מי מפחדת מבצק שמרים? קמח שמרים של אסם, איך לא סיפרו לי על זה קודם???

מי שמכיר אותי יודע שאני מאוד אוהבת לאפות ולבשל והמטבח זה אחת האהבות הגדולות שלי למרות שאני מתמקדת פה בבלוג בעיקר בתחום ההורות.
מגיל 12 בערך אני מבשלת, אופה ועושה כל מה שמתחשק לי. אחרי שעברתי לגור עם בעלי לפני 8 שנים בערך, החשק לאפות ולבשל גדל, והייתי מנסה כל פעם עוד דברים חדשים. אבל בכל פעם שניסיתי לאפות משהו עם שמרים, זה היה מתחרבש. גם כשהייתי עובדת לפי מתכון מדויק, משהו בתהליך לא היה עובד כמו שצריך. למה? לא יודעת.

אז מתישהו לפני 3 שנים בערך התייאשתי. אפילו פיצות עברתי להכין מבצק עם גבינה או יוגורט שלא דורש שמרים, אני והשמרים הפכנו להיות חברים מרחוק, אמרתי להם שלום בסופר והמשכתי לעבר הקמח התופח שעושה עבודה לא פחות מוצלחת . מי צריך בצק שמרים? סתם משמין ולא טעים במיוחד.. אז זהו, שלא בדיוק . זה סתם היה תירוץ.

 

לפני שבועיים קיבלתי הזמנה מליאת ורדי בר המהממת מבלינג בלינג שהיא גם במקרה אחת החברות הטובות שלי, לאירוע השקה לקמח שמרים של אסם שכולל סדנת אפיה של מיקי שמו לבצק שמרים. אמרתי לה שאני לא בענייני שמרים והאמת שלא ממש עניין אותי כי עזבו אותי, תנו לי להמשיך במה שאני יודעת לעשות הכי טוב, לאפות עוגות ועוגיות ולבשל, זה יוצא טעים ואין תלונות, אז למי יש עצבים לשמרים? 

אבל כמו שאני מכירה את ליאת ויודעת שהאירועים שלה לא פחות מושקעים משלי, וכשעיצוב האירוע באחריות רעות ועידית מפודינג, זה ברור שיהיה שוה. אז מה אם ידברו על בצק שמרים? נעביר את זה איכשהו.

הגעתי לאירוע שהתקיים בהילדה שזו מסעדה ממש יפה ומעוצבת, פינקו אותנו במגוון קישים, סלטים ואוכל טעים. כבר בכניסה אפשר היה להבחין שפודינג עשו עבודה מהממת בעיצוב המקום – אלוהים נמצא בפרטים הקטנים..

 

הן השתלטו על שולחן ענק, שפכו עליו המון קמח, פיזרו מאפים , ביצים ועוד מגוון אביזרים שיצרו דקורציה מושלמת שגורמת לך להתפעם..

אחרי שאכלנו והתמנגלנו עם עוד כמה בלוגריות מובילות, מיקי שמו הסביר לנו קצת על הקמח ושמעכשיו אין צורך לפחד משמרים ושהקמח שמרים של אסם הופך הכל להרבה יותר פשוט כי לא צריך להתעסק עם השמרים. מיקי הסביר לנו שהרבה פעמים אנחנו קונים בסופר שמרים ושומרים אותם בדלת המקרר ואז בכל פעם שפותחים וסוגרים את הדלת, הבדלי הטמפרטורה גורמים להם להתקלקל ועד שאנחנו נזכרים להשתמש בהם, במרבית המקרים הם כבר לא כל כך טובים, אבל עכשיו כבר לא צריך אותם.

קמח השמרים של אסם מכיל כבר את השמרים בכמות מדויקת שהופכת את כל העניין לפשוט יותר.

על פניו נשמעת כמו המצאה גאונית, אבל אני מהסקפטים.

 

ובכל זאת, מיקי הסביר לנו והדגים איך הוא מכין ממש בקלות בצק שמרים מקמח, ביצים, מים ולאחר מכן חמאה (ואפשר להוסיף שמן) ואמר שחשוב להשתמש בכמויות מדויקות כדי להצליח.

תוך 12 דקות של לישה במיקסר נהיה לו בצק חלק, גמיש ותפוח. אמרתי לעצמי שבטח זה בגלל שיש לו מיקסר של kitchen-aid שזו בערך הפנטזיה שלי, ושאין סיכוי שהמיקסר המעפן שלי יצליח לעמוד במשימה אבל על זה נדבר בהמשך הפוסט.

