רוצים ילד נוסף? השיקולים הכלכליים שצריך לקחת בחשבון

מתי הזמן הנכון להכנס להריון?

בין אם אתם לפני או אחרי הולדת ילד אחד או יותר, זו תמיד שאלת מליון הדולר. מתי הזמן הנכון?
התשובות לכך מתחלקות לשתי תשובות עיקריות – עכשיו, ומתישהו בעתיד, אבל לא עכשיו.

עכשיו– כי מי יודע מה יהיה מחר, כי מי מבטיח לנו שמחר לא נהיה מבוגרים יותר, שמערכת הרביה לא תזדקן יותר מדי, שנפספס את הרכבת, שלא יהיה
לנו כסף או שנאבד את האומץ.
לא עכשיו – כי זה מרגיש שאף פעם לא יהיה לנו מספיק כסף או מספיק זמן פנוי בשביל לגדל ילדים ולתת להם את כל מה שהם צריכים , שכרגע אנחנו עמוסים
עם החיים\עבודה\הילדים שכבר יש ואיפה עכשיו נכניס עוד ילד לשגרה המטורפת הזו גם ככה?
ובכלל, עם יוקר המחיה שרק הולך ועולה עם הזמן והמשכורות שלנו שלא ממש משתנות ככל שנוקפות השנים ביחס שווה, אז איך אפשר לגדל פה יותר מילד או
שניים עם משכורת ממוצעת?

לפני כמה עשורים להורים שלנו היה הרבה יותר קל. לא היתה כמעט דילמה. אנשים התחתנו, הביאו ילד, עוד אחד, עוד שניים וממוצע הילדים בכל משפחה היה הרבה יותר גבוה מהיום. הכל היה מצד אחד זול יותר אבל מצד שני פשוט יותר. הקדמה ורמת החיים שיש היום עולות לנו הרבה כסף..

הגברים יצאו לעבוד, מרבית הנשים ישבו בבית וגידלו את הילדים,לא היו הוצאות מטורפות כמו שיש היום על חינוך, על מסגרות, על אוכל ועל מחיה, אנשים יכלו לקנות בתים במחירים סבירים ביחס למשכורות שהרויחו.

המשפחה המורחבת היתה קרובה ברוב המקרים, כך שהיתה הרבה עזרה בגידול הילדים. היום כל אחד עם האוטו שלו, עם הקרבה לעבודה, מתרחקים מהמעגל המשפחתי כדי להגשים את עצמנו.  היום, זוג שמתחתן ללא שום עזרה כלכלית מההורים או משרה בכירה במיוחד עם שכר גבוה, כמעט ולא יכול לקנות דירה באזור המרכז כי הכל כל כך יקר ולא פרופורציונלי. העשירים ממשיכים להיות עשירים ומעמד הביניים שסוחב על גבו את עול המיסים ועובד קשה, רק הולך ומתדרדר.

אני רואה חברים רבים שלי שהתחתנו בשנות ה30, בלי עזרה מההורים, הביאו ילד אחד או שניים, בקושי סוגרים את החודש. משכורות ממוצעות של 12-15 אלף ש”ח נטו ביחד שזה נחשב היום גבוה יחסית. יש לי חברות שאחרי 2 ילדים החליטו בצער רב שהן סוגרות את הבאסטה כי אין להן יכולת כלכלית לתת לילדים שלהם לגדול כמו שהן רוצות. ואני, אמנם אני עם שלושה ילדים ומדי פעם יש איזשהו רצון לעוד אחד מתישהו בעתיד, אבל גם אני וגם בעלי יודעים שאם המשכורות שלנו לא יגדלו בצורה משמעותית, זה לא יקרה.
עכשיו תוסיפו לזה הוצאות של ילד אחד – חיתולים, תמ”ל, בגדים וציוד (ששוב, כל כך יקר היום) ועוד לא דיברנו על מעון\משפחתון שעולה במקרה הטוב 2000 ש”ח לחודש ובמקרה הפחות טוב יכול להגיע גם ל4000 ש”ח לחודש.
יחד עם זאת נשים רבות (מי שיכולה איכשהו להרשות לעצמה) מתפטרות כדי להשאר עוד כמה חודשים עם התינוק בבית, כי הרי לא הבאנו תינוק כדי שמישהו אחר יגדל אותו וזה לא הגיוני לרבות מאיתנו להשאיר תינוק כל כך קטן בן 3-4 חודשים לבד עם מישהו זר. אז תורידו משכורת אחת לכמה חודשים והרי לכם זוג שנקלע לקשיים כספיים. אני לא מדברת על אלו שמרויחים משכורות גבוהות כי יש גם כאלה, אבל המצב של רובנו, הוא כזה..
ואם מצטרף למשוואה תינוק נוסף , אז אמנם מרבית הרכישות הראשוניות של הציוד נחסכות, אבל עדיין, צריך לדאוג למסגרת, לאוכל וחיתולים .
ואם לא הצלחתם לחסוך לפני שהבאתם ילדים ולרכוש בית, רוב הסיכויים שלא תצליחו לחסוך אלא אם כן יהיה לכם שדרוג משמעותי במשכורת.

