שיטת לחישה טפיחה של הלוחשת לתינוקות או איך להרדים תינוק בקלות
כשהייתי בהריון, מאחר והייתי בשמירה במשך כמה חודשים, יצא לי לצפות לא מעט בטלויזיה.
עשינו מנוי על ערוץ להיות הורים בהוט, ושם יצא לי להכיר את הלוחשת לתינוקות, טרייסי הוג, שהיא מעין “גורו” בארה”ב ובריטניה בכל מה שקשור לתינוקת, ולטיפול בהם.
אחד הנושאים העיקריים שהיא טיפלה בו בתוכנית שלה היתה בעיות שינה אצל תינוקות ופעוטות.
אחת השיטות להרדמת תינוקות היתה שיטה שנקראת לחישה טפיחה.
בתוכניתה ראיתי תינוקות שלא ידעו להרדם לבד במשך מספר חודשים מחייהם, ואחרי 3-4 לילות של התמדת ההורים , פתאום יש להם ילד חדש, רגוע וחייכן יותר.
כמובן שרצתי לקנות את הספר שלה ואף לקרוא אותו במהלך ההריון , אם כי חלק גדול מהמידע אבד עד שילדתי, ומאחר ואין זמן כל כך אחרי שהתינוק נולד לקרוא, שמתי את הספר בשירותים (קנינו 2 בעצם, את התכלת והורוד, התכלת מותאם יותר לתקופה הראשונית של התינוק, הורוד מקיף יותר גם פעוטות) , וכל פעם כשהיו לי כמה דקות ישבתי וקראתי דברים שהיו רלוונטיים לקושי הספציפי שעברנו.
יובל נולד פג כמעט, והיה פיצקי, נולד בחורף וגם היה קר בנוסף לכל , אז בלילות של החודש הראשון מגיל שבוע וחצי בערך הייתי שמה אותו בלילה עלי, בטן אל בטן, וככה היינו ישנים שנינו. גם בגלל הגזים אז הוא היה נודניק, והייתי מנענעת אותו עם הגוף שלי בעדינות וככה הוא היה נרגע ונרדם.
כשהוא היה בן חודש וחצי , לילה אחד בעלי אמר לי די, מספיק, אני רוצה שהילד ישן בעריסה, מאחר וזה מסוכן שהוא ישן עלי ואני גם לא ישנה טוב כתוצאה מזה וגם הוא.
ניסינו לשים אותו בעריסה, אחרי כמה לילות של נדנודים ארוכים של העריסה או שבסוף הייתי נשברת ונותנת לו להרדם על הציצי, נזכרתי פתאום בספר שנח לו בשקט בשירותים, וישבתי לקרוא.
נתתי גם לבעלי לקרוא, החלטנו שמשתפים פעולה, התחלנו גם ביום , התמדנו במשך כמה ימים עם הלחישה טפיחה, ואפשר לומר ש”עלינו על השיטה”, ומיום ליום זה נהיה יותר קל.
עקרונות השיטה אומרים שקודם כל צריך להתמיד.
התמדה היא מילת המפתח, והיא מתכוונת לשני בני הזוג. גם ביום וגם בלילה.
שיטת הלחישה טפיחה היא בעצם להשכיב את התינוק במיטה , לטפוח על הבטן או על הגב באיטיות תוך כדי שאת עושה ששש.ש.. בלי הפסקה.
יש לעשות לחישות שקטות כאלה וארוכות, מומלץ להחשיך את החדר של התינוק, אולי לשים מנורת לילה ומוסיקת רקע מרגיעה (אנחנו שמים את בייבי מוצרט) וצריך לטפוח טפיחות קצובות ועדינות על הגב או על הבטן.
אחרי שהתינוק נרגע מהבכי למשך 2-3 דקות אפשר להפסיק לטפוח ולהמשיך לעשות ששששש, להמשיך עוד דקה שתיים ואם הוא לא בוכה אז לחכות דקה שתיים ואז לצאת מהחדר.
במידה והתינוק עדיין צורח אחרי 4-5 דקות אז להרים, להרגיע, ואחרי שמפסיק לבכות להניח ולהמשיך לעשות ששש עם הטפיחות.
בפעמים הראשונות זה יקח 20-30 דקות ולפעמים אף יותר, ולפעמים תמצאו את עצמכם מרימים את התינוק גם 5-6 פעמים בסבב הזה. אבל הכי חשוב זה לא להשבר, מקסימום לבקש מבן הזוג שיחליף אתכם.
