אופק חדש לילדי הגן – דופק מהיר להורים

בשנת הלימודים הנוכחית תשע”ב, שנפתחה זה מכבר, החלו מרבית גני הילדים במסגרות החינוכיות הקדם-יסודי לגילאי 3-6 בפעילות תחת רפורמת “אופק חדש”.

הרפורמה החלה לפני שנתיים, בשנה”ל תש”ע, עם כ-300 גנים שנכנסו כפיילוט ניסיוני  תחת “מנהלת אופק חדש”. בשנת הלימודים העוקבת לאחריה, תשע”א, כבר היו כ-700 גנים, ותקופת הלמידה וההתנסות המשיכה לשנה נוספת.

כעת, בתשע”ב, מרבית גני הילדים לגילאי 3 עד 6 ( המסגרות עד גיל 3 אינן כלולות ) כ -8000 במספר פועלים תחת הרפורמה, מלבד גני ילדים בשיטת יום חינוך ארוך.

 

עקרונות “אופק חדש”:

הרפורמה בגני הילדים מכילה מספר עקרונות בסיס שיש להכיר:

הארכת יום הלימודים בימי א’-ה’ ב-40 דקות (משעה 07:55 ועד 14:00).

הגדלת היקף משרתה של הגננת, גידול ל-30.4 שעות שבועיות, תוספת שכר של 16% לגננות בעלות השכלה אקדמית, ושכר התחלתי של 5,380 ₪.

דרישה לתכנון וארגון סדר היום ומבנה הלימודים. יצירת תוכנית עבודה שנתית, שימוש בכלי מדידה והערכה  ומפגשים מתוכננים עם ההורים.

תוכנית פיתוח מקצועית לגננות בהיקף של 60 שעות בשנה.

הנחייה ועידוד הידוק הקשר בין הצוות החינוכי להורים ושיתופם בתהליך הלימודים של ילדיהם.

התוכנית מתווה את סוגי הפעילות ואת התדירות של קיומן, תוך תיעודן: עבודה בקבוצה – בתדירות 3 פעמים בשבוע, פגישה אישית – לפחות פעם בחודש (ילדים בעלי צרכים מיוחדים כל שבועיים), מפגשי הורים שלוש פעמים בשנה, מיפוי כיתת הגן – שלוש פעמים בשנה וישיבות צוות אחת לחודש.

 

אז מה כל זה אומר?

מבחינת הילדים – יום הלימודים מתארך, משמע ארוחת הצהריים נדחית. מעבר לכך התוכנית מכתיבה סדר יום ברור יותר, ותוכנית לימודים ממוקדת יותר ואישית/פרטנית ועל-כן הרווח האישי שלהם.

מבחינת הגננות – יום העבודה של הגננת הוארך – אך גם שכרה גדל.

מרבית ילדי הגן בגילאים אלו לא ישנים שנת צהריים ועל-כן הקושי והעייפות שהיו בעבר נחלת הצהרונים והמועדוניות (או ההורים שאוספים בצהריים את הילדים הביתה) בלבד כעת הם גם חלק מהתמודדויותיה.
כמו-כן, עליה להתרגל לערוך רישום מפורט ותיעוד של התהליכים השונים בנוסף על הדברים שהייתה רגילה לעשות, לתכנן טוב יותר את שנת הלימודים בתוכנית שנתית, לקיים יותר מפגשים אישיים עם הילדים ועם הצוות ולשתף יותר את ההורים.

מבחינת ההורים – נדרש להתרגל לשעת איסוף שונה של הילדים, הבעיה העיקרית נוצרת כאשר אחים גדולים יותר לומדים בכיתות בית-הספר היסודי אשר ברב המסגרות תם יום הלימודים בו ב-12:45. נדרש תכנון מראש לגבי אופן איסוף הילדים, כעת נשמעת דרישה מחלק מההורים להאריך  בשעה גם את יום הלימוד בכיתות הנמוכות בבית-הספר.

זריחה מול שקיעה: תלוי לאיזה כיוון של אופק מסתכלים

אין ספק כי יש גננות ותיקות וטובות,יש גננות ששליחות בליבן, יש גננות שכל עולמן הוא אושרם של ילדינו – למענם הן קמות בבוקר עם חיוך ואהבה.

אין ספק כי בכל שינוי נדרש תהליך הסתגלות, תמיד קיים פחד ודחייה משינוי ותמיד החשש יוצר צל אפילו אם קל ביותר שמעיב על קבלת הרפורמה בשמחה ובהבנה.

ויחד עם זאת, עולה השאלה מה היה עד כה במערכת החינוך הקדם יסודית?
האם עד כה שלחנו את ילדינו למסגרת חינוכית בה היה תכנון לקוי, או אי-תכנון כלל?
מדוע הגננת לא רוצה בניהול שקיפות ותיעוד תוך שיתוף ההורים – ואם כך מה הפלא – שנוצרו מסגרות פרטיות גם לגילאים אלו?

 

יש קשיים בכל תהליך הסתגלות

הרפורמה אינה מושלמת אך היא משפרת את מצב החינוך הקיים ואת מעמדה של המחנכת בגילאי הגן.

היה מקום להרחיב את הרפורמה ולהקטין את כיתות הלימוד בגנים (כיום מדובר ב-35 ילדים), או לפחות להוסיף תקן של איש צוות נוסף (כיום יש גננת +סייעת לקבוצה של 35 ילדים).

הילדים מגיעים ממסגרות פרטיות בהן יחס הצוות למספר הילדים גדול יותר, דבר המוכיח עצמו כנכון וטוב בכל המסגרות החינוכיות בעולם מגיל התינוקייה ועד לאוניברסיטה.

הרפורמה רק מזכירה כמה חשוב להמשיך ולשפר את מצב החינוך בארץ, וכמה אנחנו צועדים באיטיות מאחורי עקרונות החינוך המתקדם בעולם.

“אופק חדש”? אפשר להסתפק אולי ב”סוג של אופק”.

נכתב על ידי:

מירב ויס סידי – מנהלת תוכן באתר אינפוגן – גני ילדים