» בלוג » לידה » סיפורי לידה
קטגוריה: סיפורי לידה
באותו רגע אמא צלצלה לאבא וביקשה ממנו להגיע לסבתא שילכו להיבדק שוב בירושלים – במחלקה בשערי צדק שם אני צריך להיוולד.
אבא היה כל כך לחוץ שאת הנסיעה מנתניה לראשון לציון הוא עשה בתוך חצי שעה אולי קצת יותר, משם אמא ואבא נסענו יחד לירושלים והודעו לרופאה של אמא שאנחנו מגיעים. הרופאה ד"ר סורינה בדקה אותנו בשעה 15:00 בערך וראתה שיש לנו פתיחה של 2 ומחיקה של 80%, בגלל דודה ליאת – אחותה התאומה של אמא, שאצלה הלידות היו מאוד מהירות הרופאה החליטה שאנחנו צריכים להישאר בירושלים לבדיקה נוספת עוד 3 שעות, אז אמא ואבא החליטו שכידי לקדם את הלידה הם ילכו ברגל לסבתא וסבא רבא מוני ונעמי לכוס קפה ועוגה תפוחים ותוך כידי אמא תעשה סיבובי אגן .
בשעה 1:45 בערך אמא התחילה לצעוק שהיא רוצה אפידורל ודחוף, הגיע הבחורה של האפידורל והיא היתה מאוד לא נחמדה אבא יצא מהחדר ואמא מאוד סבלה וצעקה למיילדת שתבוא עכשיו להחזיק אותה כי אחרת היא לא תוכל לא לזוז הבחורה של האפידורל ממש היתה קרירה והחליטה שהיא צריכה ללמד את אמא התנהגות בזמן שכאב לה המיילדת אמרה לאמא שלא להגיב לה כי היא כזאת אז אמא שתקה וקיבלה את האפידורל אבא חזר לחדר להיות ליד אמא.
ובשיא הייאוש המעליב הזה מתנגן "מחכה" של ריטה, ההמנון של מטופלות הפוריות. הוא מציל אותי מהציר שמגיע. כמה נשים היו מוכנות למסור את נפשן כדי להיות כאן במקומי עכשיו. אני נזכרת בכל מה שזכיתי בו ובכל מה שיש לי בעולם, ואיזה חסד הוא להיות ברגע הזה. אני אומרת תודה גדולה, וזה לא פשוט בכלל, אבל עוד ציר נגמר..
אוק' 17, 2011 |
תגובה 1
הצג מאמר
סיפור הלידה של אופק יום ראשון ה 4/11/07 בשעה 23.00 לאחר כל היום הארוך של הטיולים והסידורים האחרונים נכנסתי סוף סוף להתקלח עם התרגשות בלב שמחר בבוקר אני צריכה להיות בשעה 9.00 בבה"ח על מנת לבדוק אם ישנה התפתחות ואולי להתחיל בזירוז כפי שהרופא שלי קבע בגלל שאני כבר בשבוע 41 . בשעה 00.00 נכנסתי [...]
יצאתי מהג'קוזי והלכתי להגיד שלום לשושי המיילדת. שושי הראתה לי ולש' תרגילים לקידום הלידה, קצת נענוע, עיסוי בכפות הרגליים מש' אהובי ועוד פעם לג'קוזי…נשכבתי בג'קוזי ערומה, שושי שלחה את ש' להביא לי מיץ ענבים- זה היה נהדר הסוכר חיזק אותי, נמנמתי בין הצירים, ש' לידי שוטף לי את הפנים עם מגבת וככה העברתי עוד שעה וחצי, שושי באה ובדקה לי פתיחה במים- " את בפתיחה שמונה, התינוקת בספינה 1וחצי- יאללה לחדר לידה", כל כך שמחתי שהלידה מתקדמת כמו שרציתי ושהכאבים נסבלים!
ופתאום שלושה רופאים (ששנים רבים בינהם)שמחליטים לנסות "לידת וואקום".
מי שלא ראתה את המכשיר הזה.. לא ראתה זוועה מעולם.. זה כואב,זה מלחיץ ואצלי זה גם לא עזר…. "עובי נתקעה בפנים".
ומיד שלחו אותי לקיסרי.. ואני מרגישה שתקוע לי משהו למטה..
מרוב ששכנעתי את כולם שזה לא התל"מ בכלל ואני לא אלד כ"כ מוקדם, אבא שלי לא הבין מה אני רוצה ממנו וחשב אולי נתקענו עם האוטו בדרך ממסיבת יום ההולדת. הם הגיעו תוך חצי שעה, אנחנו בינתיים התארגנו במהירות וארזנו עוד 5-6 פריטים אחרונים בתיק, התלבשנו והלכנו פרט לנזילות כל הזמן וכל פיפי לווה בעוד ירידת מים. היה רגוע. צלצלתי לרופא שלי והערתי אותו
היי, את, האמא שקוראת את זה עכשיו! בא לך לשתף אותנו בסיפור הלידה שלך? נשמח באם תשתפי אותנו בין אם חווית לידה רגילה, או קיסרית, לידה קלה, קשה או טראומטית. מאחר וחלק גדול מהגולשות באתר הן נשים בהריון, אני מאמינה שלסיפורי לידה יש את הכוח לתת מוטיבציה להמשיך, להוסיף גישה חיובית ואופטימית, ואולי לתת טיפים [...]
לחדר נכנס רופא גבוה בעל ארשת פנים רצינית. הוא לא מבזבז זמן ואומר : ""את הולכת לעבור ניתוח קיסרי"", אני ובעלי בהלם . הוא ממשיך "" יש לך רעלת הריון חמורה, מהמצב שלך כרגע תחול רק התדרדרות כך שאין לנו זמן להמתין"" . ""אין זמן להמתין? , מה זה אומר?"" אני שואלת.
המצב שלך רק הולך ומתדרדר ! אנחנו חייבים להכניס אותך לניתוח כדי להציל אותך ואת העובר!""
ינו' 10, 2011 |
תגובה 1
הצג מאמר
הלידה של נויה יומיים לפני התאריך המשוער ב20/4 שכבתי לנוח בצהריים ופתאום שמעתי "פקקק" ממש כמו שפותחים פקק של בקבוק קולה. קפצתי מהמיטה וגיליתי ש"המים ירדו" . בזמנו גרנו מרחק של 5 דקות מביהח וכמובן שהתיק היה מוכן כך שהגענו ממש מהר לחדר הלידה. כשהגענו הבנו שהמים שירדו היו עכורים מה שאומר שהתינוק עשה צרכים [...]