חשוב מאוד להשאר רגועים, אני ממליצה להאזין למוזיקה כדי להרגע, לפעמים דקה של צרחות של התינוק מרגישה לנו, האמהות כמו 5-10 דקות של בכי, וכשמתמקדים במוזיקה שמים לב שמה שנראה לנו כמו נצח הוא סה”כ 2-3 דקות של בכי היסטרי.
מפעם לפעם את תראי שזמני ההרדמה יתקצרו בצורה משמעותית, שזה לאט לאט ירד ל10 דקות, ואז ל5 דקות, ועם הזמן גם יספיק שתניחי את הילד במיטה והוא ירדם לבד.
השיטה הזו עובדת אצל רוב התינוקות, וחיבים כדי שהיא תצליח להתקיים מספר תנאים:
1. לוודא שהילד לא בוכה בגלל גזים (לרוב לגזים יש בכי מסוים, עווית של כאב בפנים והם מקפלים את הרגליים כלפי הבטן, לרוב עד גיל 3-4 חודשים בערך), ולגזים בד”כ עוזרות תנוחות על הבטן, עיסוי בטן, דחיפת הרגליים כלפי הבטן.
2. לוודא שלילד לא חם\ קר מדי
3. הילד שבע, ואכל עד ששבע, ולא בוכה בגלל רעב.
4. הילד מעל גיל חודש וחצי – חודשיים (לפני זה מוקדם מדי להתחיל)
5. אין בעיה רפואית שמציקה לילד (אפילו צינון קל יכול מאוד להפריע להם בשינה)
6. בסביבות גיל 4-7 חודשים יכולה להיות רגרסיה בהרדמות ויכולות לחזור בעיות שינה והרדמות, לרוב זה נגרם בגלל כאבי שיניים, מומלץ אחרי שמנסים כמה פעמים להרדים וזה לא עוזר או אם הילד שם ידיים ודברים בפה יותר מהרגיל, לשים להם ג’ל להרגעת השיניים (אנחנו משתמשים בטי ג’ל), זה בדכ מרגיע ואז אחרי כמה דקות הם נרדמים.
חשוב לא להשבר ולהמשיך , וכשקשה מדי לעשות החלפות עם בן הזוג.
אצלנו הוא לא לוקח מוצץ, עכשיו בגיל 8 וחצי חודשים לרוב מספיק שנחשיך לו את החדר, נשים לו מוזיקה בווליום קצת גבוה (גילינו שככה הוא נרדם יותר מהר), נותנים לו חיתול טטרה להחזיק ובקבוק מים לשתות, בדכ משאירים לו את המים והוא מוציא אותם לבד (עם הבייבי סנס פועל כמובן). תוך כמה דקות הוא נרדם.
עוד נקודה חשובה, לא להרים אם הוא רק רוטן ומתלונן. רק כשהתינוק בוכה אז מרימים, לפעמים יש להם בכי רוטן כזה של מעין קול מונוטוני כזה כמו ווואאהה ווואאהה שקט כזה, ככה הם מנסים להרדים את עצמם עם הקולות האלה , וגם אם הם מסובבים את הראש מצד לצד, זו גם דרך שלהם להכנס לשינה.
אני זוכרת שכשיובל היה בן חודשיים כשהתחלנו עם הלחישה טפיחה, הוא היה מסובב את הראש מצד לצד, ואני הייתי מפרשת את זה בהתחלה כאילו לא נוח לו והוא מנסה למצוא תנוחה נוחה, עד שאמא שלי איזה יום אמרה לי שהוא מנסה להרדים את עצמו ושכל עוד הוא לא בוכה לא לגשת אליו, ובאמת אחרי כמה דקות הוא פשוט נרדם לבד.
אם הוא מתעורר באמצע הלילה אני מנסה ישר להרדים, מקסימום מרימה , מחבקת ומרגיעה, ומחזירה לישון, בלי ליצור קשר עין כי אז הוא מתחיל לצחוק ולשחק. נותנת בקבוק וחיתול וחזרה לישון.
ככה הוא התחיל לישון לנו לילה שלם.
אם אני יודעת שעברו יותר מ6-8 שעות מהארוחה האחרונה אני מנסה לתת מים, ואם הוא עדיין ממשיך לבכות אחרי כמה לגימות, אני יודעת שהוא רעב, נותנת לו בקבוק, הוא אוכל וחוזר ישר לישון , ונרדם לבד.
