שומרת על אופטימיות

2

שלשום הבדיקה יצאה שלילית, כנראה שבדקתי מוקדם מדי, כולי בלחץ ובמתח, אם כן או שלא, אמורה לקבל מחר, נכון לעכשיו אין סימנים, מקווה חזק חזק שמחר אקום בבוקר, מדידת החום תהיה גבוהה ושום הפרשות בשטח.. ואז אעשה בדיקה נוספת ומקוה לתוצאה חיובית.
אני יודעת, אני לפעמים קצת נכנסת לזה יותר מדי, אבל זה החוסר סבלנות הזה שלי שמשגע אותי וגורם לי לטפס על קירות…
מקוה מחר שאדע בודאות או שכן או שלא
רוצה את זה כל כך, מוכנה לזה, גם חברה שלי אתמול גילתה שהיא בהריון ואני כל כך רוצה להצטרף אליה ..
יודעת שכל דבר בעיתו, אבל מאחר ואני טיפוס שאוהב להיות בשליטה, ואם אני יכולה לדעת מוקדם יותר אני רוצה לדעת.
בעלי לא מבין את הלחץ הזה, הוא גבר, הוא לא צריך לשנות את כל החיים שלו, אולי חלק מהותי מהם, אבל אצלי, מהרגע שאני בהריון,
זהו.
צריך להתחיל לאכול נכון, להזהר יותר בדברים מסוימים, לשנות קצת הרגלי התנהגות, ולהתכונן נפשית שבעוד 9 חודשים יצא לך מבין הרגלים משהו שהולך לשנות את חייך לנצח בצורה בלתי הפיכה. והגוף שלך יתחרפן, ותשמיני.. אז צריך כמה שיותר זמן להתרגל לרעיון… ולהפנים שזה באמת זה..
נראה..
אמתין בסבלנות למחר בבוקר, ונראה..
מה שצריך להיות יהיה
אני.