איך להרדים תאומים בלילה פעוטות

עם השאלה הזו אני מתמודדת מזה שנה וקצת די לבדי.

התאומות שלי , מיה ונוגה, כבר בנות 3.5.

בסך הכל, יש להן הרגלי שינה די בריאים, הן יכולות להרדם בקלות וישנות לרוב באופן רציף.

בשביל שירדמו בקלות צריכים להתקיים 3 תנאים:

1. הן עייפות. אבל באמת. אחרי שפרקו אנרגיה בשעות שקדמו לזמן השינה.

2. יש להן סביבת שינה שקטה

3. אין להן הסחות דעת מיוחדות.

במידה ושלושת התנאים הללו מתקיימים, אפשר לצפות שהנסיכות שלי ירדמו בקלות.

יחד עם זאת, כדי שיתקיימו המשתנים 2 ו-3, לרוב צריך להפריד ביניהן כי אז הן מתחילות להתקשקש ביניהן ולהריץ סיפורים וצחוקים ולעבור האחת למיטה של השניה מאחר ואחרי שהן היו כל היום יחד ושיחקו יחד וחפרו האחת לשניה עדיין מסתבר שיש להן מה לומר האחת לשניה.

אז לפעמים כשאני כבר עייפה אחרי כמה פעמים שאני מכניסה אותן למיטה ודורשת מהן לישון והן מצידן בוחרות לשים פס על הבקשות שלי להיות בשקט ולישון, אז אני פשוט מפרידה אותן.

אני מפנה אחת מהן למיטה שלי ומשאירה את השניה במיטה שלה בחדר. לרוב תוך כמה דקות הן נרדמות.

החגיגות הללו מתקיימות פה לצערי מדי לילה.

יש לתאומים קטע כזה שבגלל שהם שניים הם מרגישים חזקים יותר וזה כאילו לא כוחות, וכשאתם כהורים נמצאים מולם, במיוחד אם לילדים שלכם יש אופי עם טמפרמנט כמו הבנות שלי, אז יש סיכוי טוב שתמצאו את עצמכם מתמודדים לא מעט עם מאבקים.

הבנות שלי עברו למיטת מעבר בגיל שנה וחודשיים אחרי שנוגה טיפסה ממיטת התינוק שלה ומצאנו אותה בוקר אחד במיטה של מיה שהיתה צמודה אליה בצורת ר. החזרנו אותה למיטה שלה וראינו איך בשניה היא מטפסת שוב ועוברת מיטה. לא חיכינו שזה יקרה מהצד השני והיא תיפול וכבר באותו היום דאגנו למיטת מעבר.

בדיעבד היום זו היתה טעות כי היה עדיף כבר להשקיע במיטת נוער נפתחת או שתי מיטות. אבל כל דבר בזמן שלו ולפני כמה חודשים בגיל 3 קניתי להן מיטה כפולה בצורת ר פינתית של משכל שגם תופסת פחות מקום בחדר וככה הן במפלסים שונים. זה עדיין לא מונע מהן להתקשקש אבל לכל אחת יש את המרחב שלה ככה ונשאר להן מקום בחדר לשחק.

לקח לנו קצת זמן להרגיל אותן להרדם במיטות מעבר כי פתאום מבחינתם הכל פתוח וזה בדיוק הזמן לבדיקת גבולות.

יש לי חוק שאני מקפידה עליו כבר מהגדול די באדיקות – אין לצאת מהחדר. מצידי שישבו במיטות אבל הם לא יוצאים מהחדר, גם אם זה אומר שאצטרך לקום 20 פעם בשעה ואני קמה, אבל בסוף הן נרדמות.

[fusion_builder_container hundred_percent=”yes” overflow=”visible”][fusion_builder_row][fusion_builder_column type=”1_1″ background_position=”left top” background_color=”” border_size=”” border_color=”” border_style=”solid” spacing=”yes” background_image=”” background_repeat=”no-repeat” padding=”” margin_top=”0px” margin_bottom=”0px” class=”” id=”” animation_type=”” animation_speed=”0.3″ animation_direction=”left” hide_on_mobile=”no” center_content=”no” min_height=”none”]

לפעמים אני יושבת איתן, מחבקת קצת, מלטפת, כל אחת בנפרד, וזה יכול לעזור אבל יחד עם זאת אני משתדלת כמה שיותר להקפיד על גבולות בצורה מאוד אסרטיבית מולן וכשאני מפרידה אז זה נהיה קצת יותר “כוחות” שלי מול כל אחת בנפרד מאשר שתיהן ביחד מולי.

ואיך זה בא לידי ביטוי? כשאחת מהן מתחילה לצחקק במצב כפית ואז השניה מצטרפת אליה ואז לכי תרגיעי אותן. אין עם מי לדבר.

אז ההמלצה שלי, אם אתם מתקשים להתמודד עם שני תאומים יחד בכל גיל, היא פשוט לעשות הפרדת כוחות. בד”כ זה מסיר להם את הגירויים מהסביבה ועוזר להם להוריד הילוך ולשקוע בשינה עמוקה מהר יחסית מבלי לפספס שיחות עם האח שלהם.

בהצלחה..

 [/fusion_builder_column][/fusion_builder_row][/fusion_builder_container]