דם חבל הטבור של כל תינוק שנולד מכיל אוצר – תאי גזע ראשוניים באמצעותם כבר היום מטפלים ביותר מ- 60 מחלות, ועוד היד נטויה.

תאים אלה ניתן לשמור בהקפאה בבנק דם טבורי משפחתי לשם טיפול רפואי עתידי בתינוק או בבני משפחתו.

 

מאת: ד”ר אריה (יוקי) גניגר, מנהל מדעי, טבורית בנק דם טבורי

 

מהו סודם של תאי הגזע?

בשנת 1988 נרשם ציון דרך חשוב ברפואה – בוצעה לראשונה השתלה של תאי גזע מדם טבורי לצורך טיפול רפואי.

בימים אלה, 23 שנה מאוחר יותר, אנו שומעים על הצלחות בהשתלת כלי דם וקנה נשימה שעברו טיפול באמצעות תאי גזע על מנת שיתפקדו בגוף כאיברים חיים לכל דבר ועניין.

תא גזע הראשון נוצר מהתחברות של תא זרע וביצית והוא נושא בתוכו את כל התכונות שיש בגוף האדם היוצא לאוויר העולם 9 חודשים מאוחר יותר.
תאי גזע מסוגלים להתמיין ולהפוך לתאים שונים בגופנו: תאי דם, עצם, עור, שריר, עצב וכו’. תאי הגזע על סוגיהם השונים ממשיכים להתקיים בגופנו בכל עת ויש להם תפקיד חשוב בעזרה לתהליכי ריפוי.

ניתן לאסוף תאי גזע משלושה מקורות עיקריים:
דם טבורי בעת לידת תינוק, דם פריפריאלי מכל אדם בוגר ומוח עצם.

לתאי גזע מדם טבורי יתרון רב בהיותם צעירים יותר, נקיים יותר ומתאימים יותר להשתלה.
יתרון נוסף הוא שפרוצדורה של איסוף דם טבורי הנערכת בתום הלידה היא פשוטה, בטוחה ולא מסבה כאב לא לאם ולא לתינוק.

תפקיד תאי הגזע והדם הטבורי ברפואה המודרנית

ידוע לנו כבר היום על יותר מ- 60 מחלות שהשימוש בתאי גזע לצורך טיפול בהן הוא סטנדרטי ומקובל.
בין אלה נמנות מחלות סרטניות, אוטואימוניות, גנטיות ועוד.

השימוש העיקרי המקובל היום הוא כתחליף השתלות מח עצם.
במקביל, מתבצעים ניסויים קליניים ב- 50 מחלות נוספות, ביניהן שיתוק מוחין אצל ילדים, סכרת נעורים, אוטם שריר הלב, הפרעות עצביות, פגיעות מוחיות ועוד.

סביר מאוד להניח, כי ניסויים קליניים אלה יסתיימו לפחות בחלקם בהצלחה ואנו נראה כבר בשנים הקרובות חלק מהמחלות המנויות מעלה במסגרת טיפולים סטנדרטיים.
בנוסף, נערכים בעולם ניסויים שמטרתם להשתמש בתאי גזע לריפוי רקמות פגועות –
רקמת כבד, כליה וכו’ (מה שמכונה “רפואה רגנרטיבית”).

במסגרת ההשתלות בתינוק ממנו נלקח הדם הטבורי או בבני משפחתו הקרובה (אחים והורים),
דווחו עד כה יותר מ- 300 טיפולים ביותר מ- 30 מחלות, לרבות במסגרת ניסויים קליניים בניוון שרירים,
פגיעות מוחיות שונות, סכרת נעורים ועוד.

בנק דם טבורי – ציבורי או משפחתי?

ההכרה בתכונות החדשניות של תאי גזע הביאה להקמה של מאגרים לאיסוף ושמירה של תאי גזע מדם טבורי.
בבנק הציבורי הממומן על ידי הרשויות והפילנתרופים, תורמת היולדת את המנה לבנק וזו תשמש כל מי שזקוק לה וסיווגו הגנטי תואם את המנה.

חשוב להבין שהקשר בין התינוק למנה ניתק ובעתיד לא ניתן יהיה לאתר את המנה בעת הצורך.

בשל העובדה שהמימון הוא ציבורי, מספר המנות שנאסף הוא קטן יחסית ולכן קמו הבנקים המשפחתיים המאפשרים למשפחות לשמור כביטוח ביולוגי על ה”אוצר” – תאי הגזע של הרך הנולד.
בבנקים המשפחתיים שמורות היום בעולם יותר מ- 2 מיליון מנות – בהשוואה לכ- 600 אלף מנות בלבד בבנקים הציבוריים.

המנה בבנק הפרטי שייכת ליילוד שממנו נלקחה ויכולה לשמש אותו ואת בני משפחתו לצורך טיפולים במחלות שונות שהוגדרו כאן ועוד מחלות שתוגדרנה בעתיד.

 

מדוע יש צורך – ביטוח דם טבורי ?

למעשה, שימור דם חבל הטבור של תינוק שזה עתה נולד מהווה מעין “ביטוח ביולוגי” יקר ערך לו ולמשפחתו.
אבל מה יקרה אם, חלילה, יהיה צורך להפשיר את המנה ולעשות בה שימוש?
מי יממן את האשפוז וההשתלה המורכבת?
מה אם תרצו לבצע טיפול חדשני שאיננו מכוסה ע”י סל הבריאות, או אם יהיה צורך לחפש תורם חלופי?

שימור דם טבורי הוא רק חלק מהפעולה הנדרשת.
חשוב מאוד ללוות את אקט השימור בפוליסת ביטוח ייעודית ומקיפה, כך שבעת הצורך תהיו מכוסים מכל הבחינות.

הכתבה נכתבה בשיתוף עם טבורית – בנק דם טבורי