https://www.2bmommy.com/%d7%a4%d7%a1%d7%99%d7%9e%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%95%d7%9c-%d7%90%d7%95%d7%a4%d7%98%d7%99%d7%9e%d7%99%d7%95%d7%aa/ הריון לידה הורות Sat, 31 Dec 2016 11:06:58 +0000 hourly 1 https://wordpress.org/?v=6.8.1 https://www.2bmommy.com/%d7%a4%d7%a1%d7%99%d7%9e%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%95%d7%9c-%d7%90%d7%95%d7%a4%d7%98%d7%99%d7%9e%d7%99%d7%95%d7%aa/#comment-1639 Sat, 31 Dec 2016 11:06:58 +0000 https://www.2bmommy.com/?p=17041#comment-1639 נקרעתי מהסיפור של סמדר. בכיתי יחד איתה תוך כדי קריאה. הכי כאב וצרם לי המשפט “לאחר כמעט שלוש שעות הצליחו להמית את התינוק העקשן שלי שלא הסכים להרפות מהחיים”.
כמה שאני משתתפת בצערך סמדר הלוואי ויכולתי להביא לך חיבוק

]]> https://www.2bmommy.com/%d7%a4%d7%a1%d7%99%d7%9e%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%95%d7%9c-%d7%90%d7%95%d7%a4%d7%98%d7%99%d7%9e%d7%99%d7%95%d7%aa/#comment-1638 Thu, 26 Apr 2012 17:48:58 +0000 https://www.2bmommy.com/?p=17041#comment-1638 נשים יקרות, הכל ביידי בורא עולם, הוא נותן והוא גם לוקח, ועל כל צרה שלא תהיה צריך לפנות אליו בבקשת עזרה כמו שפונים לאבא רחום וחנון. בהצלחה לכולכן ורק בשורות טובות

]]> https://www.2bmommy.com/%d7%a4%d7%a1%d7%99%d7%9e%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%95%d7%9c-%d7%90%d7%95%d7%a4%d7%98%d7%99%d7%9e%d7%99%d7%95%d7%aa/#comment-1637 Fri, 08 Jul 2011 08:42:38 +0000 https://www.2bmommy.com/?p=17041#comment-1637 שלום לך אמא
גם אני אמא לתינוק קטן ומדהים בן 3.5 חודשים ואני רוצה לספר לך את הסיפור שלי.
גם בשבוע 6 להריון גיליתי שאני בהריון ובשבוע 9 גילינו שיש לנו תאומים ותאומים זהים! לא הייתה מאושרת ממני! מיד הטמנתי למרפאת הריון בסיכון כי זה הנוהל בהריון תאומים.כמובן שגם לי הרופאה אמרה שזה מסוכן כי התאומים שלי עם אותה שיליה וגם היה חשש שהם באותו שק הריון, דבר שהתבדה בשבוע 12. הרופאה דאגה לספר לי על כל הסיבוכים האפשריים וגם אני בדקתי באינטרנט וראיתי שעל כל סיבוך שהיא אמרה רק פיתרון רק דבר אחד לא היה רשום באינטרנט וזה שעל כל סיפור עם סוף שמח שמתפרסם יש בערך 10 עם סוף עצוב שלא מתפרסמים כי מי רוצה לפרסם דבר כזה? החלטתי שאני נשארת עם ההריון הזה ושאני יעשה הכל כדי להבטיח את תקינותו. הפסקתי לעבוד מיוזמתי כדי להשאר בבית ולשמור על הפלא שגדל לי בבטן כדי שמזער את הסיכוי שמשהוא יקרה. בנוסף התחלתי מעקבים אצל דוקטור יואב ינון ופרופסור ליפיץ במרפאת בריאות העובר בתל השומר. החל משבוע 14 התחילו לראות שינויים בכמות מי השפיר אצל התאומים והכינו אותי שזה עלול להיות סממן לתסמונת ttts אבל גם אמרו שזה יכול להשאר