גמלנו את יובל מלהרדם עם ועל הציצי בגיל חודש וחצי. עברנו כמה לילות קשים אבל התמדנו וזה השתלם.
ממליצה לכן בחום לנסות. שיטה נהדרת, עבדה מצוין אצלי ואצל עוד כמה חברות שלי שגם התמידו בה.
Response (14)
Leave a comment
המדריך להורים הטריים – בחירת הצעצועים המדויקת
איך הורות משנה את הגישה שלנו לכסף?
מה לעשות עם הילדים בחופש הגדול ? המדריך להורים שפויים ליאת רוקח זמרוני
[…] ניסיתי לילה אחד, הוא התעורר, נתתי מעט מים לשתות, הוא שתה כמה שלוקים, עשיתי לחישה טפיחה […]
היא כותבת שאם הוא עדיין צורח אחרי 4-5 דקות אז להרים אותו.
לא הבנתי…לתת לו לצרוח 4-5 דקות?
או כשישר שהוא בוכה- להרים, להרגיע ולהמשיך עם הטפיחות?
שלום לכולם,
האם השיטה הזו מתאימה גם לתינוק בן 7 חודשים??
תודה
אצלי הוא כמעט בן 10 חודשים ועדיין יונק… הוא מסרב לישון לילה שלם ונרדם רק עליי…. הוא מתעורר מספר פעמים בלילה… עכשיו התחלתי לעבוד מספר מועט של שעות ואני משאירה אותו אצל אמא שלי והוא צורח שהוא עייף…. ובסוף נרדם לה בידיים וגם זה למקסימום 30 – 45 דקות….
השאלה שלי עם השיטה הזאת תקפה גם לגיל כזה ומה עושים כי הוא עדיין יונק ונרדם תוך כדי אך לעיתים ששמים אותו במיטה מתעורר שוב וזה חוזר כל לילה מספר פעמים….
זן שיטה אחת מני רבות ובכולן עקרון הכי חשוב הוא – עקרון ההתמדה. ילדים טובים מאד בלקלוט את הבלוף שלנו וכשאנחנו לא בטוחים בעצמינו, זה לא יעזור. כך שלא צריך להיות “גורו” בשביל לומר את זה.
מנסיוני אני יכולה לומר שניסינו שיטה דומה (כי לא ממש תפסתי מהטרייסי הוג הזו) ועבד פלאים עד אשר בתי חלתה ולאחר שהחלימה לא הצלחנו לחזור לדרך הישר ובסופו של דבר נקטנו בשיטת “5 דקות”, רק שאצלינו זה היה יותר שיטת 3 דקות כי זה הרגיש יותר נכון.
התינוק שלי בן חודש והוא יונק.
בכתבה שכתבת רשמת שנתת לו בקבוק בלילה …. באיזה גיל התחלת לתת בקבוק?
אני צריכה לתת לו בקבוק בשביל שישן טוב יותר, כי כרגע הוא מתעורר כל 2 וזה הורג אותי כולל כאבים כבר בפטמות
הי , אני נתתי בקבוק מהיום השני שלו כי החלב שלי לא הזין אותו מספיק ומאז שילבתי בקבוק עם הנקה עד 4.5 חודשים. בלילה השתדלתי לתת לו דייסה שהשביעה אותו יותר ובמהלך היום היה מקבל ציצי ואז השלמת תמ”ל.
הבת שלי בת 4 חודשים וגם אני כמו רוב האימהות החדשות הייתי מרדימה אותה עליי או על הציצי, זאת הרגשה נפלאה ואהבתי את הקרבה הזו עם בתי, רק שהיום קשה לה להרדם לבד, אם אני לא נענת לה היא פשוט צורחת וקשה לה להרגע… לפעמיים אנו מוצאת את עצמי בוכה יחד איתה.
אני מניחה בקבוק מים חמים במיטה שלה ואחרי שהיא נרדמת עליי אני מניחה אותה על המיטה החמימה (להוציא את הבקבוק) וזה עוזר…. בלילה כשהיא מתעוררת לינוק אני בדרך כלל משאירה אותה איתי במיטה…. אני עייפה מלהלחם שוב שעה שלמה….
