אמנם רק לשבוע והימים הללו יחזרו מתישהו במהלך השנה, אבל זה כבר הישג תקדימי חשוב מאוד!

ב26.8.11 תפתח שנת הלימודים החדשה !

נגמר הראשון בספטמבר!

בזכות ארגון הורים עובדים לשינוי קרה מאורע היסטורי.

מידע על קיצור ימי החופשה מאתר קינדרלנד ולוח החופשות החדש לשנה הבאה

אני מאוד מקווה שבהמשך זה יהווה תקדים לקיצור נוסף של החופשות לילדים.   זה ממש לא פשוט לעבוד בימי הקיץ כשיש  ילד בבית ולי במקרה יש גם שתי סבתות שיכולות פה ושם לעזור אבל מה עושים הורים רבים שאין להם ימי חופש ואין להם סידור לילד? משלמים. מחיר כבד.

הנושא החם בימים האחרונים בכל הפורומים והקבוצות החברתיות של אמהות עוסק סביב חופשת הקיץ והרישום לקייטנות, נתונים על מחירי הקייטנות המופקעים והלא ריאלים בכלל שאין לי מושג איך משפחה שמרויחה שכר ממוצע במשק יכולה להרשות לעצמה לשלוח שניים או שלושה ילדים ואף יותר למסגרת של קייטנה של שבוע- שבועיים והאם האלטרנטיבה של לקחת חופש לא תעלה פחות בסופו של דבר.

החופש הגדול הוא מיותר לחלוטין. ילדים בגן ובשכבות הנמוכות של בתי הספר לא זקוקים לחופשה של חודש או חודשיים וגם לא של שבועיים.

כבר כתבתי על כך בעבר שזה לא יתכן שבמדינה מתוקנת כשלנו, להורה ממוצע יהיו 14 ימי חופשה בשנה ולילד יהיו 60 ימים!

ובגלל שהכל פועל כמו פעם והמנגנונים מאוד כבדים ובירוקרטיים וארגוני המורים עומדים על שלהם ומאיימים בשביתות כל פעם אז אנחנו , ההורים שלא עוסקים במקצועות ההוראה משלמים מחיר כבד.

 

אז נכון, זה לא פשוט להיות מורה בארץ, אני חלילה לא מזלזלת , התפקיד תובעני מאוד , דורש שעות רבות בבית הספר ומחוצה לו , יש לי כמה חברות מורות שחצי מהשבתות שלהן מוקדשות לבדיקת מבחנים במקום לזמן איכות משפחתי וברור לי שלא קל להן. כביכול החופשים הם בעיקר בשביל המורים. אין שום סיבה הגיונית ששבוע לפני פסח כל הילדים והמורים יצאו לחופשה בעוד כל ההורים ממשיכים לעבוד כרגיל!

לא כל עבודה מאפשרת גמישות מבחינת חופשים, כפי שאמרתי לא לכל הורה יש הורים שיכולים לעזור או יכולת כלכלית לממן תוספת למסגרת הרגילה וחייבים לעשות פה שינוי.

גם מי שעובד לא תחת משרד החינוך עובד קשה, וגם לנו מגיע חופש, אבל מה לעשות שיש משכנתא לשלם ועבודה לתחזק ולא הוגן שלמורה יהיו כאלה תנאים נוחים על חשבונינו.

וכן, אני יודעת שיש סיכוי שכל המורות מביניכן שקוראות את זה עכשיו יקפצו ויגידו כמה הן עובדות קשה בחינוך הילדים שלנו וכן, המאבק שלכן צודק ומגיע לכן לקבל תנאים טובים יותר ושכר גבוה יותר. גם חמותי מורה בפנסיה ובדיוק אתמול שוחחנו על כך וברור לי שהיא עבדה קשה במשך 30 שנה, אבל היי, גם אני עבדתי לא פחות קשה במקומות אחרים ולא היו לי 60 ימי חופש בשנה.