ככה. בשבוע 22 התפרצה התסמונת. תוך 3 ימים המצב החמיר ככה שלאחד התאומים נשאר בקושי 1 סמ״ק מי שפיר ולשני היה עודף שבנוסף איים על הרחם אושפזתי בתל השומר על אף שאני גרה בצפון במטרה לעשות ניתוח צריבת כלי דם משותפים על גבי בשיליה., לתאום הקטן עם המעט מים היתה ירידה בדופק והיה חשש שהוא אולי לא ישרוד את הלילה ואם משהו כזה יקרה לו הוא באופן אוטומטי יהרוג את אחיו התאומים כי הם חולקים שיליה. המשכתי להיות אופטימית כי כל כך רציתי וכל כך אהבתי את שני הילדים האלו שהיתי מוכנה לעבור הכל למרות הסיכונים לבריאות שלי ולמרות ההמלצות של הרופאים לסיים את ההריון. לשמחתי התינוק שרד את הלילה ועברתי את הניתוח שהוא לא פשוט ועם הרבה סיכונים ומעט סיכויי הצלחה. יום לאחר הניתוח גילינו ששני העוברים שרדו את הניתוח! ואני הרגשתי כמעט כאילו מישהו הקשיב למשאלות ליבי ושוב היתי המאושרת באדם! שבוע לאחר מכן נשלחנו לעשות MRI לעוברים. 3ימים לאחר מכן התבקשנו לחזור ולעשות בדיקה נוספת ואז שוב התחילו החששות. בבדיקה נראו דימומים מוחיים אצל העובר הקטן. עולמי קרס עליי אבל שוב בניגוד להמלצות החלטטתי שלא יהיה רופא מומחה בארץ שאני לא אגיע אליו לשמוע המלצותיו. וכך היה. הזמן עבר ועשיתי כל שבוע וחצי MRI כדי לראות אם המצב משתפר או מחמיר. 6 מומחים שונים עקבו וציפו יחד איתי לבדיקות ולתוצאות. לצערי הרב התברר שהמוח האחורי של העובר הקטן הפסיק להתפתח. רצתי בין נוירולוגים ומומחים לפיענוח MRI עוברי בתקווה לשמוע שזה נזק מזערי ושהתינוק שלי יהיה בסדר. אך נאמר לנו שהתינוק לא יוכל לשרוד מחוץ לרחם. את הבשורה הזאת קיבלתי בשבוע 27 והוחלט שבשביל להציל את התאום השני נעשה דילול סלקטיבי לעובר הפגוע אך בגלל שהם תאומים זהים עם שיליה אחת זה תהליך מסובך כי אי אפשר להמית את העובר מבלי שהוא יפגע באחיו ולכן נעלמנו לבצע ניתוח לניתוק חבל הטבור של העובר הפגוע. קבענו את הפעולה לשבוע 30 כי ידענו שהפעולה תוביל ללידה מוקדמת ורצינו למזער את סיבוכי הפגות שהתאום השני היה סובל מהם במידה והיה נולד כ״כ מוקדם. בעיקבות שביתת העובדים הסוציאלים(שאני לא אפרת איך זה השפיע) הפעולה נדחת לשבוע 31 כשגם ככה בגלל שיש הריון תאומים יש חשש ללידה מוקדמת( ומי שלא יודע, תינוק שנולד אחרי שבוע 24 ולא משנה מה מצבו, הרפואה תעשה הכל כדי להשאירו בחיים) חששנו מלידה ספונטנית לפני ביצוע הפעולה. עד יומיים לפני הפעולה המשכתי לחפש רופא שיגיד לי שלא חייבים להמית את התינוק שלי ושהוא יהיה בסדר. פשוט לא הסכמתי לקבל את הדין. ואני יכולה לשתף ולומר שבמשך 4 שבועות ישבתי,חיבקתי את הבטן ובכיתי כי לא הגיוני שאולי לא אזכה להחזיק ולאהוב את שני התאומים שלי שמתפתחים וגדלים כל כך יפה וממשיכים כל הזמן לבעוט . יום לפני הפעולה אושפזתי וקיבלתי זריקות לעידוד הבשלת הריאות בשביל התאום ששרד וזאת למקרה ותהיה לידה מוקדמת. הפעולה היתה קשה ונמשכה זמן רב מהמתוכנן כשאני בהכרה מלאה ולא מפסיקה לבכות ולהתאבל על התינוק הקטן והמסכן שלי.