גמילה מחיתולים תאומים – המדריך

גמילה מחיתולים תאומים המדריך – איך לגמול מחיתולים תאומים בו זמנית – כמה טיפים שריכזתי מתוך הניסיון שלי כאמא לתאומות שיחסכו לכם זמן ותסכול

אז איך גומלים תאומים מחיתולים? פשוט מאוד. מחכים שהם יהיו מוכנים. 

בפוסט הבא אני רוצה לשתף אתכם בתובנות שהיו לי מתהליך הגמילה מחיתולים של התאומות שלי. אנחנו עדיין לקראת סיום של התהליך, אבל בהחלט רואים את הסוף.

אחד הדברים הכי חשובים שלמדתי כאמא, הוא לפעמים לכבד את הקצב של הילדים שלי. אמנם שלושתם יצאו היפרים ודעתניים כמו אמא שלהם, אבל הניסיון לימד אותי שכשמדובר בתהליכים שהם צריכים לעבור, לפעמים כל מה שאנחנו צריכים כהורים לעשות, הוא להרפות ולשחרר ולתת לדברים לקרות בקצב שלהם.

גם עם יובל הגדול שלי תהליך הגמילה היה בדשדושים מגיל שנתיים וחודשיים כשהוא התחיל לרמוז שהוא רוצה לעשות כמו גדול בסיר, ורק בגיל שנתיים ו-7 חודשים יום אחד הוא הודיע שהוא לא רוצה חיתול, אז שמנו לו פולאפס למשך כמה ימים כשהתנהגנו איתם כמו עם תחתונים לכל דבר, ואז שלחנו אותו לגן ביום חמישי בלי חיתול, באותו היום הוא פספס המון וביום למחרת נגמל. למעט פספוס אחת לכמה ימים. ככה זה כשהילד באמת בשל.

עם התאומות – זה היה סיפור אחר. 

יצא לי לשמוע מגוון סיפורי גמילה לתאומים, גם לתאומים וגם לתאומות, והרוב אמרו שזה לא פשוט.

בעקבות כל מיני שינויים שיש לנו בבית לאחרונה, החלטתי שאני דוחה את הקץ.

כבר בגיל שנה ו-10 חודשים התאומות התחילו לרמוז לי שהן רוצות לעשות בסיר, ושהן מוכנות לגמילה. היו לנו מאז (היום בנות שנתיים ו-5 חודשים) כמה נסיונות של שבוע פה ושבוע שם של המון שלוליות ברחבי הבית ואף לא פיפי אחד בסיר למעט הניסיון האחרון לפני כחודש. אז הרפיתי. יש גבול כמה הבית יכול להריח משתן וכמה אפשר להסתובב עם סמרטוט.

החזרנו אותן לחיתול.

לפני 3 שבועות התחלנו עם הפולאפס והתייחסנו אליהם כאל תחתונים , זה עבד ביום יומיים הראשונים עד שנוגה אמרה לי “זה לא תחתונים, זה חיתול”, וחרף נסיונות השכנוע שלי סרבה ללבוש אותם. אז החזרתי לחיתול.

לפני שבוע וחצי נוגה החליטה בבוקר שהיא לא רוצה חיתול. ככה פתאום. רצתה תחתונים ומחתה בתוקף כשניסיתי להלביש לה חיתול. אז זרמתי. אחרי שניה מיה ראתה שאחותה בלי חיתול וגם היא פשוט הורידה אותו. ככה זה אצל תאומים. הם כוח אחד מאוחד נגדיכם.

אז שלחתי אותן לגן והסברתי במבט מתנצל לצוות שהבנות החליטו שהן לא רוצות חיתול ושאם הן יצליחו לשים להן אני מאפשרת.

אספתי אותן בשעה 4 ואמרו לי לתדהמתי ותדהמתן שלמיה לא היה אפילו פספוס אחד, ולנוגה היה פספוס וששמו אותן לישון עם חיתול בצהריים והורידו להן. הייתי בשוק.

אחר כך בבית היה פספוס אחד למיה ולנוגה כלום. בערב רציתי לשים להן חיתול לפני השינה. נוגה סרבה, מיה הסכימה, אחרי שנרדמה שמתי לה על התחתון חיתול כי לא היה לי כח לעוד כביסות. היא קמה בבוקר עם פיפי אבל מיד ביקשה להסיר את החיתול וגם מיה. וכך חלף לו שבוע שבמהלכו הן הולכות לבד לשירותים, עושות מה שצריך וחוזרות.

פתאום גדלו.

זה כל כך מוזר והזוי איך זה קרה מהר, בלי יותר מדי התערבות שלנו .

פשוט סמכנו עליהן ונתנו להן חופש.

