» » בלוג » הבלוג » אמא ל-3 ילדים. חוויה מאתגרת
הבלוג

אמא ל-3 ילדים. חוויה מאתגרת

אני אמא לשלושה ילדים. מיה ונוגה אוטוטו בנות 3 חודשים ועדיין לא נפל לי לגמרי האסימון. זה מרגיש יותר כמו אמא לילד ועוד 2 תינוקות. זה לא בדיוק 3 ילדים. או לא מרגיש ככה.תמיד היה לי בתפיסה שלי איזשהו אימג' שאמהות ל-3 ילדים הן בוגרות כאלה ומבוגרות יותר ושאין להן חיים וכשאת אמא ל3 לא נשאר לך זמן לשום דבר אחר אבל החלטתי לשבור את הסטיגמה שהיתה לי.קודם כל כמו שכתבתי אני לא מרגישה ככה.אני אמנם בת 30, גיל שהייתי בטוחה שכשאגיע אליו אני אתבגר, אבל עדיין מרגישה בפנים קצת ילדה וצעירה. הכל בראש..
[fusion_builder_container hundred_percent="yes" overflow="visible"][fusion_builder_row][fusion_builder_column type="1_1" background_position="left top" background_color="" border_size="" border_color="" border_style="solid" spacing="yes" background_image="" background_repeat="no-repeat" padding="" margin_top="0px" margin_bottom="0px" class="" id="" animation_type="" animation_speed="0.3" animation_direction="left" hide_on_mobile="no" center_content="no" min_height="none"]
12 בלילה, מיה נרדמה סוף סוף..

אני אמא לשלושה ילדים. מיה ונוגה אוטוטו בנות 3 חודשים ועדיין לא נפל לי לגמרי האסימון. זה מרגיש יותר כמו אמא לילד ועוד 2 תינוקות. זה לא בדיוק 3 ילדים. או לא מרגיש ככה.

תמיד היה לי בתפיסה שלי איזשהו אימג' שאמהות ל-3 ילדים הן בוגרות כאלה ומבוגרות יותר ושאין להן חיים וכשאת אמא ל3 לא נשאר לך זמן לשום דבר אחר אבל החלטתי לשבור את הסטיגמה שהיתה לי.

קודם כל כמו שכתבתי אני לא מרגישה ככה.

אני אמנם בת 30, גיל שהייתי בטוחה שכשאגיע אליו אני אתבגר, אבל עדיין מרגישה בפנים קצת ילדה וצעירה. הכל בראש..

כן , החיים השתנו מקצה לקצה, כבר לא יכולה לזכור איך היה עם ילד אחד. כן, יש ימים שאני עוברת מחיתול לבקבוק לצעקות על הילד ולגן שעשועים ואין לי דקה פנויה, ויש ימים שהן מתחשבות וישנות עד אחר הצהריים עם 2 הפסקות של אוכל באמצע אחרי לילה של שינה רצופה גם לי וגם להן, ואז החיים נראים טוב יותר. ואתמול למשל יצאתי לקפה עם חברה בערב.

לצאת לבד זה משהו שאני מקפידה לעשות אחת לשבוע או אחת לשבועיים, כי זה חשוב קצת זמן איכות לעצמי.

משאירה את בעלי עם שלושתם, שמה ג'ינס וחולצה צמודה יחד עם חזיה עם ברזלים (ולא חזיה רכה מבד או חזית הנקה) , מתאפרת , מסתדרת, חוזרת להרגיש כמו בת 20 ומשהו, שמה מוזיקה בפול ווליום באוטו , יושבת עם חברה ומקשקשת ועל הדרך לא מתאפקת ומדברת גם על הילדים כי אי אפשר בלי ומשווויצה בבוק העדכני שלהן בפלאפון וחוזרת לעצמי. הערבים הללו נותנים לי פשוט אוויר לנשימה וכוח למחרת בבוקר להסניף את הילדות ולהתענג על הריח שלהן אחרי שהתגעגעתי.

וזה כיף. קצת שקט לנשמה.

חברות שלי שואלות אותי איך אני עושה את זה – לגדל 3 ילדים, לתחזק בית וגם לעבוד קצת בקטנה ואני עונה שבעצם מתרגלים להכל בסופו של דבר.

