סיפור הלידה של אורי

2


 
נכתב יום לפני גיל שנה
בדיוק מחר לפני שנה נכנסת לחיינו ילד שלי..

אחרי שנתיים קשות מנשוא שבהן איבדנו את אחיך הגדול בחודש שביעי, ואחרי הריון מלא חרדות ופחדים.
לפני כל בדיקה שעשינו לך אם זו שקיפות עורפית או סיסי שיליה אמא שלך לא היתה אוכלת ולא ישנה מדאגה שהכל בסדר איתך..
וגם שהסתימו להן הבדיקות בתוצאות טובות אמא פחדה שכמו אחיך הגדול לא תהיה איתנו..
כשירדו לאמא המים נסענו לבית חולים מלאי חששות וגם קצת מקוים שהפעם נפגוש אותך אהוב שלי, האחות שבדקה את אמא אמרה שאמא כבר עם צירים ועם פתיחה 4 ובטוח תהיה זו לידה קלילה הו הו איך היא טעתה..


אתה היית תקוע בתעלת הלידה ולא הצלחת לצאת במשך 12 שעות אחרי שאמא היתה בפתיחה מלאה.. אחרי 3 נסיונות של ואקום שנכשלו אמא כמעט והתיאשה וצעקה על כל הרופאים שאם הם לא מוציאים אותך בקיסרי היא פשוט הולכת הביתה כנראה ששמעת את הצעקות של אמא כי אז החלטת לצאת..
אבל היית מאד עייף וכשיצאת היית כולך כחול ולא בכית רק אמא בכתה.. יומיים היית בטיפול נמרץ ואמא ישבה לידך ושרה לך כל הזמן “מי אוהב אותך יותר ממני..“
כנראה שלמרות שאמא זייפנית מדופלמת או בגלל שנמאס לך לשמוע את אמא התאוששת ברגע אחד כנגד כל הסיכויים..
לעולם לא אשכח איך הנחת את הלחי הקטיפתית שלך על אמא ונרדמת..
אורי שלי לא יכולנו ליחל לתינוק יותר מושלם ממך בוכה רק שממש מציק לך משהו, בבוקר אתה משחק חצי שעה במיטה עד שאמא מסימת את כוס הקפה שלה אין אין כמוך מלאך שלי! מאחלת לך שתהיה מאושר שתפרח שתחווה את העולם שתאהב שתהיה מה שתהיה העיקר שהחיוך המתוק שלך ישאר על פנייך לנצח!
ori

מזל טוב נשמה של אמא אתה בן שנה..