יום בחיי בתמונות – חלי גורסוי

אז למי שעדיין לא מכיר, שמי חלי גורסוי. אני אמא ליובל, מיה ונוגה, בת 33, בקרוב גרושה, בלוגרית, יזמית, אשת עסקים וחיה בקצב מהיר מאוד.

החלטתי לשתף אתכם ביום בחיי. מי שמכיר אותי מקרוב יודע שהלו”ז שלי מאוד אינטנסיבי ושזה לא פשוט להיות אני.

אז הנה, הצצה ראשונה ובלעדית ליום בחיי, מתועד ככה בספונטניות.

אז מתחילים:

 

 

פותחת את הבוקר בסביבות 6:30 עם מיה שהגיעה אלי למיטה ותוך כמה דקות העירה גם את יובל ונוגה. בד”כ יובל מכין לשלושתם קערה עם דגנים, מה שמשאיר לי עוד כמה דקות לנמנם עד שמתחילות השאגות מצד הקטנות של “אמא תכיני לי שוקו”. 
מגיעה לסלון וקולטת את הילדים יושבים, מקיימים מפגש בוקר לאוגרים ומדברים איתם. מתמוגגת. 

 

 

7:00 – לוקחת ריטלין  כדי להתחיל להתעורר ולהתפקס על עצמי. לא שותה קפה. שותה מים. אני עם ADHD והריטלין עוזר לי לשמור על השפיות. במיוחד בבוקר עם 3 ילדים שכל אחד מהם מתחיל למשוך לכיוון אחר. גם יובל מקבל כדור לקראת הלימודים. 

 

 

7:30 – השעון המעורר מצלצל, מזכיר שיובל צריך להגביר הילוך בהתארגנות לקראת בית הספר. בד”כ הוא מכין את התיק כבר בערב, אבל מאחר ויש לו ADHD והוא מאוד מפוזר בראש, צריך לעבור איתו על רשימת המקצועות ולוודא שלא שכח כלום למרות שהוא אומר שכבר עשה. כמעט תמיד יש איזה ספר, מחברת או קלמר ששכח להכניס לתיק.. מכינה לו כריך.

מושיבה אותם מול הטלויזיה ובורחת לאמבטיה שלי להתחיל להתארגן.

 

 

7:50 – אם המרתון של הבוקר עבר כהלכה – אני מצליחה לצאת עם 3 ילדים מהבית. אם לא, יובל הולך לבד לבית הספר שנמצא במרחק הליכה של כ-100 מ’ מפתח הבניין שלנו. תענוג. היום זה היום השני שלו בבית הספר החדש, אחרי שעברנו דירה לפני שבוע, אז כמובן שעשיתי מאמץ ללוות אותו עם הקטנות.

8:15 – הנסיכות נחתו בגן. גם הן בהתאקלמות (מדהימה יש לציין) בגן חדש. הגן שבו יובל למד  כשהיה בגילן, כך שאני בראש מאוד שקט ורגוע כשהן נמצאות בו.

9:30 – עוברת בדואר. שולחת כמה חבילות ללקוחות בחו”ל של הזמנות בחנות שלי ב- Ebay. בעיקר בגדים יד שניה. אפשר לעשות מזה כסף.  

 

 

על הדרך אוספת  חבילה של 3 זוגות נעליים שהזמנתי מ- Aerosoles בחו”ל בבלאק פריידיי בהנחה של 80% בערך. בארץ הן עולות 500-600 ש”ח לזוג, הזמנתי 4 זוגות (הרביעי בדרך) של נעליים ומגפיים ב- 120$+ תוספת של משלוח בסך 60$. אין מילים לתאר כמה אני מאושרת. אין על שופינג של נעליים. 

9:30 – מתיישבת לעבוד מול המחשב. מיילים ועוד כמה דברים דחופים לטפל ללקוחות.

