תאומים – יציאות מלאות טאקט שאמהות לתאומים זוכות לקבל !

הורים לתאומים משפטים הזויים – כאמא לתאומות מזה 4 חודשים , גיליתי שתאומים זה סוג של אטרקציה. אי אפשר להסתובב ברחוב מבלי לקבל הערות כאלה ואחרות.

כאמא לתאומות מזה 4 חודשים , גיליתי שתאומים זה סוג של אטרקציה. אי אפשר להסתובב ברחוב מבלי לקבל הערות כאלה ואחרות. לפעמים אני פשוט בשוק מהיציאות ההזויות של אנשים. במיוחד כשמדובר באנשים זרים לחלוטין שפוגשים אותי ברחוב\בקניון וחייבים להעיר איזושהי הערה.

לרוב זה משעשע אבל לפעמים זה קצת מתיש.. והנה כמה דוגמאות ליציאות שכיחות שאני נתקלת בהן כל הזמן:

–יאאאא איזה חמודים – ואני – “זה בנות“. והם “אויש לא שמתי לב”   – סתם הלבשתי אותן בוורוד עם סרטים עם פרחים בראש , ויש להן שמיכות ורודות

• “הן זהות? “ואז כשאני אומרת שכן, אז “איך את מבדילה ביניהן?“למרות שהן לא ממש זהות כשמסתכלים עליהן יחד ודומות אבל לא זוהות. ואז הם מקשים “את לא מפחדת שתתבלבלי??” כאילו זה הילדות שלי, אני אמא שלהן..

• הן נולדו יחד? – לא, ילדתי אחת , לקחתי אותה הביתה ואז חזרתי להביא את השניה

-“מי יצאה ראשונה?” – נוגה. בהפרש של דקה. זה באמת משנה לך? או שסתם אין לך מה לומר?

• “אז מי ילדה טובה יותר? ” היום נוגה, מחר מיה..

“הן אוכלות ביחד כל הזמן? מה את עושה כששתיהן רוצות לאכול יחד?” (משאירים אחת רעבה, נו באמת)

-“הן מטיפולים או הפריות?” אני אומרת שטבעי (מה שנכון). ואם בעלי ועוד גבר בסביבה בדכ הגבר יגיד לבעלי משהו מפגר כמו “שיחקת אותה /הפגזת/קלעת בול למטרה“. ולא זה בטח לא קשור לעובדה שאבא שלי תאום..

ואני הכי אוהבת את אלה שמסתכלים עלי במבט של חמלה ואומרים לי “שיוו איזה מסכנה, שניים !” ואני עונה בחיוך – “למה?” ואז התשובות שלהן אני עונה:
-“בטח ממש קשה לך “- עונה שדווקא לא ושיש הרבה יתרונות שאין בילד אחד. מכה אחת וסגרנו תבאסטה, הן מעסיקות אחת את השניה, וזה הרבה יותר קל מלהביא שניים במרחקים צפופים

–  “את בטח לא יוצאת מהבית איתן לבד“- עונה שדווקא כן וכמעט מדי יום. לפעמים חברות מתקשרות אחה”צ או בחופשים ושואלות מה קורה ואיפה אני , אני עונה שיצאתי עם הילדים. ואז שואלים :”עם שלושתם??” ואני עונה, לא , אחד השארתי בבית.. ברור שכן..

• “בטח אין לך חיים ושכחת מה זה לצאת לבד” – עונה שאחת לשבוע שבועיים אני נפגשת בערב לבד, עם חברות.

-“בטח שכחתם מה זה לישון” (בעיקר החברים שלנו עם ילד אחד שהוא בעיקר תינוק והם שכחו בעצמם מה זה לישון בלילה) ואני עונה בחיוך שדווקא ישנים אצלנו טוב בלילה ואפילו 10-12 שעות רצוף ושאני לא מתלוננת. בשלב הזה אנשים פוערים פה ובטוחים שאני מסתלבטת. אני אומרת שלא ואז הם רואים שאני מתכוונת לזה ומתבאסים..

• ואלה מהסוג שאוהב להכנס לשחלות וצריך להכנס גם למיטה – “בטח שכחתם מה זה סקס “(עם חיוך דבילי של מרוצים מעצמם) ואני עונה בתמימות “למה? כבר שבועיים אחרי הלידה חזרנו לפעילות :), יתרונות של קיסרי“

ואני הכי הכי מתה על אלה שמתחילים לספר לי שלחברה/דודה/שכנה/סבתא שלהם יש תאומים ומה זה קשה לה ואין לה חיים וכמה היא מסכנה..מעניין לי ת…
בקיצור, משעשע כל פעם מחדש..

 

והנה קישור לסרטון שמישהי מפורום תאומים שמה שפשוט מראה בצורה יפה את כל מה שכתבתי פה שמסתבר שזה אותו הדבר בכל מקום בעולם.

שלא תבינו לא נכון ותחשבו שהכל ורוד, זה לא בדיוק ככה (טוב נו ,חוץ מהבגדים בארון שלהן אולי)

ויש את הרגעים האלה בשעות הערב כששתיהן בתורנות נודניק ורוצות לאכול\לנדנד\שנחליף להן\או שהן פשוט עייפות ולא מצליחות לתפוס את השינה ואז עד שהרגענו אחת השניה מתעוררת ואח”כ כשמחזירים אותה לחדר היא מעירה את השניה בצרחות וחוזר חלילה או שיש ימים שמהבוקר זה מאחת לשניה ברצף, שעה וחצי עם אחת ואז עם השניה ואין לי זמן לכלום חוץ מאליהן.

אבל הן מקסימות ומתוקות ועדיין, זו חויה של הורות מסוג אחר. מתענגת על הרגעים האלה כי אני יודעת שמהר מאוד בלי שאשים לב הן יגדלו לי ויהפכו לילדות גדולות כמו אח שלהן שנהיה ילד גדול ובוגר שבקושי נותן לי לחבק ולנשק אותו, אז נהנית מהרגע..