לא מזמן ליוויתי יולדת בימים הראשונים לאחר הלידה. ממש בשלב שבו ההנקה עלתה על דרך המלך, נאלצה אותה יולדת להתאשפז בבית חולים לכמה ימי טיפול. במשך מספר ימים היא נאבקה לתמרן בין המגבלות הפיסיות, ההתאוששות מהלידה, הטיפולים שעברה ושאיבות חלב לתינוק שלה. ברגע של מצוקה ותשישות שאלה אותי: “את יכולה להזכיר לי למה אני עושה את זה? למה חשוב כל כך להניק?”
התיישבתי לידה ושוחחנו ארוכות בנושא. למחרת פגשתי את בעלה, שאמר לי :”תודה שעודדת אותה. שמחנו ללמוד שההנקה תורמת להתפתחות המוח, זה מה שעוזר לאשתי להמשיך”.
לאחר המפגש הזה חשבתי לעצמי- הרי יש כל כך הרבה לומר בזכות ההנקה, לא רק ההתפתחות המוחית. זה כל מה שהיא הבינה ממני?
במבט לאחור, גיליתי שאמהות שונות מונעות מסיבות שונות, שמוצאות ביטוי במשפטים כמו “אמא שלי הניקה את כולנו. אף פעם לא היו אצלינו בקבוקים”, או “טעמת פעם את הפורמולות? איך אתן לו לאכול את זה?”, או “הילדים של אחותי כמעט לא חולים. החיזוק החיסוני הזה ממש חשוב”, או “כשהבנתי כמה אני עומדת לחסוך בכל חודש, לא ראיתי דרך אחרת” ועוד ועוד.
אז- למה להניק?
יש חברות ותרבויות שהשאלה הזאת לא קיימת בהן. ברור לכולם, שכאשר תינוק נולד הוא אמור להיות צמוד לאמו ולינוק. אין אפשרות אחרת. ההתייחסות להנקה היא כאל ההמשך הבלתי נפרד מההריון והלידה. כך גדלים כולם ולכן זו הדרך הברורה עבורם.
דרך אגב, בתרבויות אלה היולדת הטריה בדרך כלל מקבלת עזרה בתקופה הראשונה אחרי הלידה, אף אחד לא מעיר כלפיה הערות שליליות כשהיא מניקה את תינוקה בציבור ואף אחד לא מרים גבה למראה פעוטות שעדיין מבקשם לינוק.
גם בחברה המודרנית חשיבות ההנקה הולכת ומחלחלת לכל שכבות האוכלוסיה, וככל שנערכים יותר מחקרים בנושא אנחנו מקבלים גם גושפנקא (אישור) מדעית לגבי יתרונות ההנקה הרבים.
בעקבות זאת, כל אמא יכולה לקבל חיזוק לנושא החשוב לה ביותר בתחום ההנקה. יש אמהות שחשוב להן החיזוק של מערכת החיסון של התינוק, לאחרות חשוב מניעת אלרגיות, דלקות אוזניים או זיהומים, יש אמהות שמאוד רוצות לחזור מהר לגזרתן המקורית, ויש שמעוניינות להפחית את הסיכון לסרטן השד. יש אמהות שמעוניינות לחסוך בהוצאות כספיות, ויש שמחפשות את הקירבה והקשר העמוק עם התינוק.
לטעמי, כל הסיבות הן שוות ערך, וכל עוד הן מובילות ומעודדות אמהות להניק את ילדיהן- כולם מרוויחים.