משרד החינוך התבלבל, הבן שלי רק בכיתה א’!

לפני כחודשיים התחלנו את שנת הלימודים. יובל, הבן שלי, בכיתה א’.

אז נכון שיש את המשבר הזה של המעבר מגן הילדים לכיתה, א’, אבל השתדלנו שזה יהיה לו כמה שיותר קל. חרשתי איתו בקיץ דיסקים של בלי סודות, חוברות של לימוד אותיות ומספרים והילד נכנס לכיתה א’ כשהוא כבר יודע לזהות אותיות וגם לכתוב כמה.

מאז תחילת השנה ניכר שמשרד הבריאות נמצא באזשהו מרתון לא ברור שהילדים יספיקו לסיים חוברות בקצב.

אני שומעת לאחרונה מהמון חברות שגם הן אמהות לילדים בכיתה א’ וגם מהמון דיונים בפייסבוק על כמות השיעורים הלא הגיונית שהילדים שלנו מקבלים.

מאחר ולילדים עדיין אין כישורי למידה, לא מספיק שהם יושבים בכיתה 4-6 שעות , מתרגלים חומר, עושים המון שיעורים ותרגולים גם בכיתה, ואז הם חוזרים הביתה וצריכים להמשיך ללמוד ולתרגל. זה נראה הגיוני למישהו במשרד החינוך שילד בן 6 ישב לפעמים על 5-8 עמודים של שיעורי בית במגוון מקצועות + כמה שורות של תרגול כתיבה? אני בעד למידה, אבל זה מוגזם.

רק לפני 4 חודשים הילדים הללו היו כל היום בגן, שיחקו, רצו, השתוללו, ופתאום הם צריכים לשבת בשיעורים, להקשיב, לפעמים יש להם בעיות קשב וריכוז שטרם אובחנו ואז בכלל קשה להם וזה יוצר מצב נורא מתסכל.

בגלל שכל חודש ספטמבר היה עמוס בחגים, אז חגיגות ימי ההולדת נדחו לחודש הנוכחי. יוצא שיש לנו בממוצע 2 מסיבות יום – הולדת בשבוע אחר הצהריים. יובל אצל המטפלת עד 4 ורבע, ובד”כ הוא עושה שם שיעורים, אבל אני לא מצפה ממנו שישב כל השעתיים ויחרוש בלי הפסקה. אחרי 5-6 שעות לימודים לילד מותר קצת להתפרק. אז הוא חוזר הביתה ופורק עלינו את התסכול שלו של כל היום. ניסיתי לרשום אותו לחוג כדורגל ולא התחשק לו ולא תמיד יש לי כח לרדת עם הילדים למטה. אז משתדלים לשלוח אותו לחברים, אבל אז יש לו המון שיעורים ויש את הדילמה הזו – שיעורים או חברים? וכמובן שהחברים לוקח.

עם כל הכבוד, יהיו לו עוד המון שנים לחרוש ואני מאמינה שהכל צריך להיות במינון מתאים. יש ילדים שיש להם סבלנות לשבת וללמוד שעות ולהכין שיעורי בית ויש כאלה שלא. מה זה הדבר הזה? מה יקרה אם הילדים לא יתרגלו בלי הפסקה? זה גורם לבן שלי לשנוא את שיעורי הבית, להשתעמם, וגם החומר הדבילי בחוברת – רמה רן נמה קמה ועוד כל מיני שטויות כאלה שחוזרים עליהם בלי הפסקה. ראבק, קצת פרופורציות!

למה לא להפוך את הלימוד לכיפי ומעניין?

למה לא להוסיף אתגר, ודברים מעניינים?

אני יושבת איתו מדי יום על השיעורים והדברים חוזרים על עצמם גם מבחינת עמודי הפעילות. אותן מילים, אותם ציורים. כאילו תגוונו קצת?