האם תינוקות ששותים מבקבוק (דייסה או פורמולה) ישנים טוב יותר? אני גם כבר נואשת 🙁
השיטה נשמעת לי נפלאה במקרה שהילד שוכב במיטה ובוכה, הבעיה היא שאצלנו (כמו שאני משער שהוא המצב אצל 99% מהזוגות עם ילד מגיל 6 חודשים ומעלה) הוא עולה “על הגדר” ולא ממש עוזר לטפוח לו על הגב (או על הבטן) בתנוחה הזו …
כשהוא רק היה שוכב, היה מספיק שאני שר לו ובסוף הוא היה נרדם (דיוויד בואי, למי ששואל ;)).
נכון שקשה לכן/ם להאמין למה שאתן/ם קוראות/ים???(ומעכשיו אכתוב רק בלשון נקבה, בבקשה אף אחד לא להעלב..) קשה להאמין, אבל זה עובד. מניסיון. אני אמא לשניים ובשניהם זה עבד. שום דבר פה הוא לא בהתנשאות אלא מתוך רצון אמיתי לעזור. כהורים אנחנו חייבים להיות בטוחים בעצמנו ברגעים האלה. להאמין שאנחנו לא עושים לילדים שלנו עוול כשאנו משאירים אותם לבכות 5 דקות אלא מראים להם את הדרך, מנחים אותם כיצד הם מצופים להתנהג- להרגיע את עצמם, לחוש בטוחים במיטתם ולהירדם בכוחות עצמם. ולא, לא מתחילים עם זה בגיל 4-5, זו טעות לחשוב שצריך לחכות עד אז. מי שיחכה לגיל מאוחר שידע עוד היום כי הוא משלה את עצמו שהילד “יגדל” ו”יבין” ו”אפשר יהיה להסביר לו” ש”כל אחד ישן במיטה שלו” וש”עכשיו הוא גדול וצריך לישון לבד”, וכו’… שימו עצמכם במקומו, למה שילד שרגיל להירדם עם חום גוף אימו או אביו, שנהנה עד גיל מאוחר מסמביוזה מוחלטת בזמן השינה שזה מה שהוא יודע מגיל צעיר- ירצה פתאום לישון לבד. שלא לדבר על פגיעה בתחושת המסוגלות שלו בעניין זה. במילים אחרות זה לומר לילד “אתה לא מסוגל לישון או להירדם לבד, אתה צריך את אמא ואבא”. אני בטוחה שיש כמה שירימו גבה, לא יאמינו ויגידו לעצמם “יופי, זאת מדברת… בטח יש לה שני מלאכים רגועים, היא לא יודעת על מה היא מדברת”. אז אני יודעת מצויין, ואני, כמו כותבת הבלוג הנ”ל, הרמתי והורדתי את 2 ילדיי לפי השיטה המוצעת. כשהתחלנו עם זה הכנו את עצמנו לגרוע מכל- שבוע של טירטורים ושברון לב מהבכי הקורע של ילדתנו הבכורה. זה היה קשה מנשוא! שעה של הרמה והורדה כל 5 דקות!! (בהן היינו צריכים לחזק אחד את השני כי זה הדבר הנכון עבורה וזה רק יעזור לה). שעה!! להפתעתנו המאמץ היה רק לערב אחד כי למחרת היא הלכה לישון בכוחות עצמה כאילו זה מה שעשתה מאז ומתמיד. עם אחיה הקטן אנחנו כלל לא צריכים להתייסר בעניין זה. פשוט שמים אותו במיטה ולילה טוב. ושוב, אם הוא מתחיל לבכות, אנחנו מרגיעים, משכיבים חזרה ויוצאים מיד. הוא כבר הולך לישון בכוחות עצמו, מתהפך במיטה, מקשקש ג’יבריש לעצמו ונרדם, והוא רק בן 9 חודשים.
אז לכל הספקנים. בשלב הראשון- אני ממליצה לכם לעשות שיחה כנה עם עצמכם בה אתם מחזקים את ההורות שלכם, גאים בה ואומרים לעצמכם כמה אתם נהדרים וכמה אתם טובים דיו עבור ילדכם. בשלב השני- יש לבדוק שהתנאים ב”ימי המבצע” הם אופטימליים: כלומר, הילד לא חולה, לא עובר גמילה מציצי/בקבוק וכו, שעליכם לא עובר משהו שיטריד אתכם ולא יתן לכם להיות שם ב-100%- ותאמינו לי אתם תצטרכו להיות חזקים, כי על אף ההצלחה של השיטה- זה לא קל מנטאלית בשבילנו ההורים. בשלב הבא- תהיו גאים בעצמכם ומבסוטים שעשיתם טוב! שלא לדבר על המיטה שלכם שהתפנתה ומזמנת זמן איכות טוב עוד יותר.
