» » בלוג » טורים אישיים » הדרך שבה צעדתי \ אביטל » אמא שלי
הדרך שבה צעדתי \ אביטל

אמא שלי

אמא ,

עברנו הרבה עליות ומורדות, החיים איתך היו כמו על גלגל ענק, פעם אני למטה ופעם למעלה, את יודעת להרים אותי כמו שאת יודעת גם להוריד אותי, איתך זה אף פעם לא באמצע, אין איזון, איתך זה הכל או כלום. איך אפשר להסתדר במצב כזה? עם בן אדם שאני כל כך אוהבת אבל שאין איתו שום אפשרות לפשרה, אין שום דרך לליבו, גם לא הדרך הכי עקלקלה וקשה, שום דבר לא שובר אותך.

אמא, סגרת את ליבך בפני הרבה אנשים ובעיקר בפניי שזה הכי כואב.

אמא, אני יכולה להבין אותך, עברת חיים לא קלים, התאכזבת המון, גם ממני. היו לך ממני הרבה ציפיות, קראת לי על שמה של אמך האהובה, קיווית שאני אעמוד לצידך באש ובמים אבל זה לא קרה. כשהייתי קטנה הייתי בשליטתך, אהבתי אותך אהבה עזה אך גם פחדתי ממך, היית האלוהים שלי. עם הזמן פרשתי כנפיים ועפתי למחוזות אחרים, הכרתי עוד אנשים, ראיתי שמה שיש לי בבית איתך זה לא הכל בעולם, ניסית לסגור אותי לעולם אבל אני פתחתי לעצמי דרך, ברחתי ברגע הראשון שיכולתי אחרי שנים של בדידות, של מרות, של אלימות…שנים קשות שמהולות גם באהבה גדולה, אהבת אותי ואני אהבתי אותך, היינו אחת בשביל השנייה אך הכוחות בינינו לא היו שווים, אני הייתי בדרגה נחותה יותר ממך, לא הייתה לי דעה, לא היה לי חופש…הייתי כבולה רגשית בחבלי האהבה שלך, בלי רצון או יכולת לברוח, לא האמנתי בעצמי אך ידעתי שברגע שיתאפשר לי, ברגע שאני קצת אגדל, אני אוכל למצוא פתח מילוט ואכן מצאתי.

אמא, השנים עשו את שלהן, גידלת אותי, השקעת בי שאני אלמד, רק דבר אחד היה חסר לי…אהבה. אהבה אמיתית ללא תנאים, ללא מצבי רוח משתנים, ללא משחקי כוחות לא הוגנים. היה חסר לי וחסר לי עד היום חיבוק חם ואוהב של אמא. היום כשאני אמא בעצמי אני מבינה כמה חשוב זה שיש אמא והייתי כל כך רוצה אותך איתי ועם ילדיי אך אין סיכוי…גם הסיכוי האחרון שעוד נשאר לי אבד…ועכשיו כשאת כל כך כועסת עליי אני אפילו כבר לא מנסה, יודעת שאת ההזדמנות שלי איתך הפעם איבדתי. איבדתי אותך לעולמים, וגם הנכדים…הם עוד לא כל כך מבינים מה הם מפסידים…ואולי לא, כי לא קל לחיות במחיצתך, צריך המון סבלנות, הבנה והכלה. פעם היינו רבות המון כי הייתי חסרת סבלנות כלפייך, היום אני כבר הרבה יותר מבינה אותך והרבה יותר כיף לי איתך וגם לך איתי…אבל לא עוד…דרכינו נפרדו…את חזרת לעולם שלך ואני ממשיכה את חיי, מטפחת את המשפחה שהקמתי, מגשימה את חלום הילדות שלי, מה שלא היה לי כשהייתי קטנה, משפחה.

אמא, לך ערך המשפחה פחות חשוב, את מסתכלת במבט מאוד צר בעיקר על עצמך, לא רואה אנשים אחרים אפילו אם הם יקרים לך, את אוטמת את עצמך כדי לא להרגיש אמפטיה. לכן לא היית מוכנה להשלים עם ההחלטה שלי והעדפת שאפרק את המשפחה שלי ואחזור אלייך. נאלצתי לבחור בחירה מאוד קשה, אמא שלי או המשפחה שלי שהקמתי. שמת אותי במצב מאוד קשה, בהריון ואחר כך אחרי לידה, מצב שבו זה או את או האבא של הילדים שלי. לא היה אכפת לך שאני מגשימה את חלומי, היה אכפת לך רק מהכבוד שלך…כבוד זה ערך חשוב אבל כשהוא גורם לנתק בין אמא לבת ובין סבתא לנכדיה אז כבר אין לו שום ערך…

אמא, אני לא כועסת עלייך, אני מבינה לליבך, נפגעת מאוד והלוואי והייתי יכולה לא לפגוע בך אף פעם בחיים, אבל בין אנשים קרובים שאוהבים תמיד נפגעים, כועסים, סולחים, שוכחים, מחבקים. ככה זה במערכת יחסים בריאה. למרות שמעולם לא הייתה לנו מערכת יחסים בריאה…קיוויתי שנכדייך המתוקים ירככו את ליבך אך גם זה לא עזר…נותרתי ללא אמא, איבדתי אותך אמא, כואב לי מאוד עד עמקי נשמתי…

נשארתי רק עם תקווה, קרן אור אחת קטנה של תקווה, שאולי יום אחד משהו ישתנה, נשארתי גם עם כאב גדול וגעגועים עזים לאמא שלי…

 

 

הגב

avatar
  Subscribe  
Notify of

תוכן מקודם

מוצרי טיפוח טבעיים לתינוקות

B&B – מבצעים באתר BOOKING

הדילים השווים באמזון

המופעים הכי חמים

נמאס לך להלחץ בכל פעם שאת צוחקת?

חנות משלכם בשופיפיי בעברית בחינם:

מערכת דיוור ועד 4 דפי נחיתה בחינם !

טיסות זולות לחול