התנהלות בליל הסדר עם ילדי קשב וריכוז – ADHD / קרן יטיב

2

התנהלות בליל הסדר עם ילדי קש”ר

ליל סדר הוא אחד האירועים הכי מאיימים עבור הורים לילדים עם הפרעות קשב וריכוז (קש”ר). אורכו הרב, הנסיעה אל וממנו, כמות האנשים, העובדה שהילד נחשף לאנשים שלא תמיד הוא מכיר ושהם לא מכירים אותו ואת קשייו, הרעש, האוכל השונה, כל אלו גורמים להורים לחוש מועקה עוד לפני שערב החג הגיע. במיוחד עבורכם קיבצתי טיפים שיכולים להקל עליכם ועל ילדיכם.

היערכות לערב פסח:

* האם כדאי וצריך לקחת  ריטלין לפני ליל הסדר? אין לזה תשובה חד משמעית. הדבר תלוי בילד, אתם מכירים אותו ואת יכולת העמידות שלו באופן הטוב ביותר. בנוסף יש לקחת בחשבון האם הערב יהיה בחברת משפחה מבינה ומקבלת או שמדובר בערב בו יזכה לספוג ביקורת מהסובבים אותו.

* הכינו את הילד ככל שניתן. נסו לנהל שיחה מקדימה וספקו לו כמה שיותר פרטים. לאנשים בעלי הפרעת קשב קשה במצבי שינוי ומעבר.  כשנותנים להם עוגנים הקשורים ללוח הזמנים הדבר מאפשר להם התמצאות טובה יותר ורגיעה.

* כדאי שגם אתם וגם הילד תנוחו לפני הנסיעה/ליל הסדר. כך תהיו רגועים יותר ותוכלו לעמוד ביתר קלות מול ביקורת.

*   הכינו סט בגדים להחלפה והסבירו לילד, שאינו צריך לחשוש פן יתלכלך. דאגו להלביש את הילד מראש בבגדים נוחים, לא בעלי גומי לוחץ, צווארון חונק או בד מגרד.

* לרוב ילדי קש”ר בררנים באוכל. הביאו אתכם משהו שהילד אוהב לאכול, גם אם אתם יודעים שיש שפע של אוכל. מומלץ לאכול בדרך לארוחה ולהיות מוכנים עם משהו לאכול לדרך חזרה.

* קבעו סימן מוסכם באמצעותו אתם שולחים אותו לפסק זמן או מבקשים ממנו לשים לב.

* במידה ואתם מתארחים, צאו מוקדם. עדיף להקדים להגיע מאשר לאבד סבלנות בפקקים. כך

יתאפשר לכם גם לערוך עצירות קצרות בדרך ולהימנע ממתחים מיותרים.

* מגבונים לניקיון מהיר של הידיים והפה יחסוך כתמים על בגדים וקירות. גם נוזל חיטוי שאינו מצריך שטיפת ידיים יכול לעזור מאד.

 

תוך כדי הערב:

 *בתחילת הערב השאירו לו בצד מעט אוכל ממה שביקש ו/או ממה שאתם יודעים שהוא אוהב לאכול. ייתכן ומההתרגשות הוא לא ירצה לאכול  אולם יהיה רעב מאוחר יותר.

* במידה והאירוע אצלכם, היעזרו בו להכין את השולחן, הדבר יאפשר למתן את הילד ואת התופעות הנובעות מהתרגשות.

* במידה ואתם מתארחים, נסו להגיע בין האורחים הראשונים ולאפשר לו זמן הסתגלות. הדבר חשוב ועשוי להקל מאד על כולם.

  * בדקו עם הילד מעוניין להשתתף בטקס ההגדה: לקרוא או לשיר. אל תלחצו עליו אם לא.

* אל תדרשו מהילד נימוסי שולחן שאינו מתורגל בהם ביומיום.  זה לא הזמן המתאים להתחיל ללמד אותו לאכול עם סכין ומזלג או בפה סגור.

* אפשרו לו הפסקות יזומות מתוכננות מראש, כמו לשלוח להביא משהו, ללכת לעזור.

* הקפידו  לגשת אל הילד במהלך הערב ולתת לו חיזוקים חיוביים. הוא מתאמץ מאד!

זהו, זה נגמר:


בסוף הערב אל תשכחו לפרגן לילד ולחזק אותו על הדברים הטובים שעשה וכמה אתם גאים בו בכל רגע ורגע. דאגו להגיד לו שאיך שהוא, בדיוק בדיוק ככה, אתם אוהבים אותו.
קחו איתכם אוכל ושתיה לדרך חזרה, ייתכן וילדכם ייזכר בכך בדיוק ברגע הלא מתאים, מה שעשוי לגרום להתפרצות זעם או בכי במיוחד, לאור העייפות של כולכם.

זכרו:  החששות שלנו לגבי תסריטי אימה צפויים, עלולים לגרום לנו להיות לחוצים ולשדר לילד חוסר שביעות רצון ומסרים כפולים. לעיתים הביקורתיות שלנו גורמת לנו לשים לב לדברים שאחרים לא היו שמים אליהם לב בלא “עזרתנו”. היו ערים למסרים ולציפיות שלכם ואל תדרשו מילדי הקש”ר שלכם להתנהג באופן שונה משאר הילדים..

חג שמח!

קרן יטיב, יועצת משפחתית בכירה במרכז להורות ומשפחה, ביה”ס ללימודים מתקדמים בסמינר הקיבוצים

http://www.keren-yativ.com/

http://www.facebook.com/hadrachat.horim