהתפתחות מוטורית, אבל במקרה של הילדים שלי כשיובל ונוגה דווקא התפתחו יחסית מהר וזחלו על הגחון בכל הבית בסביבות גיל חצי שנה, הבנתי שבכל המקרים זה תלוי באומץ שלהם ובבטחון שיש להם כדי לייצר שיווי משקל, לעזוב ידיים ולסמוך על עצמם שיוכלו להתייצב.

אם התינוק שלכם מתקרב לגיל 7-8 חודשים ועדיין לא ממש זוחל או יושב, רצוי לבדוק בטיפת חלב אם הכל כשורה ולהתייעץ עם רופא ילדים.

איך לעודד הליכה אצל תינוקות – טיפים

*אתחיל בלסייג ולומר כי אינני אשת מקצוע ואין לראות במידע זה מידע רפואי מקצועי, אני רק משתפת מתוך ניסיוני האישי כאמא ל-3 ילדים ומומלץ להתייעץ עם בעל מקצוע בנושא.

• חשוב ללכת עם התינוק הרבה  יד ביד, המון, כמה שיותר, כאילו להעביר לו את המסר שכבר לא זוחלים, אלא הולכים, שיתחיל לקבל בטחון. גם בבית אם הולכים ממקום למקום לקחת את הילד יד ביד ולומר לו “עכשיו נלך לכאן ולכאן, בוא תן לי יד”, “עכשיו נעשה כך וכך, תן לי יד”. תתחילו עם שתי ידיים ותעברו בהדרגה לאחת.
• כשאת נותנת לילד יד, חשוב לתת לו יד בגובה החזה שלו, ואפילו קצת מתחת כדי שיוכל לעמוד עם הידיים שלו בגובה שבו הוא הוא היה עומד אם היה מנסה לייצב את עצמו. זה אמנם הורס לנו את הגב, אבל עוזר להם לייצב את שיווי המשקל. חשוב לכל אורך הדרך לתת לתינוק תחושת בטחון ולא לדחוף אותו לפני שהוא מרגיש מוכן לשחרר ידיים.כשהוא ירגיש בטוח מספיק הוא ישחרר לבד.
• בדרך כלל בשלב שבו התינוק עומד ללכת, הוא יעלה לעמידת 4 וכאילו יתנדנד קדימה ואחורה, ככה הם מתרגלים נסיונות לעמוד. אל תתערבו להם.
• לתת לילד ללכת יחף או רק עם גרביים גם בחוץ.
• לתת לילד בימבה או הליכון דחיפה שילך איתו או אפילו כיסא פלסטיק קל שהוא יכול לגרור ולטייל איתו בבית.
• כאשר הילד עושה סוף סוף צעד או שניים  – לעודד אותו בהתלהבות, לתת לו מוטיבציה .
• לא להתרגש אם תהיה רגרסיה לכמה ימים, זה יבוא לבד, תנו לילד לצבור בטחון, הוא ילך כשירגיש מוכן.
• לא לדחוף אותו יותר מדי ולעזוב לו את הידיים לפני שהוא מוכן, זה יכול לגרום לחשש מצידו ולעכב את התהליך.
• במידה והילד נופל, לא לעשות דרמה, להסיח את דעתו, לומר לא נורא, ולצחוק, לא לעשות מזה סיפור של אוייי ולנחם יותר מדי. “להחליק” את האירוע.
• במקרה של אחים – כמו למשל במקרה של תאומים, לייצר סביבה בטוחה ורגועה עבור התינוק. אצלי למשל כשנוגה התחילה ללכת בגיל שנה וחודשיים, מיה היתה מתוסכלת מזה והיתה מפילה אותה כל הזמן..(רודפת אחריה בזחילה, תופסת לה בחולצה ומושכת אותה למטה).

את הטיפים הללו יישמתי עם הילדים שלי וכשהם התחילו ללכת זה היה ככה פתאום, הם פשוט נעמדו והתחילו ללכת.

זה עניין של בטחון שצריך לתת להם ולהעביר להם את המסר שהם הולכים ולא זוחלים.
בערך 3 ימים לפני שיובל התחיל ללכת לבד הוא היה בא אלינו כל הזמן ומושיט לנו יד כדי שנעזור לו ללכת  ממקום למקום.

אני מקווה שהטיפים הללו יעזרו לכם, קחו אויר ותנשמו. אל תלחיצו את הקטנטנים, כשהם ירגישו מוכנים הם ילכו ואז תצטרכו לרוץ אחריהם לכל מקום..