אז איך הכל התחיל? / גלעד

דברים יקרים מגיעים באריזות קטנות

אז איך הכל התחיל?

 

אני עומד להיות אבא של פגית! הכרה זו זחלה לאיטה מן התת-מודע אל המודע, הדבר קרה אי שם באמצע חודש אוקטובר 2007, בשבוע ה-25 להריון, כאשר בביקורת אצל רופא הנשים נמדדו לחצי דם גבוהים אצל אישתי, עקב כך הורה הרופא על אשפוזה המיידי בבית החולים שיבא במחלקת יולדות – הריון בסיכון גבוה, ״היי ריסק״ בפי העוסקים במלאכה, שכן כל הסימנים הצביעו על רעלת הריון שחומרתה הולכת ומתבררת כקשה ביותר.

 

אנו עומדים להיות הורים לפגית, ככל הנראה זעירה למדי, מה לכל הרוחות אני אמור לעשות עם האינפורמציה הזו!? הרי אין לי כל מושג מה זה פגית ( למעט המידע הבסיסי שזוהי תינוקת הנולדת טרם זמנה ) ואיך אני הולך להתמודד עם מקרה שכזו!?.

הגדרה לפג – מתוך ויקיפדיה פג הוא תינוק שנולד לפני השבוע ה-37 של ההיריון. לידה רגילה מתרחשת לרוב בשבוע ה-40 של ההיריון. משום שהלידה מתבצעת לפני הזמן, ולפני סיום מוחלט של התפתחות המערכות בגופו של התינוק ובפרט מערכת החיסון, הפג רגיש יותר למחלות וסיכונים בריאותיים, למשל: שיתוק מוחין, בעיות במערכת הנשימה, בעיות עיכול, פיגור שכלי, בעיות ראייה (כמו למשל, רטינופתיה של פגות) ובעיות שמיעה, וכן צהבת וזיהומים שונים. אף על פי שידועים מספר גורמים היכולים להביא להולדת פג (ראו להלן), לא ידועים הגורמים לכמעט חצי מלידות הפגים. בתנאים מסוימים ממליצים רופאים לבצע הפלה מלאכותית, משום שלידה מוקדמת מסוכנת לאם ולתינוק, ויש חשש שהתינוק לא ישרוד. כיום, בעקבות התקדמות גדולה מאוד בהבנת הבעיות בפג ופיתוח טכנולוגי, ישנם פחות סיכונים לחיי הפג. אחוז הפגים המתים ירד משמעותית, אך אחוז הפגים הנולדים רק הולך וגדל ובדרך כלל התפתחותו העתידית של הילד נפגעת. בישראל, כעשרה אחוז מכל הנולדים הם פגים – 15,000 פגים מתוך 150,000 לידות בשנה, בממוצע.

אם כן, בהביני את מצב רעלת ההריון שהלכה והחמירה עם כל יום שעבר ותוך התעמקות בספר ״פגים – המדריך השלם״ מאת רוחמה זלושינסקי ( שבהחלט הפך לחלק חשוב בתהליך שעברנו ואני ממליץ עליו בחום ), שמנו לנו כמטרה – למשוך עד לפחות לשבוע ה-28 להריון, מה שהתברר מאוחר יותר כשבוע קריטי לסיכויי ההישרדות של פגית הנלחמת על חייה.

 

IUGR

הימים חולפים לאיטם, ואני אומר תודה על כל יום שאנו מרוויחים, אבל העוברית הקטנה שלנו לא עולה במשקל  בהערכות המשקל המבוצעות מידי פעם ומושג חדש נכנס לחיינו: IUGR ולא סתם, אלא קיצוני. משמעות הדבר –  עובר קטן בצורה משמעותית מהגודל בו הוא אמור להיות בשבוע הריון מסוים.

 

כנהוג ב״היי ריסק״, אישתי עורכת סיור מקדים בפגיה וחוזרת משם עם רשמים לא קלים. באופן כללי אנו מרגישים שרב הנסתר על הגלוי בכל הנוגע לתקופה לקראתה אנו הולכים.

אני מנסה להתמקד בהווה ופחות לחשוב על העתיד לבוא, אך איני מצליח לחמוק מאותן מחשבות על למה זה קורה דווקא לנו, באמצע ההריון הראשון, עם כל ההתרגשות הכרוכה בו.

 

הזמן ממשיך לזחול לו, יום רודף יום, ״הצלחנו״ להגיע לתחילת השבוע ה-28 להריון,המטרה הושגה, אישתי משכה ומשכה בכוח עצום ועם סבל רב עד לרגע שרעלת ההריון נהייתה כה חמורה עד כדי סיכון חיי אישתי והעוברית.

 

בבוקר ה- 7 לנובמבר 2007 הובהלה אישתי לניתוח קיסרי דחוף, רגע האמת הגיע, עופרי הקטנה הגיחה לעולם מוקדם מהצפוי, בתחילת השבוע ה-28 להריון, כמעט שלושה חודשים לפני תאריך הלידה המשוער, פגית זעירה במשקל 670 גרם.

באותם רגעים עוד לא ממש ידענו זאת, אנו עומדים לעלות על רכבת הרים מטורפת – המסע להישרדות החל,  מעתה מחלקת טיפול נמרץ פגים וילודים הולכת להיות לנו בית שני לתקופה ארוכה מאוד.

 

עד כאן להפעם, ובטור הבא – תחילת התוכנית ״הישרדות – פגיית תל השומר”.

 

להתראות, גלעד.