התחלנו לזחול, כמעט שיניים, היינו בבריכה, אוטוטו חצי שנה..

2

[fusion_builder_container hundred_percent=”yes” overflow=”visible”][fusion_builder_row][fusion_builder_column type=”1_1″ background_position=”left top” background_color=”” border_size=”” border_color=”” border_style=”solid” spacing=”yes” background_image=”” background_repeat=”no-repeat” padding=”” margin_top=”0px” margin_bottom=”0px” class=”” id=”” animation_type=”” animation_speed=”0.3″ animation_direction=”left” hide_on_mobile=”no” center_content=”no” min_height=”none”]

יובל מראה לבנות את הצעצועים החדשים שסבתא הביאה לו

הייתי בטוחה שעם כל זה שנוגה ומיה הן ילד “שני שלישי” , אני פחות אתרגש מכל מה שקורה איתן. שמעתי מהרבה חברות שלי שבילד שני את לא מתרגשת כבר, אבל טעיתי ובגדול!

אני מוקסמת כל כך מהקטנטנות הללו שנכנסו לנו ללב ולנשמה, ההתפתחות שלהן (טפו טפו) מדהימה.

עד כמה שחשבתי שיובל היה זריז בהתפתחות שלו הן לוקחות אותו בהליכה.

הן בנות חצי שנה עוד שבוע, לפני שבוע בערך שמתי את נוגה על מזרן הפעילות בסלון והלכתי לחדר לכמה דקות. חזרתי ומצאתי את הילדה באמצע הסלון. החזרתי אותה למזרן הפעילות וישבתי לצפות בשקט. היא ראתה כדור צבעוני שיש להן שהן מאוד אוהבות ונתנה לו מכה עם היד והוא התגלגל והתרחק והיא בחנה אותו ואז התחילה איכשהו בצורה מעוותת להתקדם תוך שהיא דוחפת עם הרגל, נשפכת עם הפנים ולאט לאט מתקדמת לעבר הכדור ששוב ברח אחרי שנגעה בו.

ומיה גם התחילה בלי לשים לב לזוז לכל הכיוונים – קדימה, אחורה, לצדדים, הן מתהפכות ובימים האחרונים ממש מתגלגלות מצד לצד וכל יום הן עושות עוד משהו חדש והמוטוריקה שלהן משתפרת.

זה כל כך יפה לראות את זה ואני שמחה שיש לי את ההזדמנות להיות איתן בתקופה הקסומה הזו ולחזות במו עיני. קצת עצוב לי שהן יכנסו לגן בספטמבר ואני אפספס עוד הרבה רגעים כאלה אבל מצד שני יש לי עבודה שצריך לעשות ואני אשתדל לסיים מוקדם ולאסוף אותן בשעות הצהריים ולא  ב4 כדי להיות איתן. מצד אחד אני ממש שלמה עם כל הקטע של הגן ומצד שני יש איזשהו רגש של אשמה שמנקר לי בבטן על זה שאני רוצה לשים אותן במסגרת בגיל 9 חודשים. אמנם זה לא כמו סתם גן כי דודה שלי היא אחת המטפלות והיא מדהימה וברור לי שהיא תדאג להן ליחס אישי אבל עדיין. אני אמא שלהן וקשה לי להיות איתן לבד בבית ולעבוד ואני רוצה לתת לאנשים אחרים לטפל בהם. כשחושבים על זה זה נשמע נורא אבל מצד שני עדיין אין לי מיליונים בבנק שמאפשרים לי לשבת איתן ולא לעבוד ויש לי עסק לנהל. מנסה להניח את המחשבות הללו בצד והבטחתי לעצמי שאחר הצהריים אהיה איתן ועם אחיהן כמו שצריך.

[/fusion_builder_column][fusion_builder_column type=”1_1″ background_position=”left top” background_color=”” border_size=”” border_color=”” border_style=”solid” spacing=”yes” background_image=”” background_repeat=”no-repeat” padding=”” margin_top=”0px” margin_bottom=”0px” class=”” id=”” animation_type=”” animation_speed=”0.3″ animation_direction=”left” hide_on_mobile=”no” center_content=”no” min_height=”none”]

נוגה במנוחה אחרי סשן של זחילות בסלון

 

למיה בצבצו לפני יומיים 2 פסים לבנים בחניכיים התחתונות, כאלה שמראים שיניים שאוטוטו בוקעות. בכלל השיניים מחרפנות אותה בימים האחרונים ואתמול גם התחיל טיפה חום. היא מריירת המון, עושה קקי רך ומסריח ולא רגועה וכל היום בעצבים על הידיים שלה וכל דבר שאפשר לנשוך, כולל הידיים שלנו, הסנטר שלי וכל הבא ליד ולפה. גם נוגה בדרך ושתיהן לא ממש רגועות במהלך היום בשבוע האחרון וזה נראה שמאוד מציק להן.