 

חילקו אותנו לקבוצות, קיבלנו מתכונים וכלים יחד עם סינרים ומגבת מעוצבים וכל כך יפים שנעמה וייס תופרת בעצמה. נעמה היא גם בלוגרית מהממת וזה היה פשוט חבל ללכלך סינר כזה יפה!

 

קצת לפני שהתחילה ההדרכה, השקו אותנו בין היתר בלמברוסקו ויין, ואני מאלה שמספיק להן שלוק וחצי כדי לתפוס ראש ויחד עם העייפות שלי והעובדה שלא לקחתי ריטלין באותו ערב, כושר הריכוז שלי לא היה בשיאו ולא האמנתי שאני ממש אזכור יותר מדי ואממש את מה שהיה שם, אבל מתיד טוב ללמוד דברים חדשים.

 

הקבוצה שלנו היתה הכיתה הטיפולית – אני , לירן ברזילי ושרון קסטן ועוד בלוגרית שמתמחה באפיה ובזכותה הצלחנו לעשות משהו. היו די הרבה צחוקים אבל לאט לאט עשינו את הדברים . היו התלמידות החרשניות שרצו לעשות לפי הסדר ואני בעיקר הסתובבתי , קשקשתי עם הבנות ונהניתי מהעובדה שלשם שינוי אני לא צריכה לרוץ אחרי 3 פרחחים.

 

מאחר וזמננו היה קצוב, מיקי עשה “הכינותי מראש” והתפיח את הבצק לפני שהגענו ואנחנו המשכנו לשלב האפיה, ודי מהר ריחות מדהימים של בצק חם ועוגות ולחמניות התפשטו בחלל.

אתם לא מבינים כמה זה טעים!

ואולי טוב שעד היום לא התפרעתי עם בצק שמרים כי זה משמין!!

 

 

 

חזרתי הביתה שמחה ושבעה והדחקתי את כל המאפים הטעימים שטחנתי, קיבלנו בריוש של מיקי שמו ולקחתי 3 לחמניות עם אגוזים וצימוקים שהיו פשוט אלוהיות. בבוקר למחרת החבר’ה קמו, נתתי לבעלי לחמניה אחת, יובל רצה את השניה והשלישית היתה אמורה להגיע אלי אבל שתי הפוד – פרוססוריות האלה טחנו לי אותה בשניות עם צעקות של “מאממממאמממ”.

לא נורא, חסכו לי קצת קלוריות.

 

קיבלנו להתנסות שקית של קמח השמרים של אסם, שבאותו הערב נכנס לארון ולא חשבתי שאני אשתמש בו מתישהו בקרוב ויצאתי מנקודת הנחה שיהיה לו שימוש מתישהו כשאמא שלי תבוא לכאן ותציע להכין לחמניות עם יובל.

 

אבל היום בערב, יובל החליט שבא לו להכין איתי לחמניות. קצת חששתי אבל אמרתי יאללה, מקסימום תלך חבילת קמח. הייתי הכי סקפטית שיש.

ואז יובל אמר לי “אמא בואי נכין פיצה”.

אמרתי טוב נו, שיהיה.

לקחתי את המתכון שחילקו לנו, נתתי לו לעזור לי , מיקי שמו אמר שגם מערבל קטן ופשוט יכול לעשות את העבודה עם וו לישה, אז ניסיתי. להפתעתי הרבה תוך כמה דקות הקמח והחומרים התחילו להתגבש לבצק. הוספתי קצת שמן כי לא היתה לי חמאה תוך ידיעה שיש מצב שזה ייהרס.

 

 

המשכתי ללוש קצת ביד והוספתי עוד קצת שמן וראיתי איך הבצק נהיה חלק, גמיש ומקבל מרקם של משהו שנראה כמו בצק שמרים..

בהוראות היה כתוב לכסות לשעה ולהתפיח בתוך קערה. בסקפטיות מוחלטת, שמתי את הבצק בקערה מתחת למגבת, וקיויתי לטוב.

אחרי שעה בדקתי את הבצק וראיתי שלמרבה הפלא הוא תפח!

כן, אני יודעת שזה נשמע כמו קלישאה אבל היתה לי ממש חרדה מבצק שמרים! תנו לי להכין 300 קאפקייקס וזה לא מפחיד אותי כמו להכין חלה..