 

כבר שוחחתי פעמיים עם המורה של יובל בנוסף לשיחה שקיימנו בתחילת השנה. הסברתי לה שהבן שלי קצת היפר כמו אמא שלו ומאחר והוא עדיין לא בן 6 וחצי (בעוד 5 ימים ימלאו לו 6 שנים), אז לא מאפשרים לי לערוך לו אבחון לADHD.

ואם הולכים להתפתחות הילד דרך קופת חולים, תוך חצי שנה תקבלו תור לאבחון, ואז אחרי שאובחנתם יקח עוד חודשיים עד שתקבלו תור לתחילת טיפול וזה בהנחה שקיבלתם את כל האישורים ועברתם את הבירוקרטיה המתישה של קופת החולים ומשרד הבריאות. מאחר ואני חסרת סבלנות ואוהבת את המסלול המקוצר, שוחחתי עם מספר פסיכיאטרים פרטיים שמתמחים בילדים, אבל כולם אמרו לי שרק בגיל 6 וחצי ומעלה ושלא מומלץ לתת ריטלין לפני גיל 7.

מי שאומר את זה כנראה לא סובל מהפרעת קשב וריכוז. כבר שבוע שאני בלי ריטלין, מחפשת את עצמי בלי הפסקה, מאחר ויש לי הפרעת קשב, זה בא טוב עם דחיינות, מה שאומר שאני דוחה את הרגע שבו אלך לרופאה שוב להוציא מרשם , ואלמלא הייתי בלגניסטית הייתי בטח מוצאת את המרשמים שאיבדתי בחודשיים האחרונים .

זה לא צחוק. משרד הבריאות צריך להוציא מרשמים שנתיים ולספק אספקה שנתית של ריטלין למופרעי קשב וריכוז.

השבוע מצאתי באחד התיקים מרשם לריטלין ל-17.10. הלכתי לסופרפארם, שעה הם מנסים להבין למה המרשם לא בתוקף. קראו לאחראית והיא אמרה שהוא בתוקף ל- 17.10. אבל בשנת 2012..

והלכתי גם לבנק להפקיד כסף, אבל בגלל שאני מפוזרת לא שמתי לב שהבנק סגור באותו היום.

בקיצור, זה פשוט סיוט לחיות בלי ריטלין עם הפרעת קשב במיוחד עם כל הגירויים שיש בחוץ.

יש להפרעת קשב גם המון יתרונות, אבל אם לא מטפלים בה כמו שצריך זה לא פשוט.

אז אמרתי למורה של יובל שאני עובדת איתו על גבולות ושמבחינתי שיעשה 70-80% מהשיעורים . הבן שלי עקרב ודעתן וזה לא ילד שאומרים לו יותר מדי מה לעשות. צריך לתת לו חופש בתוך הגבולות . אם אני אלך איתו ראש בראש, זה לא ילך.

אמרתי לה שאני עם האצבע על הדופק ושאני לגמרי מבינה את התסכול שלו כי גם אני הייתי מתייאשת אחרי חצי עמוד של כתיבה של אותית והברות במחברת ואני עוד יודעת לכתוב.

בקיצור, מקווה למצוא בקרוב תור לנוירולוג שיגאל את יובל מייסוריו. כשייגמר הבלגן של הבחירות המוניציפליות שכרגע תופסות לי די הרבה מהזמן, אני בהחלט מתכוונת לנסות להזיז דברים בכיוון מול משרד הבריאות.

מה אמור לעשות ילד שיש לו יום הולדת לחברים, הוא רוצה קצת להנות, חוזר ב7 ואז מקלחת ולמיטה. איפה שמחת החיים? איפה הזמן הפנוי? מה יקרה אם יתנו לילדים לתרגל 2 עמודים ולא 5-6? למה לא לנסות למצוא תוכן יותר מעניין?

בקיצור, השיטה חייבת להשתנות.

האם אני היחידה שחושבת ככה?