ונכון שחלק מהחופשים מוקדש לישיבות ולארגון פעילויות בבית הספר ושיש ישיבות בערבים  אבל עדיין, כשיש חופש, למורות יש הרבה פחות בעיות של סידורים לילדים כי יש להן הרבה יותר ימי חופשה מכל עובד ממוצע במשק. זו עדיין בחירה שלהן אם להיות מורה או לא.

צריך לעשות רפורמה מקיפה בהתנהלות של משרד החינוך בארץ, גם לגבי חוק הפעוטונים שכרגע מנסים להעביר בכנסת, זה כאילו שהכל פועל כפי שפעל פעם, לפני 20-30 שנה, ואף אחד לא חושב שזה לגיטימי להתאים את מערכת החינוך למציאות העכשוית מאחר ופני התמונה השתנו בצורה משמעותית. לפני 20-30 שנה יותר ממחצית מהאמהות היו בבית, היתה יותר זמינות לטיפול בילדים, גרו קרוב לסבא והסבתא שהיו חלק בלתי נפרד מהתא המשפחתי, החלק העיקרי של הקריירה והפרנסה היה שייך בעיקר לגברים.

היום – המציאות שונה. נשים הן קרייריסטיות יותר, שאפתניות, עובדות במשרות תובעניות וחשובות והרבה יותר קשה לקחת חופש של שבועיים או שלושה כדי להיות עם הילדים כשיש לך המון אחריות מקצועית.

 

אני רוצה לסיום לפרגן לארגון הורים עובדים לשינוי ולשתף אתכם במייל שנשלח אלי מטעמם היום בבוקר, כי יש שם דברים שאני חושבת שכל הורה צריך לדעת ואם טרם הצטרפתם לקבוצה שלהם בפייסבוק וחתמתם על העצומה, עכשיו זה הזמן!

.

 

הורים יקרים,

 

 

החופש הגדול מתקצר.

נכון,

 

זה לא מה שרצינו.

ביקשנו לקצר את החופש,

אבל לא ביקשנו שידחפו לנו ימי חופשה נוספים במהלך השנה.

ביקשנו לקצר את החופש באופן משמעותי, וקיצרו אותו רק בכמה ימים.

אבל מה שחשוב ומרגש כאן זו העובדה שהמאבק שלנו –

לחשיבה מחודשת על לוח החופשות, לתיקון קטן שהוא קיצור האורך המוגזם של החופש הגדול – הצליח.

יש עוד המון המון מה לעשות, המאבק לא תם. הוא רק התחיל.

אפילו סלבין אומר וגם כאן

 

אבל הוכחנו שמאבק ציבורי יכול לשנות את פני המציאות.

הוכחנו שמאבק ציבורי, יכול לגרום לשינוי לוח החופשות שהיה נהוג כאן ב 63 השנים האחרונות.

הוכחנו שבמאמץ ממושך, שבחתירה למטרה, בסבלנות ועקשנות ובלי להרפות, אפשר לגרום לשינוי.

 

השינוי הזה לא היה קורה בלי התמיכה הרחבה שלכם,

בלי התגובות שלכם,

בלי העידוד שלכם,

בלי ההורים שמתנדבים, שפועלים, שמתאמצים, ששואלים, שמציעים עזרה.

 

אז יש לנו עוד המון מה לעשות.

אנחנו ממשיכים להתאמץ על מנת לאחד בין החופשות של ההורים והילדים,

על מנת ליצור הלימה בין תרבות העבודה המטורפת, לבין הרצון והצורך שלנו להיות עם הילדים והמשפחות שלנו.

 

אנחנו ממשיכים לפעול ולעשות למען ההורים, הילדים, והמשק הישראלי.

 

אתם, כמובן,

מוזמנים להמשיך ולעזור, להציע, להצטרף, לצעוק, ליזום, מה שתרצו.

אנחנו בפייסבוק, ויש לנו אתר (שאנחנו לא מספיקים לעדכן. מבטיחים שבקרוב. או מתי שנספיק. בכל אופן, שם המקום להרשמה לקבלת עידכונים במייל),

ואפשר גם במייל: [email protected]

 

 

צוות

הורים עובדים לשינוי