כל העולם ניסה לעודד אותי שלפחות יהיה לי אחד אבל שום דבר לא יכול לעודד אמא שמרגישה שהיא במו ידיה רוצחת את התינוק שלה. לאחר כמעט שלוש שעות הצליחו להמית את התינוק העקשן שלי שלא הסכים להרפות מהחיים.וככה מצאתי את עצמי שוכבת מאושפזת בשמירת הריון טוטלית עם צירי לידה במשך שבוע וחצי כשבכל 3שעות באים לעשות לי מוניטור ובכל שלוש שעות אני צריכה להסביר לאחות למה לא אין טעם לחפש את הדופק של העובר השמאלי… בשבוע 32+4 כבר לא הצליחו לעקב את הלילה יותר. עשו לי ניתוח קיסרי כי המחשבה לעבור את כל המאמצים והכאב של הלידה בשביל תינוק מת פשוט לא באו בחשבון אצלי. בחדר הניתוח שאלו אותי אם אני רוצה לראות גם את התינוק המת אבל ביקשתי שלא. החלטה שאני עד היום לא יודעת להגיד עם היא היתה נכונה או לא. המיילדת רק אמרה לי שהתינוק המת נראה בדיוק כמו החי. היום אני אמא מאושרת לתינוק שלי ואני אוהבת אותו ומרעילה עליו את האהבה גם שהוקדשה לאחיו התאום. אין יום שאני לא חושבת על התאום השני. עד היום המוח והלב רבים על הנכונות של ההחלטות שקיבלתי במהלך ההריון. זה היה הריון שהחל מהשבוע ה14 מידי שבוע עולמי חרב עליי במשך 17 שבועות סבלתי בכיתי כעסתי והאשמתי את כל העולם ובעיקר את עצמי במצב למרות שאני יודעת שעשיתי הכל בשביל להציל את התאום השני ולהבטיח את בריאותו של התאום שנולד לעולם לא אפסיק להתאבל בתוך ליבי על הילד שלי ולאמינות שאולי כן היה משהו שיכלתי לעשות בנוסף כדי להציל אותו מהגורל שנגזר עליו.
אני מתנצלת על שאני אולי ״ מבאסת״ אבל רק אחרי כל הסיפור גיליתי שיש כל כך הרבה נשים שעברו סיוטים דומים למה שאני עברתי ויש המון. הרבה הרבה יותר מנשים שהסיפור שלהן הסתיים בטוב. הן כמוני סוחבות עול ואבל גדול מידי כדי לרצות לספר אבל תדעי שזה קיים.
היום אני שמחה שיש לי את הבן שלי ואני אומרת שלפחות יש לי אותו אבל גם אני במעוט שמסיים את ההריון הזה עם משהו חי ובריא לחזור איתו הביתה. ואני גם במיעוט של המיעוט שהתינוק ששרד בריא ולא סובל ממאות הבעיות שצפויות לפגים.
אני מאחלת לך מכל הלב שהסיפור שלך יסתיים בטוב ועם שני ילדים בריאים ומתוקים. ובכל לילה לבן שלא תישני כי שניהם לא יפסיקו לבכות תזכרי בנו האימהות שהיו מוכנות להתחלף ולתת הכל בשביל לילות לבנים כי שני התאומים שלהם לא מפסיקים לבכות ותודי למי שאת מאמינה בו על המזל שלך 

]]> https://www.2bmommy.com/%d7%a4%d7%a1%d7%99%d7%9e%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%95%d7%9c-%d7%90%d7%95%d7%a4%d7%98%d7%99%d7%9e%d7%99%d7%95%d7%aa/#comment-1636 Tue, 28 Jun 2011 19:25:42 +0000 https://www.2bmommy.com/?p=17041#comment-1636 בהצלחה נשמה! מחזיקה לך אצבעות וכל הכבוד על הנחישות 🙂

]]>