Home טורים אישייםסיפורי פגים טלפון באמצע הלילה / גלעד

טלפון באמצע הלילה / גלעד

by אמא

[fusion_builder_container hundred_percent="yes" overflow="visible"][fusion_builder_row][fusion_builder_column type="1_1" background_position="left top" background_color="" border_size="" border_color="" border_style="solid" spacing="yes" background_image="" background_repeat="no-repeat" padding="" margin_top="0px" margin_bottom="0px" class="" id="" animation_type="" animation_speed="0.3" animation_direction="left" hide_on_mobile="no" center_content="no" min_height="none"]

עופרי באינקובטור

דברים יקרים מגיעים באריזות קטנות

״פנטניל״, את השם הזה כנראה לא אשכח כל חיי, פנטניל הינה תרופה הניתנת לשיכוך כאבים, אני מביא כאן את הגדרתה מתוך אתר infomed: "פנטניל משתייכת לקבוצת התרופות המשמשות לשיכוך כאבים נארקוטיים-אופיאטים והיא קיימת בצורות מתן שונות. בצורת מתן טרנסמוקסלית אוראלית היא מיועדת לטיפול בכאב מתפרץ בקרב חולים אונקולוגים, שכבר לוקחים בקביעות משככי כאבים אופיאטים ופיתחו אליהם סבילות. גם השימוש במדבקות מיועד לטיפול בכאב מתמשך וכרוני שכבר לא מגיב למשככי הכאבים ההאופיאטים האחרים. להבדיל מצורות המתן האוראלית והעורית, הזריקות מיועדות לטיפול בכאבים קצרי טווח כגון לאחר ניתוח. בדומה לשאר האופיאטים, בנטילת פנטניל לתקופות ממושכות יש נטייה לפתח תלות והתמכרות. עם זאת, בשימוש להקלת כאב לתקופות קצרות לא מתפתחת תלות וניתן להפסיק את נטילת התרופה ללא קושי". מה שלא כתוב הן תופעות הלוואי של תרופה זו, ובעיקר תופעת לוואי שטיבה התקשות שרירי בית החזה.

ובכן, בשביל מה כל ההקדמה הארוכה הזו?  לאחר אותו זיהום ארור בדם, עת מצבה הרפואי של עופרי התדרדר לכדי מצב קריטי, ניתנה לה תרופה זו, הפנטניל, על מנת להקל על הכאבים ולהרגיע אותה ובכך למנוע התפתלויות ותזוזות שאינן מטיבות עם כמות העירויים אליהם מחוברת הקטנטונת.

כפי שציינתי בתחילת הטור, לפנטניל קיימת תופעת לוואי נדירה, נדירה אך קיימת כפי שיעיד אותו לילה קשה שעבר על עופרי, ושאנחנו כלל לא ידענו על המתרחש מרחק לא גדול מאיתנו.

אותו ערב התחיל כשאר הערבים, רגיל לחלוטין, לקראת עשר בלילה עזבנו את המחלקה, בירכנו לשלום ולילה שקט את האחיות שהגיעו למשמרת הלילה, ושמנו פעמינו לעבר דירתנו שב"בית הילד", מרחק עשר דקות הליכה. כאמור, ערב סטנדרטי במונחים שלנו באותם ימים.

אם כך, הגענו לדירתנו הצנועה, אכלנו ארוחה קלה והלכנו לישון לקראת יום המחרת, את הפלאפונים שלנו העברנו למצב שקט על מנת שנוכל לישון בשקט.

הבוקר הגיע כבכל יום, וכהרגלנו התכוננו לעוד יום רגיל, אישתי במחלקת טיפול נמרץ פגים, ואני בעבודה. למעט העובדה שעל שני הניידים שלנו היו שיחות שלא נענו ממספר חסוי, שום דבר לא העיד על שהתרחש כה קרוב אלינו במחלקה באותו הלילה.

מה גדול היה ההלם שחטפנו עת נכנסנו באותו בוקר למחלקה, עמדה מספר 3 נראתה מעט שונה, שבסמוך לה הוצב בלון אן.או. (סוג של גז חמצני) ומכונת ההנשמה היתה על 100 אחוז חמצן ועבדה בלחץ גבוה. ד״ר גלובוס תפס אותנו מיד והחל לספר את קורות אותו לילה ארור.

וכך סיפר הדוקטור: בסביבות השעה אחת לפנות בוקר, החלו המדדים הנשימתיים של עופרי לרדת בצורה קיצונית, האחיות הזעיקו את הרופא התורן שהינו מתמחה, והאחרון הזעיק את הרופאה הבכירה הכוננית מכיוון שהעסק לא נראה טוב ונראה היה כי  יצטרכו כאן החייאה והתמודדות גדולה עם מצב קשה וקיצוני.

על קורות אותו לילה אבפר בטור הבא.

בברכת שנה טובה ומלאה בבריאות,

גלעד

[/fusion_builder_column][/fusion_builder_row][/fusion_builder_container]

You may also like

Leave a Comment