לומדים לתמרן. גם כשאני מאכילה אחת ופתאום השניה מתעוררת בקריז, אני מוצאת את הדרך להאכיל גם אותה, אם באמצעות ציצי או לתת לשתיהן לצרוח דקה בזמן שאני מכינה בקבוק נוסף, אבל מתמרנים. ויש בזה משהו מחזק , הידיעה הזו שאני יכולה להסתדר לבד ושאם אני מצליחה עם זה אני יכולה הכל. ויש את היתרון הגדול שהן פשוט מעסיקות נהדר האחת את השניה. הן יכולות לשכב שעה ביחד באוניברסיטה או במיטה ולקשקש ולחייך האחת לשניה ויש לי זמן פנוי לעיסוקים שלי.

אני רואה חברות שלי שילדו ילד אחד יחד איתי, ילד שני או שלישי ורואה איך הן מתלוננות שקשה להן ואומרת לעצמי שזה פיס אוף קייק ילד אחד.

וילד ראשון? בכלל לונה פארק!

הפרספקטיבה שלך לחיים משתנה כשאת אמא לתאומים. הכל כפול. הכל יחד, הכל יותר קשה אבל גם יותר שמח. יותר אהבה.

אני מסוגלת לשבת שעות עם שתי הקטנטנות שלי שממיסות לי את הלב עם החיוכים שלהן. את מיה אני לומדת להכיר קצת יותר בימים האחרונים ואני מרגישה שאנחנו ממש בתהליך של בונדינג. בעוד נוגה היתה עד עכשיו חייכנית, חברותית ותקשורתית, מיה היתה רוטנת כשהייתי מרימה אותה ומבחינתה שיעזבו אותה בשקט לכל היום ורק יתנו לה אוכל ויחליפו לה כשצריך. אז לא הצקתי יותר מדי. היתה תקופה שאפילו העדפתי לשים לה רק בגדי גוף עם סגירת אלכסון כדי לא לעצבן את הקריזיונרית הקטנה שלי.

והנה , היא גדלה, נהיתה נסיכה יפהיפיה, התמלאה בשומן וגם הפנים שלה התעגלו ובכל יום היא ונוגה נהיות דומות יותר ויותר. יש משהו במבט של מיה שהוא יותר ממזרי ושל נוגה שהוא יותר מלאכי כזה. רואים שהיא הולכת להיות הרגועה מבין השתיים למרות שגם היא יודעת לצרוח יפה מאוד כשהיא לא מקבלת אוכל בזמן..

בשבוע האחרון מיה כל הזמן מחייכת, מדברת, מקשקשת ואני מרשה לעצמי לקווצ'ץ' אותה ולאכול אותה עם נשיקות, והיא מגיבה בחזרה ופתאום לא מתלוננת כל הזמן. גם כשמפשיטים אותה היא כבר לא צורחת כאילו מי ישמע מה כבר עושים לה, והיא נהיתה הרבה יותר נעימה.

בכלל, גיל 3 חודשים זה כיף, כבר אין חשש שהן ישברו והן מחזיקות את עצמן יפה וזזות ומגיבות לדברים ומתקשרות עם הסביבה, עכשיו מתחיל הכיף האמיתי. אני מסתכלת לאחור על התקופה הזו עם יובל ולא ראיתי את הקסם שבה. הייתי בדיכאון סמוי ורק רציתי לחזור לעבודה ולא נהניתי מזה בכלל. הייתי שמה אותו אצל אמא שלי ויוצאת לעבודה. רק לצאת. הייתי בוכה בערבים אם הייתי איתו כל היום. אבל היום אני במקום אחר. אולי אם היו אז מאבחנים את הדיכאון שלי, זה היה אחרת, אבל לשמחתי יצאתי מזה והתחזקתי.. היום אני כל כך מרגישה בשלה ושלמה עם זה שהן שתיים ובאמת שלא קשה לי יותר ממה שהיה עם יובל. כנראה שזה קשור גם לזה שהן רגועות וישנות טוב ושיש להן הרגלים טובים מגיל צעיר אבל אני פשוט מבינה שתהיה שנה קצת קשה ושאחכ יהיה יותר קל. אז כבר עכשיו יותר קל ואני נהנית מהן כמו שלא חשבתי שאפשר להנות מתאומים.