די מהר הן הבינו את העניין ותוך שבוע בערך שתיהן היו גמולות לגמרי ביום ובלילה

אז מה לעשות ולא לעשות בתהליך גמילה מחיתולים? 

תעשו:

תקרינו לילדים בלופ את הדיסק “בלי חיתולים” של חני נחמיאס. יש שם מסרים שנכנסים לתת מודע של הילדים, התכנים איכותיים ואינטיליגנטים ומאוד תומכים בילד. הבנות אהבו אותו לפני וגם עכשיו מבקשות. זה מחזק אותם.

תעודדו, קחו אותם איתכם לקנות תחתונים, תראו להם תחתונים של בני הבית ותעבירו להם את המסר שיהיו להם תחתונים כמו של גדולים.

תנו להם בטחון. במיוחד בפעמים הראשונות על הסיר או האסלה, עדיף ישבנון כי במרבית הגנים לא יאפשרו לכם להביא סיר והם יצטרכו להתרגל לשירותים, כך גם המעבר יהיה קליל יותר.

יש ילדים שקשה להם עם היציאה של הקקי, תזכרו שמבחינתם – חלק מהם נופל ויוצא וזה מפחיד. למיה שלי היה קשה עם היציאות בהתחלה ופשוט עודדתי אותה וחיבקתי אותה עד שיצא

תעשו הילולות סביב הילד כל פעם שהוא עושה פיפי בסיר או בשירותים.

גמילת לילה – אני מעדיפה עם הבנות ללכת לאט. את יובל גמלנו מההתחלה גם עם הלילה ויש לילות שנוגה מבקשת בלי חיתול, אבל כל עוד אני רואה שהיא מפספסת אני משאירה עוד קצת.

תכינו סטוק של תחתונים ומכנסיים קצרים

תזכרו שעוד 3 חודשים נגמר הקיץ ואם פספסתם השנה, יהיה לכם קשה יותר לגמול בחורף – כביסה למצעים של חורף עם שמיכות וכאלה זה סרט.

כשהילד יושב בלי חיתול, תתזכרו אותו אחת ל10 דקות ותשאלו אם יש לו פיפי.

תהיו סבלניים. היו לנו ימים בהתחלה שהבנות בילו שעות בשירותים בתורות, הן פשוט ישבו וחיכו שמשהו יקרה וישבנו איתן. ואז התחלפו. ומהפחד לפספס חזרו שוב ושוב.

תכינו שעוונית למיטה

נסיעות – אפשר לשים חיתול אם זו נסיעה ארוכה או תחתוני פולאפס או לשים משטח החתלה חד פעמי של האגיס שהוא רך וקומפקטי ומתקפל ומונע מעבר נוזלים למושב הבטיחות.

אל תעשו 

אל תכעסו על הילד אם הוא מפספס, תעודדו ותתמכו ותגידו לא נורא, בפעם הבאה נעשה בסיר.

אל תדברו על הפספוסים שלו בנוכחות אנשים אחרים, הם מרגישים ושומעים.

אל תאיצו בילד שלכם. תנו לו את הקצב שלו. אחד הדברים הכי חשובים שהילדים שלי לימדו אותי זה שכשהילד מוכן ובשל זה בא ממנו, ואז הכל הולך בקלות.

 

איך יודעים שהילד מוכן לגמילה מחיתולים?

כאשר הוא מזהה שהוא עושה פיפי או קקי , לפני וגם אחרי

כאשר הוא מגלה עניין בתהליך השירותים של יתר בני הבית

כאשר הוא דורש להחליף חיתול במיידי שניה אחרי שעשה פיפי

כאשר הוא מבקש להיות בלי חיתול.

 

לפעמים התהליך יכול לקחת גם שבועות וחודשים עד לגמילה מלאה בלי פספוסים. אם אתם מרגישים שזה מלחיץ את הילד , תחזירו לחיתול, הוא יגיד לכם לבד כשיהיה מוכן.

גם אם אתם לקראת גן עיריה, עדיין, מדובר בתהליך שהוא פיזי, רגשי ונפשי וחייבים מוכנות בשבילו. מרבית הילדים שאני מכירה נגמלו בין גיל 2-3, אך יש לי חברות עם ילדים שנגמלו בגיל 4. תהיו סבלניים גם כלפי הילד שלכם, כלפי עצמכם וכלפי התהליך.

בקשו את תמיכת הצוות בגן בנושא.

דבר נוסף – אם אתם עוברים תקופה רגשית\נפשית לא פשוטה בבית כמו גירושין, מחלות, היעדרות של אחד ההורים או מעבר דירה, מומלץ לחכות עם התהליך עד שהאוירה “תתייצב” או עד שהילד יציע מעצמו.  כמו כן, במקרים של שינויים בבית תתכן ריגרסיה לתקופה אבל זה יעבור.