עצמאות התינוק, תינוק עצמאי, התפתחות התינוק, תינוק אוכל, תינוק זורק אוכל על הרצפה

 

עברנו שלב…

 העולל הקטן שכנראה הושפע קשות מדגלי ישראל ומטקסי יום העצמאות, החליט שזהו, תמו להם הלבטים אם להיות או להיות, מעכשיו גם הוא עצמאי.

התפתחות התינוק- זריקת אוכל

אז אנחנו, הורים תומכים ונרגשים, שמחים בשמחתו, גאים על התפתחותו ומרחמים קצת על עצמנו, כי הגענו לשלב הזריקות, שלב מאתגר לכל הדעות, הצלחות, הכפיות וכל סוגי המזון באשר הם.

שלב הכולל זריקות אוכל למרחק, זריקות לגובה, זריקות למקומות נסתרים, זריקות לפנים, לשיער והיישר לעיניים.

כל ארוחה שמוגשת לנסיך מסתיימת ברצפה, המהווה קיבוץ גלויות לקציצות של סבתא, נגיעות פתיתים מעשה ידיי להתפאר ולקינוח רסיסי חלבה.

מבט לעבר המזנון חושף בפניי את חתיכת הבננה מהבוקר שתהיתי לאן שוגרה על ידי כף ידו הקטנה של בני.

לא רחוק ממנה, באלכסון, מרוחה לה חתיכת תמר שאיבדה את צורתה המקורית בתאונת האכלה מגובה מטר מכיסא האוכל בארוחת הבוקר.

בגד הגוף עם ציור הבאטמן שהולבש על גופו הענוג רק לפני שעה, כבר נראה כי איבד את כוחות העל שלו, כאשר כמה חתיכות של קציצה איכותית מבצבצות מאזור החזה של העולל.

בעודי מנסה להציל את כבודו של גיבור העל, אני מגלה תהום של שלל אבות המזון שהוחבאו בתוך בגד הגוף, באופן יסודי ועמוק כמו בסליק ממלחמת העצמאות.

אני קמה לנקות את הפתיתים, בפעם הרביעית בשלוש דקות, וכמה פתיתים סוררים חוברים יחדיו ונדבקים לכף רגלי בדיוק ברגע הצעידה, במאית השנייה שנעל האצבע שלי משאירה רווח בינה לבין כף הרגל.

מזועזעת מכל ההפקה המיותרת, אני מבטיחה לעצמי שמרגע זה עוברים למזונות מגובשים יותר שלא מונים כל כך הרבה חלקיקים קטנים, או פשוט לארוחות במרפסת עם נוף ושאריות לציפורים או ישירות לאמבטיה, כי אין כמו אמבט קצף ופתיתים.

אני מוציאה את הנסיך העצמאי והמאושר מכיסא האוכל ושוקלת מרוב יאוש… אולי הפעם במקום לנקות את הפוגרום פשוט לזרוק את הכיסא.

חיבוק אוהב לאוצר הקטן עוזר לי להגיע לתובנה החשובה לכל אם, כי אין שום צורך במרכך כביסה לתינוק, כששאריות החלבה הדבוקות חזק לבגד הגוף כמו בדבק מגע, מפנקות בניחוח ונילי עדין.

המראה שלי מתדרדר משעה לשעה, קוקו המנקה שלי מהבוקר דועך לו, מאבד גובה ועוד שנייה מגיע לחצי התורן.

הוא בהחלט מתאים את עצמו לסיטואציה, ליום בו איבדו פתיתים, קציצות, בננות ותמרים את חייהם כאשר לקחו חלק בעידוד אכילה עצמאית של עוללי הקטן.

מבט חטוף בהשתקפות דמותי במראה שבסלון, מעלה במוחי תמונות של אמהות מדוגמות ומאופרות מפרסומות לטיטולים, האוחזות בתינוק זך ונקי עם בגד גוף לבן כשלג טרי היורד בשוודיה, תינוק שרוב הסיכויים ניזון רק מפירכיות אורז.

אסור להאמין לפרסומות, כי המרחק בין אותן אמהות למציאות רחוק בערך כמו המרחק ביני לבין מסיבת רווקות בווגאס.

אני מחליטה ללמוד מטעויות ומפשירה עוף לארוחת הערב…

היום אוכלים אותו שלם באמבטיה.

מוזמנות להכנס לעמוד הפייסבוק. 

ליהי.

הניקה לאחרונה 5:55