“מחדש בכל יום מעשה בראשית”…גם חובתנו הזוגית

על זכותנו (ואולי חובתנו?) להמציא את עצמנו מחדש…הפעם על “שולחן הניתוחים” עוד דוגמא לגבר מוצלח לכל דעה אך עם מחסום “מונע זוגיות רצינית”…מנסים להבין איך זה שהוא לבד.
לזכותו יאמר שהוא מודע וגלוי לב. הוא מספר שכל קשר נהרס לו בגלל אותה סיבה – לא מקבלות אותו כמו שהוא (במקרה שלו בגלל שהוא “חונק” ברכושנות וקנאת יתר שכנראה נובעות מחסכי ילדות =בטחון עצמי נמוך בזוגיות).
מכירים את “מה אני אעשה, ככה אני”….”בסוף אני אמצא אחת שתקבל אותי כמו שאני”…?!
אופייני גם לנשים וגם לגברים, זה תירוצים ל”לא רוצה להשתנות”…
מה עושים? לכאורה בעיה ללא פתרון….
אני: אולי “תברא את עצמך מחדש?” דף נקי. מההתחלה. במקום להיכנע לעבר שלך, ולחכות למישהי שמשום מה תסכים לחיות עם ההתנהגות הלא-נכונה שלך, הבה נברא עתיד חדש!
מתוך מודעות והחלטה נחושה, נשנה את עצמנו ופשוט נפסיק עם זה. זה לא קל אבל אפשרי ועוד איך.
הדור הזה, הוא כ”כ מוצלח, שאני מאמין שכל אחד יודע מה מונע מבעדו להתחיל או להחזיק קשרים משמעותיים. אם לא, מתייעצים….
אז כמו בתמונה – מסתכלים לאמת בעיניים ובנחישות של מנתח סלפי-מוח-לב בוראים אני משופר. מלך ומלכה. ראויים. שלמים. ויפה שעה אחת קודם…
ובאותו עניין, טיפ לפרק ב’:
רבים מאתנו נמצאים אחרי קשר משמעותי ומצוידים לא רק בילדי מתנה, אלא גם בסט של תפיסות זוגיות על “איך זה לא צריך להראות”, זוגיות היא לא _____ וכולי.
הבעיה היא שאנחנו שוכחים שבעצם חזרנו לנק’ ההתחלה והניסיון שצברנו הוא דווקא לרעתנו(!), כי התפיסות האלו שנוצרו במשך שנים, בזמן פרק א’, הרי שייכות לקשר שלא צלח בסופו של דבר נכון??
ריכוז – רק דבר אחד אפשר להפיק מזה – “מה עשה לי נעים ומה היה טוב לי”. רק זה.
ואת זה + הרבה דברים אחרים לחפש בפרק ב’.
מי שמתמקד בשלילי (יותר לא אלך עם קמצן..) סופו שימצא עצמו בפרק ב’ זהה לראשון (הזכרת השלילי=זימונו) או הפוך לו (קיצוני מדי..שהרי היה גם טוב שם נכון?!) אבל לא מתאים מהרבה בחינות אחרות ובסופו של דבר…לא יצלח.
סיכום: “אם אני מחפש שוב מה שעשה לי נעים, הפרה אותי, האשיר אותי ומילא אותי באהבה אז יהיה לי את זה שוב…אם אתמקד בשלישי שהיה לי גרוע..זה מה שיהיה לי שוב..”..