Home תינוקות ופעוטות טיפים לגמילה מטיטולים – התהליך שלנו

טיפים לגמילה מטיטולים – התהליך שלנו

by אמא

החלטתי לספר את הסיפור שלי ושל יובל , על התהליך שלנו לגמילה מחיתולים, אני חושבת שעכשיו אחרי  שהוא גמול לגמרי ובקושי מפספס בלילות אני יכולה לכתוב את המסקנות שלי מהתהליך ולתת טיפים שאולי יעזרו לחלקכם בתהליך הגמילה שלכם..

התחלנו בגיל שנתיים ושבע, קצת אחרי פסח, אחרי שטחנו להם את הקטע של הגמילה בגן.
התחלנו עם לתת לו לראות כל יום את הDVD בלי חיתולים של חני נחמיאס שהוא מעולה להורים ולילדים ומהווה סוג של שטיפת מוח. כל פעם שהוא היה יושב לראות הוא היה מבקש אח"כ פיפי.

במשך שבוע וחצי בערך שמנו לו פולאפס בבית אחה"צ ושלחנו אותו בבוקר עם טיטול לגן. בשעות אחה"צ כששמנו לו את הפולאפס הצגנו אותם והתייחסנו אליהם כאל תחתונים לכל דבר, גם הורדנו אותם ושמנו כמו שלובשים תחתונים. כל רבע שעה הצעתי לו לשירותים, הכנתי מראש מלאי של מדבקות כדי להעסיק אותו בשעת הישיבה בסיר ולהסיח את דעתו וככה היה יוצא לו ואז .. הייתי עושה חגיגה מזה ומהללת ומשבחת. השתמשנו ב"פיפי פרס". כשהוא היה מסרב ללכת לשירותים איימתי שאני אשים לו טיטול וכל הזמן הדגשנו בפניו כמה שהוא ילד גדול וכמה שילדים גדולים שמים תחתונים וכו'..
חשוב לי לציין שהגננת מאוד התנגדה לפולאפס אבל אצל כל אחד עובד משהו אחר והבנתי שיובל זקוק לבטחון כך שגם אם ברח לו זה לא נורא אבל הוא לא נכנס לסטרס. ניסינו פעמיים לפני כן להוריד לו לגמרי אבל הוא פספס.
ככה הוא למד בהדרגה לזהות פיפי ועם הזמן הפספוסים עם הפולאפס הלכו ופחתו והוא היה מבקש.

אחרי שבוע וחצי בוקר חמישי אחד החלטתי שאני משחררת. משחררת שליטה וסומכת עלייו ונותנת לו להתמודד.
הורדתי לו את החיתול ושלחתי אותו לגן עם תחתונים. ביקשתי מהצוות שיתמוך בו, הם תמכו אבל הוא פספס כל אותו היום בלי הפסקה, גם בבית אחה"צ. לא נשברתי אבל בלילה שמתי לו טיטול.
יום למחרת, יום שישי, שמנו תחתונים ושום פספוס כל היום בגן! הלכנו להסתובב איתו בצהריים והוא הודיע לפני שהיה לו פיפי ועשה על עץ בחוץ.. מאז, עבר חודש ואפשר למנות על יד אחת את כמות הפעמים שהוא פספס פיפי או קקי וגם זה בגלל שהוא לא הספיק להגיע לשירותים. לאחרונה הוא ממש שולט ביציאות שלו ויכול להתאפק גם 10-15 דקות.

בהתחלה זה קשה גם לך וגם לו ,אבל אחרי כמה ימים הם מתרגלים ואת לא מבינה איזה בגרות ואחריות פתאום הם לוקחים.
לגבי הלילות – אמא שלי המליצה לי לגמול ישר גם בלילה. בלילה הראשון היו שני פספוסים , בלילה השני פספוס אחד, ובערך פעם- פעמיים בשבוע בורח לו אבל לא עושים מזה עניין..
אני משתדלת להעיר אותו בסביבות 12-1 לפיפי, הוא עושה וחוזר לישון. קורה גם שהוא מתעורר בלילה וקורא לנו שניקח אותו לסיר.

לאחרונה הוא ממש נהיה עצמאי וגם כשאני איתו בגינה למשל, הוא הולך, עושה פיפי לבד על עץ וחוזר, בבית הוא הולך לבד לסיר ועושה (שמנו לו אותו בחדר שלו). יותר נוח לו על סיר מאשר על ישבנון. הוא מרגיש יותר בטוח, בגן הוא עושה בשירותים נמוכים שיש להם.
בקיצור, זה פתאום עשה לו את הסוויץ' במוח תוך יומיים וזהו.. פשוט צריך לשחרר ולנסות אותם.
שמנו משטח החתלה של האגיס על הכסא ברכב למקרה ש, אבל לא היה לו שימוש עד היום. זה כל כך כיף לצאת איתו עכשיו רק עם סט להחלפה וזהו, בלי דייסות, בלי טיטולים, ופתאום זה מוריד קצת כסף בהוצאות החודשיות.

אנחנו תגמלנו אותו עם פיפי פרס, השתמשתי באצבעות או ביצים קטנות של קינדר, עד שהתחלתי לתת לו ויטמינים ואומגה 3 בצורת דובונים לא מזמן, והוא מתייחס לזה כאל סוכריה ואל פרס, והוא צריך 3 כאלה ביום אז אנחנו קוראים להם פיפי פרס.
בהתחלה הייתי מצפרת אותו יותר אבל היום הוא הבין את הפרנציפ.

מדובר בתהליך נפשי לא פשוט לאם ולתינוק, אבל אחרי שעוברים את המשוכה הגדולה הראשית זה פתאום נהיה יותר קל. חשוב לא להלחיץ את הילדים, לתת להם לבחור אבל גם להחליט עבורם (לדוגמא – אתה רוצה לשבת על הסיר או על הישבנון?) או איזה פיפי פרס לתת להם.

בסופו של דבר זה שווה וזה כיף.

בהצלחה, ואם יש לכם טיפים נוספים אתם מוזמנים להוסיף אותם בתגובה.


  • הערה חשובה – הטיפים הללו נכתבו מתוך ניסיוני ומתוך מסקנותי האישיות בלבד ואני לא גורם מקצועי או מוסמך לקבוע מה נכון, בסך הכל משתפת בדברים שעזרו לי ואין לראות בדברים הללו המלצות רפואיות או מקצועיות.

You may also like

Leave a Comment