Home טורים אישייםסיפורי פגים החייאה שנייה ודי / גלעד

החייאה שנייה ודי / גלעד

by אמא

[fusion_builder_container hundred_percent="yes" overflow="visible"][fusion_builder_row][fusion_builder_column type="1_1" background_position="left top" background_color="" border_size="" border_color="" border_style="solid" spacing="yes" background_image="" background_repeat="no-repeat" padding="" margin_top="0px" margin_bottom="0px" class="" id="" animation_type="" animation_speed="0.3" animation_direction="left" hide_on_mobile="no" center_content="no" min_height="none"]

עופרי באינקובטור

דברים יקרים מגיעים באריזות קטנות

תזכורת קצרה מהטור הקודם: בעודנו ישנים, ניסו להשיג אותנו מהמחלקה, לילה דרמטי ביותר עבר על עופרי ועד הגיענו בבוקר למחלקה, כלל לא יידענו זאת.

אם כן, לילה סוער ודרמטי עד מאוד, על פי עדויות האחיות במשמרת הלילה ועל פי דיווחו של ד״ר גלובוס, אכן הטלפונים שלא נענו הגיעו מהמחלקה. שנית רצו לקרוא לנו להיפרד מעופרי הקטנטונת שלנו.

סיפורו של אותן לילה החל בסביבות השעה חצות, תוך דקות ספורות החלו לרדת מדדי הנשימה בצורה קיצונית וחייבו את הצוות להתערב על מנת לייצב את המצב, כאמור הוזעקה ד״ר שטראוס שהייתה הרופאה הבכירה הכוננית מביתה ( למזלנו הרב היא גרה קרוב לביה״ח ), ועם הגיעה למחלקה החלה ביחד עם האחיות בביצוע החייאה בשילוב אדרנלין ומנשם יד, ותוך כך שינוי הגדרות במכונת ההנשמה על מנת שתעבור בתדירות גבוהה ועל 100% חמצן.

גם ההחייאה לא עברה חלק ( עד כמה שניתן להגדירה כמשהו שיכול לעבור חלק ),  וככל הנראה תגובת הלוואי הנדירה לתרופת הפנטניל אכן התרחשה במלוא עוצמתה והתקשות בית החזה גרמה לירידה הדרסטית בתפקודי הריאות ( החולות בין כה וכה ) וכך שגם ההחייאה הייתה ממש ברגע האחרון וחייה של עופרי הקטנטונת, שבקושי החלה את חייה, ניצלו שנית.

ובאותם רגעים של מלחמה על חייה של עופרי, שלא היה ברור לא לרופאה ולא לאף אחת מהצוות האם הקטנטונת תשרוד את הקרב הארור שהתרגש עליה באותו לילה, הוחלט להתקשר אלינו, להורים על מנת שנוכל להיפרד מעופרי שהיא עדיין בין החיים , צמרמורת עוברת כעת בכל גופי בהיזכרי בפרטים האלו ובהעלותי אותם על הכתוב.

אותו בלון גז מוזר למראה שנתקלנו בו באותו הבוקר היה של גז מסוג אן.או. שניתן להוסיף לחמצן בהנשמה במקרים קיצונייים של קושי בנשימה, הבלון הובא באותו הלילה תוך כדי ההחייאה, אך למזלנו לא היה בו צורך בסופו של דבר.

בתוך תקופה לא ארוכה של שלושה שבועות בלבד, נקראנו פעמיים על מנת להיפרד מעופרי, עליה עברו שתי החייאות קשות ( שנכון לאותו הזמן לא יכולנו לדעת האם נגרם נזק בלתי הפיך או לא ואם כן, מהי חומרתו ), אכן הייתה זו תקופה קשה מנשוא עבורנו ועבור עופרי בדרך הארוכה לשרוד את הפגות הקיצונית.

נסתרות הן דרכי האל ככל הנראה, בפעם השנייה, בדרך נס, ניצלו חייה של הג׳ינג׳ית הקטנה שלנו, כמובן שלא רק על ניסים מדובר כאן, אין לדעת אם בכלל הייתי כותב שורות אלו לולא הצוות הנפלא של מחלקת טיפול נמרץ פגים בשיבא. מלאכים! כבר אמרתי.

בנקודה זו חשוב לי להזכיר את מצבה הרע של רפואת הפגים בישראל, מחסור בכוח אדם וציוד עולה כיום בחייהם של בין 30 ל- 40 פגים כל שנה. עמותת לה״ב – למען הפגים בישראל, עושה כל שעולה בידה על מנת לתקן עוול זה, אך לא די בכך. על ממשלת ישראל להתעורר ומהר, לפני שיהיה מאוחר מדי והמצב יגיע לכדי קטסטרופה.

להתראות בטור הבא.

[/fusion_builder_column][/fusion_builder_row][/fusion_builder_container]

You may also like

3 comments

עינת 24 באוקטובר 2011 - 12:37

מתפללת שהכל יעבור בשלום ועופרי תתחזק ותגדל.

Reply
משתמש אנונימי (לא מזוהה) 24 באוקטובר 2011 - 12:42

לחברתי הטובה גם נולדה פגית בשבוע 25, ואחרי חודשים נוראיים בפגייה , גם ניתוחיים וזיהומים ובעיות ומה לא. הקטנה השתחררה והיום היא כבר הולכת צעדים ראשונים, ובריאה לחלוטין מלבד כמה דברים קטנים שיסתדרו בעזרת השם בעתיד.
מאחלת לכם סוף טוב כזה.
תתפללו!! לא לאבד את האמונה בשם – לבקש ממנו.
(ואני חילונית)

Reply
שירה 14 בנובמבר 2011 - 14:43

הי
בתי נולדה בשבוע 24 להריון במשקל 465 גרם בלבד
הייו בין שמים לארת בין חיים למוות ו5 חודשים ארוכים ומותשים בבית חולים
אבל היתה לנו אמונה גדולה שהיא תחייה והיא תיגע רחוק אחרי כמעט 50 יום של הנשמה ואין ספור ניתוחים וזיהומים ועליות ומורדות יצאנו בידים מלאות היום היא בת שנה ו8 אומנם עושה דברים של ילדה בת שנה אבל שווה כל רגע – החיוכיים המבטים החיבוקים הכל – היום היא כבר בגן ….
מחכה לכם ימים ושנים לא קלים בכלל- אבל שווים
המון אמונה ותפילות והכל יהיה בסדר בעזרת ה'
בהצלחה

Reply

Leave a Comment