ויחד עם זאת, להריון נוסף יש עלויות בחלק מהמקרים במידה ואתם עושים את הסקירות באופן פרטי כי הבדיקות דרך הקופה לא תמיד מספיק יסודיות. אז לפני שרצים להביא עוד ילד כדאי להביא בחשבון את השיקולים הכלכליים הללו.  לפעמים עדיף לנסות לחשוב על פתרונות יצירתיים יותר כדי לחסוך ולהצטמצם לתקופה, כמו למשל לגור אצל ההורים לתקופה ואז לחסוך המון או להתפשר לשנה שנתיים על אזור מגורים פחות טוב או פחות מרכזי ולחסוך, להשתמש בתחבורה ציבורית במידה וזה לא מסורבל מדי ויש לכם שירותים נגישים וקרבה נוחה לעבודה, ופשוט להכנס להתנהלות כלכלית נכונה לפני שמביאים עוד ילד נוסף. לפעמים עדיף לחכות עוד שנה או שנתיים ולהצטמצם ולחסוך כדי שאחר כך יהיה קל יותר.

הרבה חברות שלי עשו את הילד השני  בהפרש קטן כדי שהילדים “יגדלו יחד”. יש לזה יתרונות וחסרונות. היתרונות הם שהילדים אכן גדלים ביחד, אתם עדיין לא גמרתם לגמרי עם החיתולים והבקבוקים, אך ככל שההפרש קטן יותר כך קשה יותר. בין אם ההתנהלות בהריון עם תינוק שזקוק עדיין לידיים, בד”כ ההריון נופל איפשהו על ה”טריבל טו” המפורסם ויחד עם העייפות והקושי של ההריון זה לא להיט.  בנוסף התנהלות אחרי הלידה היא מאוד תובענית ולא פשוטה כי זה כמו שני תינוקות, גם מבחינת עגלה זו אופרציה ובמרבית המקרים תצטרכו עגלת תאומים או מנשא ועגלה שזה לא תמיד הכי נוח.

מצד שני יש יתרונות בהפרש של 3-4 שנים. הילדים הראשונים כבר יותר עצמאיים, יותר בוגרים ויותר מבינים ולקראת גיל 4 הם ממש מתבגרים והופכים לאנשים קטנים. תחשבי על זה שאת יכולה לשבת ולנוח כשאת עייפה וקשה לך ולהגיד לילד “אמא עייפה” ופתאום הוא יתחשב ויעסיק את עצמו בשקט לידך, הם מסוגלים להבין כשאת נעלמת ליומיים שלושה בשביל ללדת או במקרה הפחות טוב מספר היעדרויות בגלל אשפוזים, אחרי הלידה הם מאוד עוזרים ואפשר להפעיל אותם כדי שירגישו חשובים. ואולי הם לא לגמרי מבינים , אבל יש סוג של הבנה מה זה אח קטן שהצטרף למשפחה ובדרך הנכונה אפשר לרתום אותם לגלות אחריות. ואז הכל יותר שפוי כי יש לך בעצם רק תינוק אחד ולא שניים ואולי גם הספקתם לחסוך קצת כסף כדי שתוכלו לגדל את התינוק הנוסף בנחת ועם פחות לחץ. בכלל, בילד שני, וגם שלישי, אחרי שעברת עם הראשון את ה”סטאז” וכל הרגעים הקשים והלא ברורים של ההתחלה, פתאום בילד שני את הרבה יותר רגועה ובשלה ופחות מתרגשת כשהתינוק צווח ויותר יודעת ומסתדרת לבד. הידיעה הזו שהכל זמני וחולף נותנת המון בטחון ושלוה. וכשאין לך עוד פעוט לא עצמאי להתעסק איתו, זה הרבה יותר קל.

אז השיקולים הם שלכם, לפעמים כדאי להסתכל על התמונה הרחבה לפני שמחליטים להביא עוד ילד ואולי עדיף להמתין עם זה.

חשוב ששני בני הזוג ירגישו שהם רוצים ילד נוסף  באותה המידה ובאותה רמת מוכנות  כדי לא ליצור חיכוכים ומרמור מיותרים בתוך הזוגיות. רצוי להביא ילד נוסף כשאתם מוכנים, בשלים  ורוצים, וגם לקחת בחשבון את הנושא הכלכלי כי כשהמינוס גדל בבנק, כך גם המריבות הזוגיות.