זה מתחיל להרגיש ממש קרוב..

אחרי עוד ביקורת אתמול בתה”ש , התברר שצוואר הרחם שלי ממשיך להתקצר ושבר שיא חדש של סנטימטר בערך, אפילו טיפה פחות. המשמעות של זה היא שהראש של המובילה מבין השתיים, נמצא במרחק של סנטימטר בלבד מתעלת הנרתיק. למזלי הצוואר עדיין סגור אבל מחוק 50%.

הימנית המובילה עדיין במצג ראש עם ראש ממש ממש נמוך, מה שיאפשר לי לידה וגינלית, רק שתשאר ככה.

הרופאים ממשיכים לתת לי עוד שבועיים בערך. ביום שישי אני אתחיל כבר שבוע 31, שזה בעצם להתחיל 32. שזה יפה שהגעתי עד עכשיו במצבי.

הטכנאית עשתה להן הערכת משקל, והן ממש גדלו השבוע, שוקלות 1970 ו1780 גרם, מה שמביא אותנו כמעט ל2 קילו שזה מעולה. מניחה שעד שבוע הבא הן ימשיכו לעלות.

הבטן שלי ממשיכה לגדול, כבד לי יותר, אני עייפה נורא וחוטפת סחרחורות מכל קימה לשירותים, הלחץ דם משחק אבל עדיין בגבול הנורמה.

משתדלת להיות קשובה לגוף שלי כדי להרגיש מתי יש שינוי ומשהו קורה למטה או מתחיל, למרות שיש פעמים בערבים שאחרי חצי שעה של שכיבה על הספה אני קמה לפיפי ואז מרגישה את כל האגן שלי מתפרק יחד עם הגב ועצם הזנב וכשאני יושבת אז אני מרגישה רגליים וידיים נתקעות לי באיברים בצורה ממש כואבת.

לא פשוט.

מזל שבשבוע 36 גג מיילדים אותי ושהלידה צפויה די בקרוב.

הבטן שלי מרגישה כאילו היא מתפוצצת עוד שניה. נורא קשה לי לתפקד. כרגע ממשיכה לחיות משבוע לשבוע ואומרת תודה על כל יום שישי שאני מגיעה אליו.

מתחילה לחשוב קצת על הלידה, איך אני רוצה מה יהיה, עושה דמיון מודרך, חשיבה חיובית ומקוה שילך רגוע.

אני כל כך מחכה כבר לרגע הזה אחרי הלידה, להרגיש פתאום קלילות, שכל האיברים חוזרים למקום, שיש לריאות שלי מקום לנשום ושאני יכולה לקום מהספה בלי להרגיש שאני מתפרקת.

ומתה כבר לראות את שתי החמודות שלי.

גם יובל כבר די חסר סבלנות. עשיתי אתמול בסופרפארם השלמת קניוות, יש מלא מבצעים על מוצרי תינוקות ויצא די משתלם, כל מוצרי הטיפוח למיניהם, וגם חלק מהבקבוקים\מוצרים משלימים שלא קנינו בחנות. הוא רואה בחדר שלהן את כל הדברים, לחוץ מהעובדה שהדברים לא מוכנים עדיין, אמרתי לו שלא ידאג.

סביר להניח שאני אלד לפני הזמן כך שיקח עוד שבוע- שבועיים עד שהן יגיעו הביתה וזה יתן לנו כמה ימים להתארגן ואני סומכת על אמא שלי שתשתלט.

אני מנסה להתנחם בעובדה שיש עוד קצת זמן, עוד שבוע, שבועיים, גג 4. והן יהיו בחוץ..