Home טורים אישייםשרה מויאל נקיון לפסח / שרה מויאל

נקיון לפסח / שרה מויאל

by אמא

שרה מויאל – עיצוב חדרי ילדים

בין אם אנחנו מאמינים  בקיומו של כוח עליון או לא, רובנו מנצלים את חג הפסח הקרב כדי להבריק את הבית. לנקות כל גרגר אבק עיקש, לכלוך, שמן וחיידקים מכל משטח אפשרי בבית. ובשביל חולות הניקיון בינינו חג הפסח זה שמחה והילולה גדולה.

בתור אימא לפעוט  בן שנתיים אני יודעת כמה שטויות מתווספות לחדר, אלוהים יודע איך, למה ומאיפה. לכבוד החג (ובשביל הריגוש והאושר שדברים מסודרים עושים לי) עברתי על כל ארגז, מגירה ומדף, כי אם אנחנו כבר בשוונג, אז למה לא לעשות את זה כמו שצריך.

התחלתי במגירות  של שידת ההחתלה, הוצאתי את כל הבגדים, הסדינים  ומה שהיה או לא היה בפנים. והתחלתי למיין. מה קטן מידיי, מה בלוי מידי, מה חסר חלקים ומה פשוט לא בא לי עליו יותר.
עברתי על כל בגדי החורף של הילד.. ובאותה הזדמנות גם בגדי הקיץ של הילד… ושלי…. ונו טוב, גם של בעלי….מה שהיה נחוץ ובמידה המתאימה השארתי, קיפלתי יפה ושמתי במגירה, כמובן לא לפני שניקיתי את המגירה.


אחרי שהבגדים היו מסודרים כאילו הם במסדר צבאי בפני הרמטכ"ל וראש הממשלה, עברתי לצעצועים. כל צעצוע שכבר לא התאים לגיל שלו שמתי בשקית גדולה והעברתי לתרומה. כל מה שהיה שבור – ישר לפח. פח מיחזור זאת אומרת, צריך גם לשמור על ניקיון העולם, הוא לא עושה ניקיונות פסח…

שמתי לב שהרבה  אנשים אוהבים לאגור, והם אוגרים דברים  שהם לא באמת צריכים ובטח שלא משתמשים. אצלי זה בדיוק ההפך, צריך, לא צריך, אם זה מפריע לי בעין זה עף החוצה. היתרון שבתכונה הזו הוא שהבית שלי תמיד מסודר, ואין לי בעיית אחסון. החסרון, שלפעמים אני זורקת גם דברים חשובים.. כמו טופס לוטו של בעלי שהיה אמור להביא לנו זכייה של כמה מאות שקלים לפני שמצא את משכנו הסופי בפח הזבל של הבניין… למזלי אחרי פשפוש ארוך בכל שקיות הזבל מצאתי אותו…
המסר שאני רוצה להעביר פה, הוא: תפסיקו לאגור! סוף העולם לא מגיע וגם אם כן הדברים האלו בטח שלא יעזרו לכם. אימצו לכם חוק, לא השתמשתם בזה יותר משנה אז אתם לא צריכים את זה!

כל מה שאפשר היה  לכבס בחדר, כיבסתי, מצעי המיטה, כרית, שמיכות, מגן ראש, מזרון השידה, וילונות  אפילו את המנורה מבד והכיסוי של כיסא הנדנדה שלי כיבסתי.

הרבה אנשים לא חושבים ומבצעים דבר מאוד חשוב. אבל את הדבר הנ"ל כדאי לבצע מבלי שהבעל יראה, כדי שלא תמצאו את עצמכן בבית חולים לחולי נפש / ניקיון.
במיטת תינוק, שמה בין הסורגים, מצטבר מלא איכסה, שמורכב בעיקר מאבק ומחלב שנשפך. אז בבקשה לקחת סמרטוט רטוב עם סבון ועם האצבע לשפשף רווח רווח, סורג סורג. זה ייקח בדיוק חצי שעה והילד יוכל לישון על משטח נקי יותר.

כמובן בסוף עוברים עם שואב אבק, או דלי מים על כל הרצפה, מתחת לכל רהיט בחדר, מאחורי כל שידה וארון. ואם כבר מדברים על ארון אז בנות (וגם בנים), שם למעלה למעלה, קצת לפני התקרה בסוף של הארון מצטבר אבק, אז גם שם לנקות.

You may also like

4 comments

אמא 17 במרץ 2010 - 17:52

הלוואי והיתה לי עשירית מהחשק שלך לנקות.. בינתיים ברור לי שבבית החדש שלי תהיה עוזרת פעם בשבוע בשביל להגיע לכל המקומות שאני לא אגיע אליהם..
ושיהיה לך ברור שכשנעבור דירה את באה לסדר לי אותה ולפרוק את הארגזים..

רק שבעלי לא יקרא את הפוסט הזה כי אז הוא עוד ירצה להתחתן איתך :))

Reply
שירה 19 במרץ 2010 - 18:18

את מלמדת אותי???!! איזה יהירות!!!!!
נראה לי שאני מחכה כמוך ועושה נקיון כזה יסודי רק פעם בשנה??!! את כל מה שרשמת פה אני עושה כל יום שישי. במיוחד בחדר של הילדים. כן כן גם מסביב לסורגים של המיטות שלהם כל יום שישי.
ונחשי מה!!!! אני עוד עובדת במשרה מלאה לא יושבת בבית!!!!!
ממש הגזמת הפעם!!!!!

Reply
אמא 19 במרץ 2010 - 19:07

הי שירה
רק רציתי לציין שלא אני כתבתי את הפוסט על הניקיון לפסח, כתבה אותו שרה מויאל שהיא מישהי שהיא דווקא תותחית בענייני נקיון…

אני חייבת להודות שנקיון זה לא הצד החזק שלי וזה לא אחד הדברים שמדברים אלי. מעדיפה לעבוד קשה יותר ולהביא עוזרת..כדי לא לשמוע אח"כ תלונות מבעלי.

ואגב,
אני לא "יושבת בבית"..
נכון שאין לי מקום עבודה "מסודר" עם משכורת קבועה ומסודרת, אבל תאמיני לי שכשאת עצמאית זה לא פחות קשה כי יש לך יותר לחץ להגיע למשכורת בסוף החודש,
יש לי מספר פרוייקטים שאני מתעסקת איתם במקביל, אז אני ממש לא יושבת בבית ורוב הזמן בפגישות ונסיעות.

אם אני יושבת בבית זה על המחשב מהבוקר עד שהקטנציק חוזר הביתה, ואחרי שהוא הולך לישון אני גם מתיישבת לעבוד לתוך השעות הקטנות של הלילה כדי להבטיח שבסוף החודש תכנס משכורת.

תודה על תגובתך ותודה לך על כך שאת קוראת ..
חלי.

Reply
שרה 20 במרץ 2010 - 18:14

שירה שלום,

חבל שלא אהבת את הפוסט שכתבתי, ואינני באה ללמד אף אחת, שיתפתי רעיונות שהיו לי, ומי שיש לה רעיונות אחרים לא מחוייבת לפעול בדרכי שלי.
וההערה שלך שאת עובדת משרה מלאה ואני "יושבת" בבית ממש לא במקום. ואני תוהה למה יש בך כל כך הרבה כעסים ולמה את פורקת אותם, בצורה כל כך פוגענית ומאשימה, על אדם שכלל אינך מכירה אותו או את דרך חייו.
וגם אני עובדת משרה מלאה ויותר.

בכל מקרה אני מאחלת לך חג שמח.

Reply

Leave a Comment