במדינה רווית זהויות, גבולות ורגישויות כמו ישראל, לידתו של תינוק – רגע טהור, אנושי וראשוני – עשויה להסתבך בשאלות כבדות משקל של מעמד, זכאות, ואף קיום יומיומי. כאשר אחד ההורים, או שניהם, חסרי אזרחות או תושבות מוכרת במדינה, הופך הרגע המרגש הזה לתחילתו של מסע בירוקרטי מורכב ואי-ודאות משפטית שנפרסת לעיתים על פני שנים.

הילד, למרות שנולד בישראל, אינו מקבל בהכרח אזרחות אוטומטית. השאלה מהו מעמדו, האם זכאי לטיפולים רפואיים ציבוריים, האם יוכל להירשם לגן ילדים ממלכתי, ואיך תיראה זהותו הלאומית בעתיד – תלויה ברשת סבוכה של חוקים, נהלים והחלטות אדמיניסטרטיביות שמתקבלות לרוב מול משרד הפנים, ולעיתים תוך מאבק משפטי מתמשך.

לידת תינוק בישראל – לא בהכרח אזרחות

בניגוד למה שמקובל לחשוב, הלידה בישראל אינה מקנה אזרחות באופן אוטומטי. ישראל פועלת על פי עקרון “דין הדם”, כלומר האזרחות נקבעת לפי ההורים ולא לפי מקום הלידה. לפיכך, כאשר תינוק נולד להורה אחד שאינו אזרח ישראלי – ובמיוחד כששני ההורים אינם – הוא עלול להיוולד נטול מעמד ברור במדינה.

במקרים שבהם אחד ההורים הוא אזרח, בדרך כלל התינוק יקבל את האזרחות. אך כאשר מדובר בזוגות מעורבים (אזרח וזר שאין לו אשרת שהייה חוקית) או בזוגות חסרי מעמד לחלוטין – הבעיה מתחילה.

במצבים כאלו, נדרשת פנייה מסודרת לרשות האוכלוסין בבקשה להסדרת מעמדו של הילד. הבקשה נשענת על ראיות להורות, קשר זוגי או משפחתי, נסיבות הומניטריות ולעיתים גם שיקולים של טובת הילד. התהליך אינו פשוט – הוא עשוי להימשך חודשים ארוכים ואף שנים, ובמהלכו הילד נותר בוואקום תפקודי ומשפטי.

מערכת הבריאות: לא לכל אחד זכות אוטומטית

בעוד אזרחי ישראל נהנים מחוק ביטוח בריאות ממלכתי, ילד שנולד להורים חסרי מעמד לא נכלל באופן אוטומטי במערכת זו. המשמעות בפועל היא היעדר גישה חופשית לרופאי ילדים, טיפולים מתקדמים, שירותי חירום ולעיתים אף חיסונים.

אמנם קיימות תוכניות ייחודיות לבני מהגרי עבודה ומבקשי מקלט, ובחלק מהמקרים עיריות מסוימות מציעות סיוע קהילתי, אך אלה אינם תחליף למערכת בריאות זמינה ויציבה. הורים במעמד לא מוסדר מוצאים עצמם תרים אחר פתרונות פרטיים, יקרים ובלתי סדירים – בזמן שילדיהם מצויים בתקופה הקריטית ביותר של חייהם.

מוסדות חינוך 

נושא ההשכלה של ילדים חסרי מעמד מציב אתגר מורכב בפני מוסדות המדינה. מצד אחד, מערכת החינוך הישראלית מחויבת לחינוך חובה עד גיל 18, בלי הבחנה לפי מעמד. מצד שני, ברמה היישומית, הילדים נתקלים בקשיים של רישום, מחסור במסמכים מזהים, וסטיגמות מצד מוסדות שלא תמיד יודעים כיצד להתמודד עם המצב.

ילדים רבים אכן משתלבים במסגרות, אך אחרים נותרים בשוליים. ההורים, פעמים רבות, אינם מודעים לזכויותיהם, נמנעים ממגע עם רשויות בגלל החשש לגירוש או הליכים פליליים, והילדים – לעיתים דוברים עברית שוטפת ומכירים רק את ישראל – משלמים את המחיר בשתיקה.

כיצד ניתן להסדיר מעמד של ילד שנולד להורים חסרי אזרחות?

השלב הראשון הוא רישום הילד בבית החולים והנפקת תעודת לידה. לאחר מכן, נדרש לפנות למשרד הפנים בבקשה להסדרת מעמדו של הילד, בהתאם לסטטוס המשפטי של ההורים – בין אם מדובר במבקשי מקלט, שוהים לא חוקיים או מהגרי עבודה בעלי אשרה מוגבלת. 

במקרים שבהם ההורה שוהה עם ויזה למדינת ישראל אך ללא זכאות לאזרחות או תושבות, ניתן לטעון לזיקה מספקת על מנת להסדיר לילד מעמד זמני או קבוע, תלוי בנסיבות.

הבקשה מלווה במסמכים כמו דרכון, תצהירי הורות, אישורי לידה ולעיתים גם המלצות סוציאליות. עיכוב, דחייה או היעדר תגובה מצד הרשויות מצריכים לעיתים ליווי משפטי מקצועי ואף פנייה לערכאות.

**למדריך מסודר אודות קבלת ויזה לישראל – לחצו כאן.

הזהות הלאומית – בין מקום ללשון

מעבר למעמד המשפטי, עולה שאלה עמוקה יותר: מהי הזהות של ילד שגדל בישראל אך לא מוכר על ידי המדינה כאזרח? הילד מדבר עברית, שואב מהתרבות המקומית, חוגג חגים עם חבריו מהגן ונבחן במבחני המיצ”ב. אך כלפי חוץ – הוא אינו קיים במסדי הנתונים של המדינה.

הפער הזה בין חיים בפועל לבין היעדר הכרה רשמית יוצר דיסוננס חינוכי, רגשי וחברתי. הילדים עצמם חשים שייכות, אך גם מודעות לקיום בשולי החברה. ההורים מצדם מנסים לאזן בין הצורך להגן על הילד לבין החשש להיחשף.

במערכת החוק היבשה מדובר בסטטוס. בחיים עצמם – זו תחושת זהות שנבנית בתוך מרחב שאינו מקבל את הילד כתושב לגיטימי.

מה ניתן ללמוד מהמקרים הללו?

המציאות הישראלית אינה חד-ממדית. היא מורכבת, מגוונת, ונושאת עמה שאלות מוסר, חוק וזהות שלא תמיד מקבלות מענה מיידי. לידתו של ילד למשפחה חסרת מעמד מעלה על פני השטח את הפער בין מציאות חיה ונושמת לבין מנגנון משפטי שמתקשה לעמוד בקצב.

הבקשה להסדרת המעמד, לא נובעת מרצון לעקוף נהלים או להפיק רווח – אלא ממצוקה אמיתית של משפחות החיות בישראל, משתלבות בה, ולעיתים, פשוט מבקשות שיתאפשר להן להעניק לילדיהן את המובן מאליו. מערכת שמכירה בכך לא רק משקפת צדק – אלא גם מגלה חמלה אנושית בסיסית.

**עוד מידע חפורט על נושאי מעמד בישראל לזרים, ניתן למצוא בקישור הבא: https://www.dangel-law.co.il