Home תינוקות ופעוטות מי שומר על הילדים שלנו ? חוק הפעוטונים

מי שומר על הילדים שלנו ? חוק הפעוטונים

by אמא

כמה מאיתנו ההורים רושמים את ילדיהם לגנים פרטיים מתחת לגיל 3 ואף אחרי?
האם בדקתם איזה פיקוח מתבצע על הגן שבו בחרתם לרשום את ילדכם?
האם אתם מודעים לעובדה שעל מרבית הגנים הפרטיים שקיימים כיום, אין שום פיקוח?

הצעת החוק שיזם ח"כ זבולון אורלב בנושא מעונות היום והפעוטונים, מנסה להסדיר את כל הקשור לענף הגנים הפרטיים וזוכה לתמיכת רוב ההורים והגננות בישראל ובכל זאת, החוק עלול שלא לעבור.

 

הצעת חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות, התש"ע-2010 (PDF) הידועה כ"חוק הפעוטונים" אמורה לעלות בימים אלו עם תום הפגרה לקריאה שנייה ושלישית.

 

החוק הזה מאפשר הזדמנות חד פעמית להסדרת התחום הפרוץ של החינוך לגיל הרך שאותו מציעים גני הילדים הפרטיים, אך יחד עם זאת, ישנה אפשרות סבירה שההזדמנות הזו תוחמץ.

 

כיום  כל אדם שחפץ, יכול לפתוח גן ילדים פרטי. עליו לקבל אישורי עיריה או אישורים מהרשות המקומית בהתאם לכמות האנשים שיכולים להיות במבנה, אך בפועל, אף אחד לא מפקח על כמות הילדים בגן, התכנים המועברים לילדים,  צוות הגננות והסייעות והרקע שלהן, המקום עצמו, ההיגיינה, המזון, המבנה והבטיחות וההורים נתונים לחסדים של מנהלת הגן ולא תמיד אפשר לדעת עד כמה באמת הכל מוקפד.

 

דווקא בתקופה שבה אחת למספר חודשים נחשפת עוד פרשה מזעזעת של עוד גננת או סייעת מתעללת, או כשאני שומעת סביבי מהורים על גנים פרטיים שנסגרים ונפתחים בשל ענייני תברואה , על מקרים של מטפלות אלימות או פציעות של ילדים בגלל מפגעים בטיחותיים בגן ועוד דברים שלי, כאמא, גורמים לחוסר שקט, יש מקום לחוק שכזה שבא להסדיר את התנהלות הגנים הפרטיים, ליישר קו עם הגנים העירוניים, ולהתחיל לפקח בצורה מסודרת על כל מערכת החינוך, גם לגיל הרך וגם לגילאים קטנים יותר.

 

מסקר שערך משרד התמ"ת המפקח היום על מעונות היום בישראל בקרב מנהלות גני ילדים פרטיים ומשפחתונים, עולה שלמעלה ממחצית הנשאלים אמרו שהמסגרת שבניהולן אינה בפיקוח כלל.

במדינת ישראל יש כיום כ-350,000 ילדים בגילאי 0 עד 3. רק כ-42,000 מתוכם נמצאים במסגרות מטעם משרד החינוך או משרד התמ"ת שהן תחת פיקוח.

 

מנתונים סטטיסטיים על נושא הילודה שאסף אתר אינפוגן מתוך הצלבה של נתוני לידות ללא המגזרים החרדי והערבי, כולל הורדה של אחוז מסוים של ילדים שנמצאים בבית, נמצא שיש כיום בסביבות 15,000 גני ילדים פרטיים בארץ.
אתר אינפוגן הצליח למפות במהלך השנה האחרונה כ10,000 מתוכם. מסתבר שיש גנים פרטיים רבים ומסגרות שפועלים "מתחת לרדאר" , חלקם לא רשומים בשום מקום, מוגנים תחת ההגדרה של "פעוטון" או "משפחתון" שמבחינת החוק מאפשרים להם לפעול ככל העולה על רוחם.