באהבה רבה, ממני, אמא שיושבת כל ערב עם הבעל שלה לקפה במרפסת, מזמינה חברים לארוחת ערב ב 20:30 אחרי שהילדים נרדמים, וחיה לגמרי את כל מה שסיפרה לכם פה.
קדימה, אל תפחדו! הילדים שלכם רק יודו לכם אחר כך.
וגם אתם תודו לעצמכם!
ועוד משהו- לכל מי שלא בטוח אם הילד שלו רעב, ומה עושים עם עניין הבקבוק בלילה- אני עושה עם בני בן ה-9 חודשים “האכלת חלום” של הלוחשת לתינוקות. עבד עם הגדולה, ועובד גם עם הקטנטן. אצלי אין לאכול באמצע הלילה, לקום ולהכין בקבוק ולהיות מטורטרת עד גיל שנתיים ורק אז לגמול אכילה בלילה.
ילד שאוכל יפה מגיל חצי שנה, בהדרגתיות אפשר להוריד את ההנקה או הבקבוק בלילה. לתת בקבוק טוב או הנקה לפני השינה ולעשות האכלת חלום אחרי שעתייים שעתיים וחצי. נכון שעדיף בקבוק בהאכלת חלום כי יש לנו בטחון בכמות שנכנסת… אבל כך או כך השיטה מעולה!!!!אם הוא מתעורר פעם או פעמיים אני נותנת רק מים או מוצץ. אט אט הוא יחדל להתעורר מזה או ילמד להחזיק את בקבוק המים בכוחות עצמו.
בהצלחה!
שאלה לכל האימהות ומבינות הדבר- בשיטה הזו של הלוחשת לתינוקות, מה קורה במידה והתינוקת שלי בת החודש וחצי לא ממש מגיבה ללחישה טפיחה בבכי? אני אסביר, כשמניחים אותה במיטה במצב ״חצי שינה״ היא מיד מתעוררת ואז פשוט נשארת לה לשכב כך תוך כדי שאני או בעלי לוחשים וטופחים. המוצץ עוזר מאוד אבל הפסקנו לתת כי אין טעם שירדים אותה אם ברגע שנופל היא מתעוררת והתהליך נפסק.
ואז השאלה מה לעשות? לעזוב את החדר כשהיא חצי ערה ולתת לה לבכות ואז לחזור ולהרים וחוזר חלילה? ככה זה למעשה יוצא כבר השיטה שניה של הלוחשת שנקראת ״הורד-הרם״ ואני לא בטוחה שזה מתאים לגיל הצעיר שלה.
תודה רבה רבה עזרת לי מאוד!!! אני אמא בפעם הראשונה לתינוק מקסים בן חודשיים , ומהיום שנולד הרדמתי אותו רק על הידיים והרגשתי שזה הרגל נורא וגם בשבילי לא טוב לעתיד עם כל הכיף וההתלהבות שלי…
ניסיתי את השיטה בדיוק כמו שכתבת וזה לקח לי יומיים ופשוט הצלחתי אני כלכך גאה בעצמי זה לא ברור מאליו !!!
פתאום הרגשתי שיש לי יותר זמן לעצמי , לבעלי ובכלל לבית. תודה רבה ובהצלחה לכולן !!!
כמה שטויות בכתבה אחת!
אתם מלמדים את הילד להתיאש ולדעת שאין מענה כאשר הוא בוכה בזמן ההרדמות
זה כל הטריק! לגרום לילד להתיאש ואכן זה עובד.
היום נשים יוצאות לעבוד, הן שמות את הילד אצל מטפלת שלא יכולה להרדים עם הציצי ולכן יש אמהות שחייבות לגמול את הילד מהרדמות בעזרת הציצי.
באופן טבעי אמא נשארת ליד הילד שלה והילד נרדם על המנשא, בנדנוד, בעגלה או בציצי
רק בגן או אצל מטפלת אין את זמן ההתעסקות הזאת. כלומר זה מצב אין ברירה אבל אין לו שום דבר עם הצרכים האמיתיים של הילד שזקוק לנו כדי להרגע ולהרדם.
לתינוקות אין בעיות שינה, למבוגרים יש בעיות שזה לא מתאים ללוז הצפוף של העולם המערבי.