אתמול שתלנו עץ לימונים / אמא נגה

                                   17/3/13

זיו בעוד שבוע חל חג הפסח.

האביב כבר כאן, הפריחה בעיצומה ויש ניחוחות של התחדשות באויר..

אתמול אחרי שאבא ואני טיילנו בטבע, החלטנו שאנחנו נוטעים עץ, עץ לימונים.

 בהריון איתך אהבתי כל כך חמוץ ושתיתי המון לימון סחוט ואתה אהבת, אני זוכרת עד כמה היית פעיל, מגיב וערני עד יומך האחרון.

אבא שלך אמר לי אתמול שיש רגעים בחיים שהוא מרגיש שהיה אמור להיות במקום אחר, בשלב אחר בחיים. הוא מתגעגע אליך גם אם הוא לא אומר את זה מפורשות, הוא מופנם וסגור אבל בזמן שהוא מדבר עליך אני מרגישה את הכאב שלו דרך המילים.

אתמול ראיתי אותו עומל וחופר בור באדמה כדי לנטוע את העץ, הוא כל כך התקשה והתאמץ כי היו המון אבנים ולקח לו הרבה זמן ובמוחי כל הזמן עלה הזכרון של הלידה שלך והמאמץ שלי להוציא אותך יחד עם העידוד של אביך. הסיטואציה היתה מאוד דומה אתמול רק שאבא שלך היה זה שהתאמץ ואמר שקשה לו ושהוא לא מצליח… לא מצליח לקבור אותך, אני דואגת לו, מקווה שהוא נפרד ממך כמו שצריך, שהוא לא נאכל בלב מבפנים בגלל אי היכולת שלו לדבר עליך.

אתמול חגגנו לסבתא שלך יום הולדת 60, היתה חגיגה גדולה וכל המשפחה האוהבת הגיעה ושמחה, הרגשתי אותך וידעתי שגם אתה שם נוכח יחד עם סבא שלך. באתם לברך את סבתא ולחבק אותה על החוזק שלה ועל היותה אישה מופלאה ואדירה בעלת כוחות נפשיים עצומים.

אתמול נפגשנו עם הבת דודה החדשה שלך שאתה, זיו קטן שלי, גדול ממנה בחודש וקצת, היא כל כך קטנה. חששתי לראות אותה כדי שלא יהיה לי עצוב מדי אבל היא שונה ממך ולא מזכירה אותך בכלל, אתה היית תינוק גדול וברור עם נוכחות מרשימה, היית ואינך עוד.

אבא שלך ואני לא אמרנו בצורה מפורשת שאנחנו נוטעים את העץ לזכרך כי אתה מכיר את אבא, סגור ומופנם, אבל אין צורך במילים כדי לדעת שהעץ אף הוא קרוי זיו, על שמך בני בכורי.

העץ ננטע וגם הוא כמוך כבר באדמה.

אני מקווה שיכה שורשים ויגדל, יביא לנו פירות חמוצים ומתוקים, יצמח לדורי דורות וישאיר חותם בחייו אך בשונה ממך, לא מותו.

חג שמח!