 

 

בשיא ההתלהבות הכנתי פיצות אישיות ויובל החליט שלא בא לו רוטב, אז הכנתי לו מעין סמבוסק עם גבינה צהובה, העיקר שיאכל משהו..

הפיצות יצאו מדהימות וטעימות, הבצק רך ופריך וטעים במרקם מעולה!

 

[/fusion_builder_column][fusion_builder_column type=”1_1″ background_position=”left top” background_color=”” border_size=”” border_color=”” border_style=”solid” spacing=”yes” background_image=”” background_repeat=”no-repeat” padding=”” margin_top=”0px” margin_bottom=”0px” class=”” id=”” animation_type=”” animation_speed=”0.3″ animation_direction=”left” hide_on_mobile=”no” center_content=”no” min_height=”none”]

נשאר עוד הרבה בצק, אז החלטתי לנסות ולהכין קראנצ’ שמרים ושוקולד כמו שמיקי שמו לימד אותנו בסדנה.

רידדתי חתיכת בצק לריבוע דק, מרחתי שוקולד השחר, קצת סוכר, גרדתי קצת שוקולד לבן מעל ושוקולית, גלגלתי לרולדה, חתכתי אותה ל-3 רצועות, קלעתי לצמה, השארתי עוד שעה לתפוח  והכנסתי אותה לתבנית עם נייר אפיה לתנור מחומם ל-180 מעלות למשך 20 דקות.

 

יצאה עוגה מדהימה! הכנתי גם 3 עוגות קטנות כאלה שאיך שהן יצאו מהתנור אני ובעלי חיסלנו אותם.

במחשבה שניה טוב שעד היום לא התעסקתי יותר מדי עם שמרים כי הדבר הזה ממכר בצורה מסוכנת!!!!

 

 

אז זהו. מהיום גם אני יודעת לאפות בבצק שמרים, וזה יוצא פשוט מושלם אפילו עם המיקסר המעפן שלי (ובהזדמנות זו, אם למישהו יש מיקסר טוב ואיכותי לחלק או לברטר, אני בענינים! ;))

זה מסוג הדברים האלה של “איך לא חשבו על זה קודם?” בשביל מאותגרות שמרים שכמוני זה מוצר מדהים שהופך את החיים לקלים יותר.

יצא לי קילו של בצק וחצי ממנו חילקתי לשני כדורים גדולים, עטפתי עם ניילון נצמד והקפאתי. מיקי שמו אמר שאין בעיה להקפיא את בצק השמרים אחרי שהוא מוכן ולפני שימוש להפשיר במקרר למשך כמה שעות ולאחר מכן בטמפרטורת החדר.

ממליצה בחום לנסות

אני חושבת שאנחנו נפסיק קצת לקנות עוגות בתקופה הקרובה ושאני הולכת להנות עם הקמח שמרים ולהעביר עם יובל הרבה שעות של הנאה.

 

 

תודות – ליאת ורדי בר המהממת, מבלינג בלינג – הבלוג הכי נוצץ ושווה לאמהות – אוהבת אותך! תמיד כיף להגיע לאירועים שלך.. שיחקת אותה עם החשיבה על הפרטים הקטנים

רעות ועידית מפודינג – אתן תותחיות ! אם אתם מחפשים אירוע מעוצב, הבנות הללו מוכשרות ברמות על, היצירתיות שלהן זה משהו לא מהעולם הזה

 

אלין פריש, שהיא לא צלמת, היא אמנית שאחראית לתמונות המהממות מהאירוע. עוד תמונות ניתן לראות בפוסט של אלין אצלה בבלוג – soul photography

ותודה לנעמה וייס משמטרלינג – שמעצבת מגוון מוצרים מעוצבים הורסים, ואחראית לסינרים המהממים שקיבלנו ואני לובשת בבית בגאווה רבה! לחנות שלה במרמלדה,תציצו כאן

תודה לאסם על ההזמנה וההזדמנות וההשקעה בי ובבלוגריות האחרות , תודה על ערב שכולו חוויה אחת מושלמת (חוץ מהקלוריות..)

תודה למיקי שמו האחד והיחיד על הסבלנות, הטיפים והעוגות הטעימות!

אז בנות,

רוצו לסופר הקרוב, תקנו קמח שמרים ותתחילו להתפרע! כל אחת יכולה!