סוף כל סוף בקבוק / גלעד

דברים יקרים מגיעים באריזות קטנות

ההתמודדות עם הבשורות הרעות תמיד אינה קלה, ובוודאי מוסיפה עוד קשיים בהתמודדות שלנו עם המצב המורכב ממילא, אך כמו שכבר כתבתי בעבר, תמיד יתכנו גם בשורות טובות, כאלו שקצת מקהות את הקושי הגדול.

והנה, באה לפתחנו בשורה כזו, אחרי תקופה ארוכה מאוד של חוסר בכלכלה של חלב אם שלאחריה תקופה לא פחות ארוכה של כלכלת חלב אם שאוב והגשתו דרך זונדה ( כלומר ישירות לתוך הקיבה ), הגיע הזמן להתקדם עוד שלב.

כאשר המצב הפיזי של עופרי השתפר קלות, כלומר היא עלתה במשקל לאורך תקופה, התחזקה מעט, ובעיקר התייצבה מבחינה רפואית, החליט הצוות המטפל לעבור באופן מדורג לכלכלה מבקבוק, לינוק חלב מבקבוק ככל תינוק רגיל?! ממש ימות המשיח מבחינתנו.

כן, סביר להניח שרבים מכם ירימו גבה נוכח התגובה שלנו לדבר כה טריוויאלי, הרי זה כל כך טבעי לתינוק שנולד במועד לינוק חלב אם או לינוק מבקבוק תחליף חלב אם כלשהו. אבל בשביל מי שנולד לו פג זעיר, זה בכלל לא מובן מאליו ולכן שהתבשרנו שעופרי הולכת לקבל את הבקבוק הראשון בחייה שמחנו עד מאוד.

נכון, אומנם מדובר כאן על צעד קטן ביותר לאנושות, אך צעד ענק קדימה לעופרי, וכל צעד בכיוון הנכון, מקדם אותנו אל המטרה, מקדם אותנו אל השחרור הכה מיוחל.

פשוט זה לא היה, כמובן, הרי אין דבר שהלך בקלות באותה תקופה, וכך גם עם אותו בקבוק ראשון והיסטורי כל כך מבחינתנו. ראשית, היה צריך להגיש את הבקבוק בתוך האינקובטור מפאת החמצן הסביבתי ( מאוחר יותר פתרנו את הבעיה על ידי שימוש בצינורית חמצן מחוץ לאינקובטור), ושנית, עם רפלקס מציצה שאינו מפותח דיו, היה קשה מאוד לעופרי החלשה ממילא, להצליח לינוק את החלב מהבקבוק.

מפח נפש זה לא היה, אבל גם לא הצלחה גדולה, ובכל זאת, העתיד התחיל להראות בהיר יותר מבעבר.

עד כאן להפעם. גלעד..