 

10:30 – יוצאת לכיוון המספרה של דוד וארז – 2RedStars by David & Erez – מעצבי שיער מובילים בראשון לציון. וולה פרופשיונל הזמינו אותי להגיע ולהתפנק עם צבע חדש לשיער לכבוד השקת קו הצבעים החדש שלהם – Color Id- שיטה חדשה שמשנה את כל מה שידענו עד היום על צבע לשיער ועל טכניקות צביעה. בלי ניירות כסף, בלי גבולות, בלי צבע אחד מוגדר, אלא משחקי צבעים וגוונים בצורה אבסטרקטית שמאפשרת לכל מעצב שיער להביא לידי ביטוי את היכולת הקריאייטיבית שלו ולייצר זהות שונה לכל לקוחה לפי האופי שלה.
דוד קיבל אותי, שואל מה בא לי לעשות בשיער, אמרתי שבעקרון חשבתי על החלקה ושבא לי קצת שינוי לאור הגירושים שאוטוטו מסתיימים. הוא שאל בת כמה אני וכששמע שאני רק בת 33 הוא אמר לי “את הולכת לעבור שינוי, את צריכה, אני החלטתי, את נראית זקנה!” אמרתי לו יאללה , בסדר, זורמת.

דוד אלוף בתספורות עדכניות, הוא מספר במהירות בטכניקות מיוחדות ומוציא את הלקוחות שלו עם תספורות עדכניות, אופנתיות וייחודיות. כך שממש שמחתי לתת לו לטפל לי בשיער ולשנות לי קצת את המראה ה”סטנדרטי” והעייף שלי.
השיער והצבע שלי היו די שמרניים, אבל כמות הגוונים שיש לי היום בשיער ומשחקי הצבע מגניבים לגמרי וגורפים מחמאות בלי הפסקה אחרי השינוי.

לעמוד של WELLA PROFESSIONALS בפייסבוק לחצו כאן 

זה הלפני: 

 

דוד הושיב אותי על כיסא, קלע לי צמה ותוך חצי דקה חצי ממנה היה על הרצפה למרות שאגות המחאה שלי כי רציתי להשאיר ארוך..

 

 

הוא התעלם באלגנטיות מהמחאות שלי, והמשיך בשלו. מרחו לי גוונים של בלונד בכל הראש, אח”כ צבעו לי את רוב הראש בבלונד מזעזע (לפניכם תמונה), ודוד אמר לי לא לדאוג. אז שתקתי. מקסימום צובעים אח”כ חזרה לחום. מצד שני הוא אחד הספרים הנחשבים והמובילים, אז הוא בטח יודע מה הוא עושה. נאלצתי להרפות ולהפקיד את הראש שלי בידיים שלו ושל צוות המספרה. 

 

 

בהמשך צבעו לי  את החלק העליון בחום שוקולד מהמם כך שרק החלק התחתון נשאר בהיר, עשה לי החלקת קראטין שגם שיקמה את השיער ההרוס והיבש שלי ושיפצר את התספורת.

 

בתום 4 שעות יצאתי אחרת לגמרי, צעירה בכמה שנים ואופנתית יותר. בתמונה, אני ודוד שממש מרוצה מהתוצאה. אני עוד קצת בהלם אבל בגדול, מרוצה. בעיקר בגלל שיש גבול כמה אני יכולה לשבת במקום בלי לעשות יותר מדי. בכל זאת היפר.. 

 

טסתי ב-4 לכיוון הגן של הבנות, ופגשתי למטה את אמא שלי שכבר אספה אותם וחיכתה לי. 

17:00 – הלכנו לסיבוב בקניון כי הייתי צריכה לקנות ליובלי חולצות לבית הספר. הבנו שיש הצגה לילדים, והבנות קלטו את העניין אז מצאתי את עצמי בוהה בבחורה קופצנית על הבמה העונה לשם “נופיקו” שריתקה את הילדים שלי במשך שעה בערך.