לפני שלושה שבועות בערך תכננתי להפסיק להניק, ואכן הורדתי ל5 דקות הנקה ביום בערך והכמות של החלב התמעטה משמעותית אבל בגלל התקפי הריפלוקס של נוגה איכשהו מצאתי את עצמי שוב מניקה כמה פעמים ביום כי זה הדבר היחיד שהרגיע אותה ואם אני כבר נותנת לנוגה לינוק אז אני אתן גם למיה כי גם לה מגיע ציצי ואז מפה לשם שוב חזרתי להניק כמה פעמים ביום.. אמנם זה ל10 דקות בממוצע כל פעם אבל זה מספיק בשביל לגרום לגוף שלי לייצר עוד חלב. יש גם יתרון בהנקה שכשהן בקריז או לא רגועות ולא מצליחות לישון אז אני פשוט מחברת אותן לציצי והן נרגעות בשניה ומשם יותר קל להן להרדם.

יש משהו באינטימיות הזו של ההנקה שמהנה. הקוואליטי טיים הזה של הבונדינג שלנו, גם כשהן תופסות לי את השד בשתי הידיים וממלאות אותו בשריטות, זה עדיין כיף לראות אותן מתענגות על הריח ועל השד כאילו קיבלו איזה קינוח מפנק במסעדה.. אז כל עוד אני מצליחה, אני נותנת להן את זה ושומרת לעצמי את הזכות גם שלא להניק בכלל אם לא בא לי.

בגלל שחזרתי להנקה , חזר לי גם התיאבון וכרגע אני 4 קילו יותר מהירידה הגדולה הזו שאחרי הלידה ועדיין 11 קילו פחות ממה שהתחלתי את ההריון שלהן, אבל התחיל להופיע לו צמיגון קטן במותניים שאני חייבת להוריד. הצבתי לעצמי יעד, 9 קילו עד תחילת מאי. מקוה להצליח להוריד. אני מתכננת לשתות הרבה תה, להמנע מבצקים, הרבה ירקות וטיול מדי יום של שעה לפחות עם הבנות. רק שיגמר כבר הפסח הזה.

למזלי לפחות אני עומדת בפני המצות ויכולה להתעלם מהן לגמרי. אבל הבעיה היא שאיכשהו אני חוזרת לשוקולדים כל הזמן ומנשנשת אותם.

אתמול חידשתי את המרשם לריטלין אצל הרופאה ואני מתכננת להוריד הנקות לפעם ביום רחוק משעת הלקיחה של הכדור ולהתחיל לקחת פעמיים ביום. זה עושה לי שקט בראש ועוזר לי להתארגן על עצמי למרות שיש ימים שמה שאני לא אעשה הזמן שלי לא תלוי בי ומנוהל על ידי הילדים.

היום בבוקר חברה דיברה איתי, זה היה ב9 וחצי, קבענו שאקפוץ אליה עם הילדים. רק ב11 הצלחתי לצאת מהבית עם שלושתם אחרי ששלושתם אכלו, חיתולים הוחלפו וגרעפסים נתקעו. היינו שם עד 3 , הזמן פשוט טס.

חזרנו הביתה ב4, התיישבתי קצת על מיילים ולטפל בכמה דברים, הבנות ישנו ויובל ראה טלויזיה בסלון.

ב5 נוגה התעוררה והיתה רעבה (למרות שאכלה שעתיים קודם לכן), אכלה ואז איך שהיא סיימה מיה התעוררה. את מיה החלטתי שכבר אאכיל למטה.

[/fusion_builder_column][fusion_builder_column type="1_1" background_position="left top" background_color="" border_size="" border_color="" border_style="solid" spacing="yes" background_image="" background_repeat="no-repeat" padding="" margin_top="0px" margin_bottom="0px" class="" id="" animation_type="" animation_speed="0.3" animation_direction="left" hide_on_mobile="no" center_content="no" min_height="none"]
החיוכים של נוגה. אין דברים כאלה!

ישבנו בגן שעשועים, יובל שיחק עם חברה מהגן, אני ואמא שלה ישבנו בצד, מיה אכלה, אח"כ שתיהן נרדמו והלכו לישון.

ב6 וחצי עלינו הביתה ומאחר ומרפי זה מרפי, איך שהתיישבתי לאכול משהו, נוגה התעוררה, אכלה וחזרה לישון ואז מיה התעוררה והיתה ערה עד 12 בערך עם אוכל כל שעתיים.

