» » בלוג » טורים אישיים » סיפורי פגים » צעד קדימה – שלושה אחורה / גלעד
סיפורי פגים

צעד קדימה – שלושה אחורה / גלעד

הכמיהה לחדשות טובות בהגיעי בבוקר למחלקת טיפול נמרץ היא אדירה, ובוקר אחד אכן דבר כזה קורה, ״התחלנו כלכלה לעופרי, מהיום נתחיל לתת לה מהחלב השאוב דרך הזונדה, נתחיל מ-5 מ״ל ולאט לאט נעלה״

טור חמישי.

הכמיהה לחדשות טובות בהגיעי בבוקר למחלקת טיפול נמרץ היא אדירה, ובוקר אחד אכן דבר כזה קורה, ״התחלנו כלכלה לעופרי, מהיום נתחיל לתת לה מהחלב השאוב דרך הזונדה, נתחיל מ-5 מ״ל ולאט לאט נעלה״ אומרת לי האחות, ואני כל כך שמח למשמע חדשות אלו. מצד אחד התחלת כלכלה משמעה שהמצב מתייצב, ומצד שני, סוף סוף מאמצי השאיבה של אישתי לא יהיו לשווא.

ואכן, עופרי הקטנטונת שעד עתה ניזונה רק דרך עירוי לווריד, החלה לקבל חלב אם שאוב הישר לקיבה, ואולי כך גם תחל לעלות קצת במשקל, להתחזק מעט ובעיקר לשפר את מערכת החיסון הכה חלשה שלה.

אנו מתחילים להכנס לשגרה מסויימת, אני חוזר לעבודה, אישתי נמצאת כל הזמן ליד עופרי, מלטפת אותה, שרה לה שירים, מתפללת ושואבת את החלב הכה יקר. אני מגיע לאחר העבודה, מחליף את אישתי על מנת שתנוח מעט, ואת הלילות אנו מעבירים בדירתנו הזמנית ב״בית הילד״ שבתל השומר.

כבר בזמן הקצר שאנו שוהים במחלקה יצא לנו לשמוע את הביטוי ״צעד קדימה – שניים אחורה״, אבל לא ממש הבנו איך זה קשור אלינו, ולצערי הרב, כעבור כמה ימים של יציבות במצב הרפואי ( למעט מצב הריאות שעדיין היה קשה ) ואף התקדמות קלה כולל עליה במשקל, חזרו בדיקות דם שתוצאותיהן הצביעו בבירור על זיהום בדם. או אז הבנתי את הביטוי, בהחלט הבנתי אותו.

וכך פתאום, כל המדדים שהראו מגמת שיפור התהפכו להם, עופרי הקטנטונת התקשתה להתמודד עם הזיהום בדמה, ועל אף האנטיביוטיקה שהחלה לקבל, מצבה הנשימתי הוחמר מאוד, עד כדי כך שבאותו בוקר ארור נאלצו הרופאים לבצע החייאה בעזרת מנשם היד ושימוש באדרנלין, הליך זה מצריך את הוצאת כל ההורים מהמחלקה והמתנה מורטת עצבים מחוץ לדלת.

לאחר שעה ארוכה, יצא אלינו ד״ר גלובוס שבפיו בשורות רעות, ״מצבה של עופרי קשה מאוד, ויתכן שלא תשרוד את הזיהום, כדאי שתיגשו אליה״, משמעות הדבר מבחינתנו הייתה שאנו הולכים להיפרד ממנה, קשה לתאר את הרגשתנו ואת פרץ הרגשות והבכי באותם רגעים, הרגשה קשה של חוסר אונים נוכח מהלך הדברים.

ואכן, נכנסנו למחלקה וישבנו משני צידי האינקובטור מלטפים את הקטנטונת ומתפללים לשלומה, כי מה עוד יותר מזה היה ביכולתנו לעשות? כלום.

אחר הצהריים הגיעה ד״ר חווה למחלקה ונוכח מצבה הקשה של עופרי החליטה ״להפעיל את כל התותחים הכבדים״ קרי להשתמש באנטיביוטיקה החזקה ביותר ובנוסף לתת לעופרי סטרואידים על מנת לחזקה כמה שיותר ( הדבר היה כרוך בחתימתנו על מהלך זה מכיוון שיתכנו מיני תופעות לוואי בעתיד ), וכך שאנו יודעים שעופרי בידיים הכי טובות שיש, הלכנו לישון בתקווה שבבוקר למחרת יחול איזה שהוא שיפור במצב, ולא חלילה הנורא מכל מבחינתו.

כמובן שלישון לא ממש הצלחנו, אך שהגעתי מוקדם בבוקר למחלקה והתעדכנתי במצבה של עופרי, ניכר שיפור קל בבריאותה, נראה כי הטיפול המסיבי נותן אותותיו. אמנם עדיין רחפה סכנת החיים מעל הקטנטונת, אבל שביב תקווה קטן נראה באופק.

זהו להפעם, להתראות בטור הבא. גלעד.

 

2
הגב

avatar
2 Comment threads
0 Thread replies
0 Followers
 
Most reacted comment
Hottest comment thread
2 Comment authors
עינתיריב Recent comment authors
  Subscribe  
newest oldest most voted
Notify of
יריב
Guest
יריב

מרגש לקרוא. אפשר רק לנסות להבין את התחושות שאפפו אתכם באותו יום קודר

עינת
Guest
עינת

סיפור מרגש עד דמעות… מחזיקה לכם אצבעות ומתפללת לשלום עופרי ושאר הפגים הקטנטנים..

תוכן מקודם

מוצרי טיפוח טבעיים לתינוקות

B&B – מבצעים באתר BOOKING

הדילים השווים באמזון

המופעים הכי חמים

נמאס לך להלחץ בכל פעם שאת צוחקת?

חנות משלכם בשופיפיי בעברית בחינם:

מערכת דיוור ועד 4 דפי נחיתה בחינם !

טיסות זולות לחול