אף אחד לא יודע באמת כמה גנים פרטיים יש היום או היכן הם נמצאים וגנים רבים מאותרים רק על ידי המלצות מפה לאוזן או תוך כדי סיבוב רגלי בשכונה.

 

בדוח שהוציא משרד התמ"ת עולה כי בשל מספר המשרדים שאחראים על הפיקוח של גני הילדים ובשל ריבוי בירוקרטיה, יש פיקוח חלקי , לעיתים חסר, לעיתים כפול מבחינת הרשויות המטפלות ובפועל, אין שום פיקוח אחיד לפי קריטריונים קבועים.

כמובן שמצד חלק מהגננות בגנים הפרטיים ומצד ארגוני הגנים הפרטיים יש התנגדות לחוק הזה מאחר ומדובר בהליך בירוקרטי שכולל עמידה בנהלים, אישורים שונים לפי תקנים ומבחינתם הם יצטרכו אולי להעלות מחירים או להחזיק אנשי צוות מיומנים יותר שיגדילו את העלויות ולשפר את הסביבה של הגן.

 

חשוב לציין שמדובר על הפעוטות והתינוקות שלנו.

לי כאמא חשוב לדעת שאני שמה את הילד היקר שלי למשך יום שלם בידיים טובות, שיש פיקוח על התנהגות הצוות, על המקום, על האוכל שהוא אוכל, שדואגים לצרכיו ושהוא נמצא במקום בטוח.

 

בעיה נוספת בנושא הגנים הפרטיים – אין פיקוח על המחיר. גנים פרטיים באזורים שיש בהם ביקוש גבוה, דורשים לעיתים מחירים מופקעים שמגיעים גם לסכום של 3000-4000 ש"ח לחודש ובמקרים שבהם לא נותר מקום בגני עיריה באזור, הורים נדרשים לשלם בלית ברירה את הסכומים הללו ועדיין אף אחד לא מבטיח להם שהילד נמצא בסביבה בטוחה ומפוקחת!

בצד השני של המתרס נמצאות ויצ"ו, אמונה ונעמת. מעונות היום שלהן מסובסדים על-ידי המדינה ומפוקחים על-ידי משרד התמ"ת, והגנים הפרטיים הם מבחינתן מתחרים שנהנים מחופש מוגזם. להגביל אותם וודאי לא יכול להיות רע אך יחד עם זאת לא כל ההורים זכאים לרשום את ילדיהם לגנים הללו שנמצאים בפיקוח של משרד התמ"ת בשל התנאים המגבילים ובעיית הגנים המועטים ביחס לכמות הילדים.

 

יחד עם זאת, כשגננת עם הכשרה פורמלית שפותחת גן ילדים ועומדת בכל הדרישות החוקיות, הפדגוגיות והנורמטיביות הסבירות, אין שום סיבה שהיא לא תוכל לקבל הכרה חוקית מהמדינה ושההורים שמעונינים לרשום את ילדיהם לגן זה יוכלו לדעת שזה גן מפוקח, בטוח ואיכותי.

האם לא הגיוני יותר להכפיף את כל הגנים לפיקוח של משרד החינוך וליישר קו כפי שמקובל במדינות מתוקנות אחרות? האם לא הגיוני לצפות שהמדינה תסייע להורים להבדיל בין גנים מקצועיים ובטוחים לילדים לבין גנים שאינם בטוחים? האם לא הגיוני שיהיה פיקוח בסיסי על הגנים הפרטיים כמו שיש על כל מסגרת אחרת של משרד החינוך?

 

אבסורד נוסף הוא שמסיבות היסטוריות ולא רלוונטיות למציאות של היום, הגנים העירוניים מפוקחים על ידי משרד החינוך ומעונות היום מפוקחים ע"י משרד התמ"ת. הגנים הפרטיים פשוט לא מפוקחים!

 

 

הצעת החוק של ח"כ זבולון אורלב (הבית היהודי), הידועה כ"חוק הפעוטונים", מציעה לעשות בדיוק את זה: להגדיר סטנדרט אחיד ופיקוח על התחום וריכוז התחום והפיקוח תחת משרד אחד. למרבה הצער, אין הסכמה לגבי תקצוב החוק, וזה כשלעצמו עשוי להיות מה שיכשיל אותו.