 

 

ניצלתי את הזמן לעבור על מיילים דרך הפלאפון. במצבי הרעש בעיקר עשה לי כאב ראש, אבל הילדים היו מרוצים וישבו בשקט עם בורקסים מהמאפיה. אז סגרנו גם את הפינה של ארוחת ערב. הצלחתי לתפוס את יובלי ומיה לסלפי קצת מטושטש.. יש להם קטע בזמן האחרון שהם לא משתפים פעולה עם המצלמה.. 

 

 

 19:00 – נוחתים בבית. מדליקים נר שמיני של חנוכה. מתרגשת מהמעמד עם הילדים, בבית החדש שלנו, בחיים החדשים, בד”כ לא תשמעו אותי שרה בחגים אבל שרתי איתם כמה שירים, הדלקנו יחד נרות, בירכנו, ביקשתי מהם לברך אותנו גם על הבית החדש ולברך אותו. שיהיה לנו טוב, ואור ושמחה ושפע.

 

 

19:15 – מקלחות. אני כבר גמורה לגמרי אבל יודעת שישתלם. הן ישנו מהר וטוב. נותנת להן לשחק 10 דקות עם הצעצועים במים. יובל מתקלח לבד.. 

 

 

19:30 – השכבות לבנות – כבר במיטות. עכשיו נותר לקוות שישנו. ושיסגרו את היום. 

 

 

20:00 – יובל יושב איתי קצת. מקשקשים. מתעניינת על הלימודים והחברים בבית הספר החדש, הוא מצידו מבסוט. אני מאושרת.

20:15 – סוף סוף שקט. שלושתם ישנים. מכינה למחר איטריות מוקפצות עם ירקות ועוף. מתפנקת אחרי שלא ממש אכלתי כל היום. 

 

 

מתלהבת עוד קצת מהתספורת ומהמראה החדש שלי ומהאורך הקצר שממש מחמיא לי. הייתי זקוקה לשינוי הזה עם כל מה שעבר עלי בשנה האחרונה. זה היה פשוט הכרחי ודוד ידע איך להוציא ממני את המיטב ולגרום לי להראות בגילי.  אגב , עד לפני שבוע, לפני התספורת, אנשים שלא הכירו אותי היו בטוחים שאני בת 37-39 כי אני נראית ומתנהגת בצורה די בוגרת ומבוגרת .

בשבוע האחרון יצא לי להסתובב,  להכיר אנשים, אפילו התחילו איתי במועדון , ואני שואלת סתם בשביל הספורט בת כמה אני נראית ונותנים לי פתאום 30-33. אז אפשר לומר שדוד המוכשר הצליח בענק!

21:00 – יושבת לעבוד, ממשיכה לסגור פינות מהבוקר. מוציאה ניוזלטר ל- 2BMOMMY עם עדכונים. 

22:00 – מסיימת את הניוזלטר ועוד 2 כתבות, לוחצת על כפתור התזמון למחר בבוקר, שישלח אוטומטית.

23:00 – עולה לשיחת וידאו בסקייפ עם קרן-אור ריס, השותפה שלי ל – Trendy-Mom , שארגנה לנו פגישה עם אחת המנהלות בחברה שלה כדי לשוחח על פיתוח עסקי לטרנדי ולבחון אופציות נוספות לשת”פ. גמורה מעייפות אבל לא מוותרת על דייט עם קרן-אור שבד”כ ממלאת אותי בשמחה עם האנרגיות שלה, מאוד אוהבת אותה. די מהר העייפות התחלפה באדרנלין ושוחחנו כשעה על כל מיני דברים. זה מגניב כל הקטע הזה של האפשרות לקיים פגישות בסקייפ עם אנשים ברחבי העולם כשאני בבית על הספה בפיג’מה. 

01:00 – אחרי שבדקתי עוד קצת מיילים נכנסת להתקלח ולמיטה.  עושה מדיטציה וסוגרת עוד יום עד שמיה ונוגה יעירו אותי כמה פעמים בלילה ובסוף יגיע שוב, 6 וחצי בבוקר.