https://www.2bmommy.com/%d7%a2%d7%95%d7%93-%d7%94%d7%a8%d7%99%d7%95%d7%9f/ הריון לידה הורות Sun, 27 Jul 2008 19:31:13 +0000 hourly 1 https://wordpress.org/?v=6.8 https://www.2bmommy.com/%d7%a2%d7%95%d7%93-%d7%94%d7%a8%d7%99%d7%95%d7%9f/#comment-1703 Sun, 27 Jul 2008 19:31:13 +0000 https://www.2bmommy.com/?p=37#comment-1703 את מזכירה לי את עצמי לפני 9 וחצי שנים. הבת שלי הייתה בת חצי שנה כשנודע לי שאני נושאת ברחמי עובר. בכיתי המון אני מודה. כתבתי לעובר שלי מכתבים אותם אני שומרת עד היום – מכתבים שבמהלכם השתכנעתי באופן סופי שיהיה בסדר. נולד לי בן מקסים ומדהים ואני מברכת את “התקלה” המבורכת כל יום …
להלן מסקנותיי (מעבר לאושר הגדול):
1. זה לא הולך להיות קל. יהיו ימים ולילות קשים מנשוא. לי יש בלקאווט של שנתיים כשהם היו תינוקות. כשאחד נרדם השני התעורר, כשאחד מבריא השני נהיה חולה וכך הלאה…
2. הם גדלים כמו תאומים אבל הם ממש לא. צריך לזכור את זה כי המציאות קצת משכיחה. זה ה ר ב ה יותר קשה מלגדל תאומים. עד היום אנחנו מתמודדים עם האפקט למשל: מסיימים לשיר “יונתן הקטן…” ומייד מתחילים לשיר אותו שוב, גומלים מחיתולים ומייד צריך להתחיל לגמול שוב, מסיימים כיתה א’ ומייד מתחילים שוב – זה מעייף מאוד… עם תאומים עושים את זה בשלב אחד וזהו.
3. אומרים שהם אח”כ הופכים לחברים טובים – אני עדיין מחכה ומצפה…
4. היתרון הגדול הוא שלגדל אותם זה קשה כמה שנים אבל אח”כ באמת נהיה קל בבת אחת. עכשיו כשהם בני שמונה וחצי ותשע וחצי הם אוהבים את אותם הדברים ונהנים מאותם הבילויים. להורים זה סוג של הקלה…
5. לכי על זה ובגדול, חבל על הדמעות וחבל על האמביוולנטיות. התינוק כבר כאן ותקבלו אותו באהבה ושמחה. זה ממש לא משנה עכשיו אם הייתם מחכים עוד שנתיים, כי התברכת בברכה הכי גדולה שניתן לקבל. נכון שלא יהיה קל אבל מניסיוני ומנסיון חברותיי, לעיתים גם כשהריונות באים חלק בפעמים הראשונות, עם ילד שלישי (ולעיתים גם עם שני) יכולות לצוץ בעיות, אין תעודת ביטוח.
רובנו לוקחים בחשבון את העניין הכלכלי ונושא הדיור כשמתכננים להרחיב את המשפחה ואני סבורה שזה מאוד אחראי ונכון אבל, לא ממש שיקול עכשיו כי את כבר בהריון. יהיה בסדר, גם לנו היה קשה מאוד בשנים הראשונות ותאמיני לי שבכל מה שקשור בילדים שלנו לא חסכנו כלום – תמיד הטוב ביותר. וויתרנו על המון וגרנו שנים בשכירות ולאט לאט מסתדרים… אל תתני לפחדים הקיומיים להשתלט עלייך… הפתרון יגיע. אני לא יודעת איך זה אצלכם, אצלנו פשוט ביקשנו עזרה מההורים. ההורים סייעו בסימילאק (קנו לנו ארגזים) וחיתולים (גם בארגזים) וזו הייתה עזרה גדולה בזמנו. גם אני נשארתי קצת בבית (אחרי הלידה השניה) וזו הייתה החלטה משותפת של שנינו עליה אני מברכת עד היום.
יש לי שני ילדים מקסימים שההפרש בניהם שנה וכמעט שלושה חודשים. כשאני נזכרת בימים האלה שאת נמצאת בהם היום אני לא מבינה איך יכולתי לחשוב על הפלה… ביום שהבן שלי נולד עדיין הייתי מלאה בחרדות קיומיות והיה לי ממש קשה לקבל את המציאות וזה במלוא הכנות. גם לבעלי היה מאוד קשה כי פחדנו שבכורתנו (שהייתה תינוקת) תפגע, אבל אז אמר לי אבא שלי – ברגע שתהי מסוגלת להבין איזה מתנה קיבלת ואישה ברת מזל את, תרגישי את האושר והוא רק יילך ויתחזק. אין לך מושג כמה הוא צדק.
אם תרשי לי רק משפט אחרון: אין מקריות בחיים. כל דבר קורה מסיבה וגם את נכנסת להריון לא סתם ולא במקרה. מי שלא רוצה להרות לא מתעברת – יכול להיות שבאופן תת מודע רצית וחיכית לתינוק הזה, בדיוק כמו שאני חיכיתי לשלי ואין יום שאני לא מודה לאל על הילד המדהים שלי.
שיהיה לך בהצלחה.

]]>