ואל לנו לשכוח כמובן את משרד התמ"ת, החינוך והאוצר אשר במידה וירצו להעביר את החוק ולאשר את התקציב, מישהו מהם ידרש לפקח ולתקצב את החוק ובשלב זה הדברים תקועים אך ורק מסיבה זו. אף משרד לא מוכן לקחת חלק בתקצוב החוק וכמובן, כשרוצים להימנע מהוצאה נוח כשיש תירוצים – ובמקרה הזה לא חסרים כאלו.

 

 

התנגשות האינטרסים הזו היא שעומדת מאחורי המערכה התקשורתית סביב החוק, בעדו ונגדו. הצדדים השונים עוסקים בפעילות לוביסטית ועושים יחסי ציבור נמרצים. מה שהם לא עושים זה לשבת ולדבר, להגיע להסכמות, ולמצוא פתרונות הוגנים כלפי כולם ביחד עם שאר הגורמים אשר פועלים בנושא.

במידה והחוק הזה כרגע יעבור, הוא ידרוש שינוי מהותי ומיידי בכ- 85% מהגנים בארץ ויכלול הוספת שיפורים על מנת להקנות לילדים מקום בטוח. סביר להניח שגן פרטי לא יוכל לשאת בהוצאות הללו וגנים רבים ייאלצו להיסגר, אלא אם כן משרדי הממשלה יקחו על עצמם את ההוצאה הזו ויוסיפו את הגנים הפרטיים תחת חסותו של משרד החינוך ויפקחו עליהם בצורה מסודרת על מנת להקנות מסגרת חינוכית מפוקחת לכל ילדי המדינה.

 

למרות שעל פניו זו נראית כמו הוצאה ענקית כרגע שיש למצוא מהיכן לשלם אותה, כמה שזה יעלה, העלות של ילד שנפגע ממתקן לא בטיחותי או מתקן לא מפוקח, או עלות של ילד שנפגע פגיעה נפשית בגילאים צעירים, תהיה גבוהה משמעותית ותעלה למדינה הרבה יותר במשך שנים רבות. העלות הזו תכלול ליווי סוציאלי והמשך טיפול דרך הרשויות, עלות שבסופו של דבר תיפול שוב על משלם המיסים ותיגבה דרך מערכת החינוך ומערכות אחרות, כך שבפועל, יעלה הרבה פחות לעשות שינוי מהותי שיתפוס גם בשנים הבאות וישנה את פני מערכת החינוך כפי שצריך להיות במדינה מתוקנת ומתקדמת כמו שלנו.

החוק עצמו כבר מוכן להצבעה בקריאה שניה ושלישית, עכשיו נותר לנו, ההורים, לקוות שמישהו ממשרדי הממשלה יאשר את התקציב ושהחוק הזה יעבור וידאג לעתיד טוב יותר לילדינו.

בסופו של דבר, הסדרת החינוך לגיל הרך היא אינטרס של כולנו. יש למצוא את הפתרונות שיפגעו בצורה מינימלית בגנים ובגננות, אבל מתוך דגש על מה שטוב ונכון לילדים. ובמה שקשור לסדר העדיפויות התקציבי – מה, בעצם, נמצא בסדר עדיפות גבוהה יותר מהילדים שלנו?

 

הכתבה נערכה בשיתוף עם ליאור שליו, מנהל אתר אינפוגן , האתר הגדול והמעודכן ביותר בתחום גני ילדים בארץ.

You may also like

1 comment

אמא מעודדת 18 ביוני 2011 - 8:00

מעודדת לגמרי את החוק!
הבן שלי היה במשפחתון בראשל"צ, מישהי שיש הרבה המלצות עליה ולמרות זאת אחד ההורים קיבל הקלטה שלה צורחת ומקללת את הילדים. ספק אם לא הייתה שם גם אלימות פיזית!

Reply

Leave a Comment