Home הריון ולידההריון מא' ועד יוד: על חשיבותו של מינרל היוד לפני, במהלך ולאחר ההריון

מא' ועד יוד: על חשיבותו של מינרל היוד לפני, במהלך ולאחר ההריון

by אמא

 כשזה נוגע להריון, לידה והנקה, לרוב מדובר רבות על חשיבותם של ויטמינים כמו ברזל וחומצה פולית, אך מינרל נוסף שחיוניותו אינה מוכרת לרבות בתקופה זו הוא היוד. הנה כל מה שכדאי לכן לדעת עליו.

רויטל מור

לפני כארבע שנים, מחקר שנערך בארץ מצא כי 85% מהנשים ההרות בישראל אינן צורכות כמות מספקת של יוד –
אחד מהמינרלים החיוניים יותר לתפקודה התקין של מערכת הרבייה ולהתפתחות תקינה של מוח העובר,
המהווה גם מרכיב חשוב בהורמונים המיוצרים בבלוטת התריס.

בעוד שבעבר מרביתן לא סבלו מחוסר ביוד, המצוי בישראל במי השתייה ובצמחי מאכל רבים,
כיום אין זה כך שכן רוב מי השתייה מופקים כיום בעיקר על־ידי התפלת מי ים.
גם המעבר לחקלאות מודרנית הפך את האדמה בארץ לדלה מאוד ביוד.

כל אלו עשויים לגרום להיווצרותו של חוסר אפשרי חמור ביוד –
כזה שממנו יכולות לסבול גם נשים בהריון הזקוקות לו רבות. אז מה בכל זאת ניתן לעשות? 

חשיבות יוד בהריון

בשנים האחרונות עלתה המודעות לחשיבות המעקב אחר שלבי ההריון והלידה ועקב כך, גם השימוש בכלים נגישים ופשוטים לתפעול – דוגמת אפליקציות הריון ייעודיות ומחשבון הריון, המאפשרים לעשות זאת בצורה נוחה וקלה. בשעה שחשוב לא פחות לעקוב גם אחר רמות הויטמינים והמינרלים החיוניים בגוף – אשר ביניהם גם ברזל ויוד, ניתן לצרוך מזונות רבים העשירים בהם ואף להשלימם בעת הצורך מתוספי מזון מתאימים. כיום ניתן גם להיעזר במחשבון הריון לפי שבועות לשם הערכת רמות היוד לפי העלייה הצפויה במשקל אך עדיין לא מדובר במדד מוחלט שיכול להחליף בדיקה.


אז מהו מינרל היוד ומהי חשיבותו לפני, במהלך ולאחר ההריון והלידה? התשובות בכתבה הבאה.  

מהו יוד ומדוע הוא חשוב בפרט בתקופת ההריון וההנקה?

יוד הוא מינרל שגופינו זקוק לו בכמויות מזעריות. מרביתן מיועדות לתפקודה התקין של בלוטת התריס וייצור ההורמונים בה וחוסר בהם, יכול לגרום לעלייה במשקל כמו גם לפגיעה בפריון וקצב חילוף חומרים מועט יותר. בתקופת ההריון, היוד חיוני להתפתחות תקינה של המערכת הקוגניטיבית, המערכת ההורמונלית ומערכת הרבייה אצל עוברות. כמו כן, נחוץ היוד להתפתחות תקינה של השלד והעצמות בעובר.
זאת ועוד, נשים בהריון וכן כאלו מניקות נמצאות בסיכון מוגבר לאי צריכה מספקת של יוד. בשעה שהוא מועבר בחלב אם לתינוק אף יותר מתקופת ההריון, אם צריכת היוד המיטבית ליום עומדת על 150 מיקרוגרם למבוגר, הרי שנשים בהריון זקוקות ל- 220 מק"ג ומיניקות ל- 290 מק"ג. 

אילו מזונות ניתן לצרוך כדי להשלים את כמות היוד המומלצת?

ישנם לא מעט מקורות מזון העשירים ביוד. המקור הטוב ביותר ליוד הוא צריכת מלח ובפרט זה המועשר בו. מקור נוסף ליוד הוא באצות ים, אך דווקא עקב היותן עשירות בו במיוחד יש לצרכן מעט. אצת קומבו, לדוגמה, מכילה רמות גבוהות מאוד של יוד וצריכה פתאומית גבוהה שלה יכולה אף להזיק. אצת נורי, לעומתה, מכילה רמות יוד נמוכות ובטוחות בהרבה ואינה חייבת להגיע בצמידות לסושי שאכילתו אינה מומלצת בתקופת ההריון. כדאי לשים לב כי אצות מיובשות המגיעות ארצה עלולות להכיל רמות ארסן גבוהות ומזיקות, אך ישנן גם כאלו הגדלות בארץ בתנאים טובים שצפויות לספק את דרישת היוד לגוף. מקור נוסף ליוד הוא חלב, ובפרט זה של עזים וכמובן דגים ופירות ים.  

משרד הבריאות ממליץ לכלל הנשים לצרוך תוסף תזונה המכיל יוד החל מתקופת טרום ההריון ועד לסיום תקופת ההנקה. חשוב לצרוך את התוסף בהדרגה על מנת לאפשר לגוף להתרגל לתוספת היוד הנצרכת וכמובן, להימנע מצריכה רבה מדי שיכולה להזיק.
כיום קופות החולים אינן מציעות בדיקות ישירות לגילוי מחסור ביוד מאחר ומדובר בבדיקות שתן הנערכות במספר ימים. אבחון חוסר ביוד מתבצע לרוב על־ידי הערכה של תפקוד בלוטת התריס ובדיקת TSH, אך אלו יכולות לתת לעיתים אינדיקציה תקינה למרות קיומו של מחסור בפועל. לכן, מעקב סדיר אחר רמות היוד בגוף וצריכת מזונות העשירים בו, יסייעו בשמירה על רמות מאוזנות ותקינות – הן בתקופות ההריון וההנקה והן לאחר מכן. 

 

You may also like

Leave a Comment