[/fusion_builder_column][fusion_builder_column type=”1_1″ background_position=”left top” background_color=”” border_size=”” border_color=”” border_style=”solid” spacing=”yes” background_image=”” background_repeat=”no-repeat” padding=”” margin_top=”0px” margin_bottom=”0px” class=”” id=”” animation_type=”” animation_speed=”0.3″ animation_direction=”left” hide_on_mobile=”no” center_content=”no” min_height=”none”]

נוגה ומיה בבגד ים

היום הלכנו איתן בפעם הראשונה לבריכה. קצת התלבטתי אם להכניס אותן למים אבל אחרי התייעצות עם חברות החלטתי שכן להכניס אותן. זה היה כל כך כיף. היינו עם חברים בבריכה עם הילדים, הבאתי לבנות גלגלים והתחלתי איתן במים כשהן צמודות אלי. לנוגה לקח 2-3 דקות להתרגל ולהרגע ולהנות תוך כדי שהיא בועטת בהתלהבות במים עם הרגליים ואז שמתי אותה בגלגל. מיה היתה קצת פחות רגועה ב10 דקות הראשונות. הצמדתי אותה אלי ושרתי לה ואז יובל בא מולה ודיבר איתה ומשם היא נרגעה. שמתי גם אותה בגלגל במים. שתיהן ממש נהנו ויובל התלהב ושחה סביבן והן צחקו והגיבו לו. אחרי רבע שעה בערך הן נורא התעייפו ונוגה הניחה את הראש על הגלגל וכמעט נרדמה.. היה לה נעים במים ומעייף. הוצאנו אותן, ניגבנו, החלפנו בגדים ושתיהן נרדמו בעגלה לשעה. ישבנו במקום מוצל ופתחתי להן את הצלון של העגלה כך שיש להן רשת עם אוורור אז לא חם מדי בעגלה והיתה בריזה נעימה בצל למרות החום הכבד. תאמינו לי, שבתות זה רק לבריכה.. כל דבר אחר זה עינוי בחום הזה.

בסביבות 4 פרשנו הביתה, הבנות הלכו לישון, יובל החליט שהוא הולך איתנו ראש בראש למרות שהוא היה גמור וכמעט נרדם בדרך ובמשך חצי שעה רב ובכה שהוא לא רוצה לישון. אמרנו לו שלא ישן וישאר בחדר כי אנחנו היינו גמורים מעייפות וידעתי שאם הוא לא ישן הוא יקרוס ב5-6 והיו לנו תוכניות לערב. בסוף כצפוי הוא נרדם ושניה אח”כ נוגה התעוררה.. לא אני ולא בעלי הצלחנו לישון. מבאס. ובערב עוד יצאנו.

פתאום אני קולטת שיש לי 3 ילדים, הבנות בגיל הכי כיפי שיש, הן כבר לא כאלה שבריריות, הן מגיבות, הן מקשקשות , הן זזות וכשיובל לידן נותר רק להתמוגג מאושר ולהודות על זה שיש לי 3 ילדים מדהימים.

הן מאוהבות בו ומעריצות אותו וככל שהן גדלות הוא מקדיש להן יותר ויותר זמן ויושב איתן והן נהנות ממנו והוא מהן.

כיף. אין מילה אחרת לסכם. אולי גם קצת קשה ואינטנסיבי או אולי יותר נכון לומר “מאתגר”, אבל אני נהנית מכל רגע..

[/fusion_builder_column][fusion_builder_column type=”1_1″ background_position=”left top” background_color=”” border_size=”” border_color=”” border_style=”solid” spacing=”yes” background_image=”” background_repeat=”no-repeat” padding=”” margin_top=”0px” margin_bottom=”0px” class=”” id=”” animation_type=”” animation_speed=”0.3″ animation_direction=”left” hide_on_mobile=”no” center_content=”no” min_height=”none”]

אני והילדים במים. סליחה על הכובע המכוער, זה מה שמצאתי בבית..

 

[/fusion_builder_column][fusion_builder_column type=”1_1″ background_position=”left top” background_color=”” border_size=”” border_color=”” border_style=”solid” spacing=”yes” background_image=”” background_repeat=”no-repeat” padding=”” margin_top=”0px” margin_bottom=”0px” class=”” id=”” animation_type=”” animation_speed=”0.3″ animation_direction=”left” hide_on_mobile=”no” center_content=”no” min_height=”none”]

נוגה במים

 

[/fusion_builder_column][fusion_builder_column type=”1_1″ background_position=”left top” background_color=”” border_size=”” border_color=”” border_style=”solid” spacing=”yes” background_image=”” background_repeat=”no-repeat” padding=”” margin_top=”0px” margin_bottom=”0px” class=”” id=”” animation_type=”” animation_speed=”0.3″ animation_direction=”left” hide_on_mobile=”no” center_content=”no” min_height=”none”]

אני ומיה

 

[/fusion_builder_column][fusion_builder_column type=”1_1″ background_position=”left top” background_color=”” border_size=”” border_color=”” border_style=”solid” spacing=”yes” background_image=”” background_repeat=”no-repeat” padding=”” margin_top=”0px” margin_bottom=”0px” class=”” id=”” animation_type=”” animation_speed=”0.3″ animation_direction=”left” hide_on_mobile=”no” center_content=”no” min_height=”none”]

נוגה בחרופ על הגלגל במים..
[/fusion_builder_column][/fusion_builder_row][/fusion_builder_container]