בזמן האחרון אולי בגלל שהיא ישנה לילות ארוכים של 12 שעות, היא אוכלת בערבים כל שעתיים בממוצע בקבוק של 160 CC של נוטרילון ודייסת קורנפלור. אולי היא ממלאת את המצבורים בבטן כדי לסחוב כל הלילה , אין לי מושג אבל כל עוד הילדה ישנה ברציפות, אני מוכנה לספוג את זה. אז היום מ7 בערך הילדה היתה לי על הידיים.

תכננתי לארוז תיק לקראת נסיעה שלנו מחר לצפון עם חברים ובקושי הצלחתי לארגן רשימה. תכננתי לקפל ולתלות כביסה, לארגן תיק, לסדר את הבית ולא הספקתי כלום כי עד שהיא סוף סוף נרדמה ושמתי אותה במיטה, היא התעוררה שוב כי נפל לה המוצץ או כי היא עשתה קקי (4 פעמים מ7 עד 12!!!!) ואז כבר הייתי הרוגה מדי כך שבקושי סחבתי את עצמי למיטה. ואם לא הייתי יושבת עכשיו לכתוב פה זה לא היה קורה.

החלטנו לנסוע עם חברים ללילה בצפון בסופשבוע הקרוב, ככה בקטנה. כמה זוגות חברים שלנו נוסעים עם הילדים ל3 לילות ואנחנו החלטנו בהחלטה ספונטנית שנצטרף ללילה אחד אחרי שהבנתי שיובל הולך להיות בחופש כל השבוע , מה שבלתי אפשרי מבחינתי ומתיש לגרום לו תעסוקה ולצאת לבד עם שלושתם כל פעם, אז שבעלי יקח יומיים חופש, לא יקרה כלום!

קצת זמן איכות משפחתי לא יזיק לאף אחד. אז מחרתיים ניסע ומקוה שיהיה מזג אויר נעים.

עדיין לא ברור לי איפה נדחף ברכב את העגלה יחד עם תיקים וחצי בית או שפשוט ניקח מזוודה גדולה אחת לכולנו ונקשור אותה על הגג למרות שכשהעגלה מקופלת במצב טיולון בלי גלגלים אפשר בהחלט לצמצם את המקום שלה ולהכניס עוד דברים בבגאז. מאמינה שנסתדר ואני אצטרך לצאת קצת מהגישה החרדתית שלי של לסחוב את כל הבית למקרה ש.. ולארוז תיק קליל.

עם יובל נסענו לחופש באילת כשהיה בן 3 וחצי חודשים והיה ממש מהנה. אומנם עכשיו יש הרבה יותר אופרציה אבל אני קצת היפראקטיבית ואיפה שיש קושי אני רואה אתגר, אז מאמינה שנסתדר ושיהיה כיף קצת לשבור שגרה ולצאת מהבית. גם בחוץ הן בד"כ יותר רגועות ומתעייפות מאוד בנסיעה אז נקווה שישמרו על ההרגל הזה.  יובלי יהנה מאוד לדעתי כי יהיו חברים שלו בגילו שהוא אוהב.

עשיתי רשימה מקודם כדי שלא אשכח כלום כי ברור לי שאם לא אני אשכח דברים חשובים מאוד. כמו למשל מטען לפלאפון שזה משהו מאוד הכרחי לנסיעה עם יובל..

וזהו. קשקשתי מספיק, עכשיו אלך לישון לקראת עוד יום מחר עם הילדים.

אז אני אמא ל-3 ילדים מזה 3 חודשים.

חוויה מאתגרת. לא קשה.

אבל מלאה באושר![/fusion_builder_column][/fusion_builder_row][/fusion_builder_container]

 

הגב

avatar
  Subscribe  
Notify of

תוכן מקודם

מוצרי טיפוח טבעיים לתינוקות

B&B – מבצעים באתר BOOKING

הדילים השווים באמזון

המופעים הכי חמים

נמאס לך להלחץ בכל פעם שאת צוחקת?

חנות משלכם בשופיפיי בעברית בחינם:

מערכת דיוור ועד 4 דפי נחיתה בחינם !

טיסות זולות לחול