התחלנו טעימות של מוצקים לתאומות

[fusion_builder_container hundred_percent=”yes” overflow=”visible”][fusion_builder_row][fusion_builder_column type=”1_1″ background_position=”left top” background_color=”” border_size=”” border_color=”” border_style=”solid” spacing=”yes” background_image=”” background_repeat=”no-repeat” padding=”” margin_top=”0px” margin_bottom=”0px” class=”” id=”” animation_type=”” animation_speed=”0.3″ animation_direction=”left” hide_on_mobile=”no” center_content=”no” min_height=”none”]

מיה ונוגה כמעט בנות 4 חודשים. עם יובל התחלתי ב4 חודשים בדיוק עם הטעימות, אני בעד לחשוף אותם מוקדם יותר כדי לפתח הרגלי אכילה טובים למרות שבמקרה של יובל זה לא ממש עזר, הילד אנטי אוכל.

איתו הטעימות לא הלכו בצורה כל כך חלקה, לקח לו זמן להתרגל למוצקים.

בעלי קנה אתמול בננות והחלטתי היום לנסות עם הבנות טעימות. מזה שבוע וחצי הן אוכלות את הידיים שלהן בתיאבון רב אז למה לא לחשוף אותן לטעמים במקום הג’יפה של ידיים מזיעות?

הראשונה היתה נוגה. היא אכלה שעה קודם לכן דייסה (כבר אוכלות דייסת סולת ועדיין מפרקות כל 3 שעות בממוצע בקבוק של 180-200 CC) ולא היתה בשיא התיאבון. הפרצופים שהיא עשתה ברגע שהרגישה את המרקם של הבננה המעוכה היו קורעים מצחוק. היא כאילו ניסתה למצוץ את זה אבל לא מצא חן בעינה הגוש הרך הזה שהיה לה בפה וכל רגע היא ירקה החוצה מה שהכנסתי לה. היא לא הצליחה להחליט אם היא אוהבת את הטעם של הבננה או לא. אכלה אולי רבע כפית (לקחתי קוביית בננה קטנה ומעכתי להן).

אבל לפעם ראשונה לא רציתי להכביד וסיימתי את זה. יקח לה כנראה זמן להתרגל, היא ממש מזכירה לי את יובל בהמון דברים במראה ובאופי ובתנועות. אני כל הזמן אומרת שחוץ מהעיניים שלה שהן כחולות  ושלו בצבע חום-ירוק, שהיא שיכפול גנטי שלו..

[/fusion_builder_column][fusion_builder_column type=”1_1″ background_position=”left top” background_color=”” border_size=”” border_color=”” border_style=”solid” spacing=”yes” background_image=”” background_repeat=”no-repeat” padding=”” margin_top=”0px” margin_bottom=”0px” class=”” id=”” animation_type=”” animation_speed=”0.3″ animation_direction=”left” hide_on_mobile=”no” center_content=”no” min_height=”none”]

אח”כ הלכנו להביא את יובל, מיה בינתיים התעוררה משינה. הושבתי אותה בעגלה בחצי שכיבה. גם מיה עשתה פרצוף כזה של “מה אתם רוצים ממני עם הדבר הזה?” אבל אחרי כמה שניות התחילה למצוץ את הבננה ולאט לאט הבינה את הפרנציפ, שמוצצים ואז בולעים את הדבר הזה . היא עשתה תנועות כל כך מתוקות עם הלשון והשפתיים שלה והיא זרמה יפה עם הקטע. אחרי שסיימה ביס (היו כמה מילימטרים של בננה מעוכה בקצה הכפית בכל ביס) היא התחילה לבכות שהיא רוצה עוד ועד שהכפית לא נכנסה לה לפה הילדה לא נרגעה..

אפשר לומר שנרשמה התלהבות יפה מצידה. נתתי לה

אח”כ עוד קוביית בננה שמעכתי ולמרות שהיא רצתה עוד לא רציתי להעמיס לה על הקיבה. אז השלמתי לה עם דייסה. טרפה בתיאבון כמובן.

[/fusion_builder_column][fusion_builder_column type=”1_1″ background_position=”left top” background_color=”” border_size=”” border_color=”” border_style=”solid” spacing=”yes” background_image=”” background_repeat=”no-repeat” padding=”” margin_top=”0px” margin_bottom=”0px” class=”” id=”” animation_type=”” animation_speed=”0.3″ animation_direction=”left” hide_on_mobile=”no” center_content=”no” min_height=”none”]

ניכר שהולך להיות לי פוד פרוססור קטן ממיה. לגבי נוגה נראה..

אני מאוד מקווה שהמוצקים יקלו לה על הריפלוקס. היא ממש סובלת ממנו בימים האחרונים ומתקשה להרדם בגללו ומבלה שעות על הידיים ועל הציצי שלי.

 

מבטיחה לעדכן בהמשך על ההתקדמות שלנו עם המוצקים…[/fusion_builder_column][/fusion_builder_row][/fusion_builder_container]