» » בלוג » טורים אישיים » הניקה לאחרונה 5:55 » עצמאות למי?! / ליהי נזרי
הניקה לאחרונה 5:55

עצמאות למי?! / ליהי נזרי

כשהיינו ילדים רק חיכינו לערב הזה, הריח של ספריי הגילוח במסווה של "ספריי שלג" כבר היה באוויר, הבגדים הצחים היו מוכנים כמה ימים מראש ומסלול הצעידה הצפוף כבר היה בראש.

 

שנים רבות עברו להן והמון זיקוקים נורו לשמי הארץ, מאז שהייתי עטופה כולי בקצף הלבן במרכז חולון כמו אשת שלג תימניה.

מהרגע שהגיחו ילדינו לאוויר העולם ומילאו את חיינו בשמחה ענקית, אהבה אינסופית ובעיקר עייפות, כל קשר בין ערב יום העצמאות לעצמאותינו הפך למקרי בהחלט.

 

ההכנות בשיאן

הכל התחיל בהכנות מדוקדקות שלא היו מביישות את טקס הדלקת המשואות.

מקלחות שעתיים לפני, הכנת האקססוריז הזוהרים כדי שילדינו יהיו כשאר הילדים ויזהרו כמו עץ אשוח במינסוטה, ארגון שקית של נשנושים שיסייעו בניטרול הילדים לעגלה ויסבו לנו כמה רגעים סטטיים ואפילו לזמן קצר.

שמיכה, מגבונים, טיטולים, בקבוקי מים, סבלנות ואורך רוח ואנחנו ממש עוד רגע עומדים על שתי המרצפות שליד דלת הבית.

 

המסע אל הארץ המובטחת

המסע לזיקוקים ארך בערך כמו המסע לארץ ישראל.

עברנו מכשולים רבים, תימרנו עם העגלה בין בקבוקי ספריי שלג ענקיים שהיו זרוקים על הכביש כמו מרמיטות דרוסות, הותקפנו בשודדי כבישים שניסו למכור לנו מוצרים כושלים מסין במחירי קוויאר יוקרתי, חמקנו מנסיונות תקיפה של זן חדש של בלונים

עם מנורות לד שנראו כמו כדורים פורחים של הגמדים של שלגיה,כל זאת בליווי ריחות מנטרלי תיאבון של נקניקיות מקומטות שהזכירו לנו את גיל המדינה.

 

אף אחד לא ישבור אותנו

אנחנו נחושים, ממשיכים לצעוד ועוברים דוכן של תפוחים מסוכרים על מקל שנמכרו בסכום סמלי של ₪20 בליווי קופון לטיפול שורש ומבנה.
מבט לוויז מראה שעוד 20 דוכני מזון, 6 שירים זהים של עומר אדם, 75 טרופיות, 43 זמבורות, 52 קשתות זוהרות וזהו, אנחנו מגיעים ליעד הנכסף.
הילדים שכבר הסתחררו מכל המתרחש, איבדו את סבלנותם המעטה והגיעו לזיקוקים תוססים כמו בקבוק סודה שנפל והתגלגל שלושה רחובות.

 

העיקר שהילדים נהנים

בתנו הגדולה שכבר התריעה שהיא מפחדת מהרעש של הזיקוקים, הצטיידה באוזניות והאזינה לשירים.

העולל הקטן הביט לשמיים, נלהב כולו, עיניו זהרו וגרמו לנו להרגיש שזה היה שווה את המאמץ ואז…

אחרי פחות משנייה הוריד מבטו, קלט רובה בועות סבון מעניין הרבה יותר והתחיל ליילל כמו גור חתולים נטוש בשיחים עד שקיבל את מבוקשו.

מבט לעגלה… נסיכה רגישה מאובזרת באוזניות ועולל בנדיט יורה לכל עבר בועות סבון כאילו הוא חייל בקרב על הבית.

 

עין הביתה צופיה

כל המסע המתיש לעבר הזיקוקים ובסוף בעלי ואני עומדים, מביטים לשמיים ורואים את הארנונה שלנו מתפוצצת בקולי קולות, בצורות שונות ובצבעים מרהיבים מעל המוני האנשים.

זו היתה רק המערכה הראשונה ועוד ציפה לנו מסע לא פשוט חזרה לבימת המופעים בה חיכו לנו קופיקו, ליצן, והחברים של נטאשה.

ללא ספק אם היתה לנו הזכות להיות עצמאיים, היינו ממירים את קופיקו בחמור שיעמיס אותנו כמו שק תפוחי אדמה וידהר כל הדרך הביתה.

 

בקרו בעמוד הפייסבוק,

הניקה לאחרונה 5:55

 

 

הגב

avatar
  Subscribe  
Notify of

תוכן מקודם

מוצרי טיפוח טבעיים לתינוקות

B&B – מבצעים באתר BOOKING

הדילים השווים באמזון

המופעים הכי חמים

נמאס לך להלחץ בכל פעם שאת צוחקת?

חנות משלכם בשופיפיי בעברית בחינם:

מערכת דיוור ועד 4 דפי נחיתה בחינם !

טיסות זולות לחול