סיפורי פגים

//סיפורי פגים

שיתוף פעולה עם עמותת לה”ב – הורים לפגים

השחרור נראה באופק / גלעד

מי האמין ומי בכלל תכנן שהות כזו ארוכה בבית החולים? זוג צעיר, הריון ראשון, הציפייה היא שהכול יעבור בשלום, ממש כמו בספרים, הריון תקין, להגיע לבית החולים ללידה והופ לצאת הביתה עם ילדה בריאה ולהתחיל לגדלה בנחת. ואז... המציאות מנפצת את הציפיות, המחשבות והחלומות. התוכניות השתנו ואף אחד לא הכין אותנו לכך, ועכשיו, לך תמודד עם כל זה.

By |

שיגרה בפגיה, השחרור הביתה מתקרב? / גלעד

כמו שכתבתי בכותרת הפוסט, שגרה בפגיה היא הנושא הפעם. וכי מהי שגרה והאם זה טוב או רע? התשובה במקרה שלנו היא ברורה למדי: לעופרי הקטנה שיגרה הייתה דבר נהדר. שיגרה משמעותה יציבות, ואנחנו כל כך ייחלנו ליציבות הזו.

By |

אמבטיה / גלעד

אמבטיה לתינוק, איזה דבר טריוויאלי ורגיל זה לגבי הורים שילדם נולד במועד, נו אתם יודעים, ממלאים אמבטיה במים חמימים ובודקים את הטמפרטורה עם המרפק, מחזיקים את התינוק או התינוקת בידיים בוטחות ומקלחים. כל כך פשוט. אבל להחזיק בידיים קילו פלוס ולקלח, זה כבר ממש סיפור אחר...

By |

אומרים שלום לאינקובטור \ גלעד

אני הרגשתי שהמעבר מהאינקובטור לעריסה הוא הרבה מעבר לפרט טכני, בעיני באותו הזמן הדבר סימל יותר מהכל אתה המעבר מהמצב הכה מסוכן בו היתה עופרי למן הלידה אל הריפוי והתקווה לחיים רגילים, בריאים וטובים כשל כל תינוק שנולד בזמן.

By |

עוברים לחדר מספר 1 / גלעד

את מה שארע באותו אחר צהריים חורפיים קשה מאוד לשכוח. כהרגלי באותה תקופה, הגעתי אחר הצהריים לשיבא וניגשתי למחלקת טיפול נמרץ פגים לעמדה מספר 3 בה ממוקם האינקובטור של עופרי, אך לתדהמתי הרבה האינקובטור היה ריק!

By |

עוד צרות / גלעד

אז אחרי ה״היי״ של הבקבוק הראשון, הגיעו שוב בשורות רעות. בצהרי יום אחד, לאחר אולטראסאונד מוח, קיבלנו בתדהמה שהתוצאות מראות על דימום באחד מחדרי המוח, דימום בדרגה 1 מתוך 4, אבל דימום במוח - פשוט מפחיד!.

By |

בשורות \ גלעד

את הקנגורו הראשון, זה שתואר בטור הקודם, ניתן לתאר כ״קטרזיס״, רגע מזוכך וכה נעים שממש הצליח להשכיח מאתנו ואף אם לזמן קצר את כל הצרות והבעיות אתן אנו מתמודדים יום יום. אבל, את העתיד לבוא עדיין אי אפשר היה לצבוע בורוד, או להיתפס לאופטימיות יתר, המצב עדיין קשה, הדרך עוד ארוכה ומפותלת. בקרב הזה, אחד מרבים, ניצחנו, המלחמה עדיין מתנהלת.

By |

מנפלאות הקנגורו / גלעד

הגמילה ממכונת ההנשמה הפכה לעובדה מוגמרת, עופרי מסתדרת עם החמצן הסביבתי בצורה מעוררת כבוד, וכבר חלפו להם מספר ימים מאז הוצא הטובוס מגרונה הקטנטן. ההקלה בעומס הצינורות אשר הציפו תדיר את האינקובטור, נותנת תחושה נעימה יותר לעיניים. בדיקות הגזים בדם משתפרות, וכדברי ד״ר גלובוס: ״הריאות עוד חולות אך הרבה פחות״. ללא כל ספק צעד ענקי בכיוון הנכון.

By |

לנשום לבד / גלעד

אנחנו סופרים ארבעים ימים במחלקת טיפול נמרץ פגים וילודים, ולאחר שלושה ניסיונות גמילה מהנשמה עופרי עדיין מונשמת ( כאשר הנשמה של מעל 28 יום ברציפות מגדירה את מצב הריאות כחולות כרונית - בי.פי.די. בפי הספרות ), והגיעה השעה לניסיון הגמילה הרביעי במספר.

By |

החייאה שנייה ודי / גלעד

סיפורו של אותן לילה החל בסביבות השעה חצות, תוך דקות ספורות החלו לרדת מדדי הנשימה בצורה קיצונית וחייבו את הצוות להתערב על מנת לייצב את המצב, כאמור הוזעקה ד״ר שטראוס שהייתה הרופאה הבכירה הכוננית מביתה ( למזלנו הרב היא גרה קרוב לביה״ח ), ועם הגיעה למחלקה החלה ביחד עם האחיות בביצוע החייאה בשילוב אדרנלין ומנשם יד, ותוך כך שינוי הגדרות במכונת ההנשמה על מנת שתעבור בתדירות גבוהה ועל 100% חמצן.

By |

טלפון באמצע הלילה / גלעד

הבוקר הגיע כבכל יום, וכהרגלנו התכוננו לעוד יום רגיל, אישתי במחלקת טיפול נמרץ פגים, ואני בעבודה. למעט העובדה שעל שני הניידים שלנו היו שיחות שלא נענו ממספר חסוי, שום דבר לא העיד על שהתרחש כה קרוב אלינו במחלקה באותו הלילה. מה גדול היה ההלם שחטפנו עת נכנסנו באותו בוקר למחלקה, עמדה מספר 3 נראתה מעט שונה, שבסמוך לה הוצב בלון אן.או. (סוג של גז חמצני) ומכונת ההנשמה היתה על 100 אחוז חמצן ועבדה בלחץ גבוה. ד״ר גלובוס תפס אותנו מיד והחל לספר את קורות אותו לילה ארור.

By |

ממשיכים להלחם ( כמה קשה להיגמל מחמצן ) / גלעד

ימים קשים עוברים עלינו, קשים מאוד אפילו, לראות את עופרי במצב כה קשה, נלחמת על חייה שרק עתה החלו הוא ללא ספק אחד ממבחנים הקשים שהורה יכול לעבור בחייו. ימים של חרדה, ימים טראומטיים מאוד עבורנו. לאט לאט המצב הרפואי מתייצב, האנטיביוטיקה החזקה עושה את עבודתה במלחמה בחיידקים המזהמים, הרופאים מצליחים להפחית את אחוז החמצן בהנשמה וזה דבר טוב שכן חשיפת הראות לחמצן באחוז גבוה אמנם עוזרת לנשימה אך יש לה השפעה מזיקה לריאות בטווח הארוך.

By |

כל ההתחלות קשות…/ גלעד

לאט לאט מחלחלת ההבנה, מצבה הרפואי של עופרי הקטנטונת שלנו מוגדר דה פקטו כ״קריטי אך יציב״, וזה, קוראים יקרים, דבר שמאוד קשה להתמודד איתו נפשית. עולות וצפות שאלות כמו: האם להקשר אל הקטנטונת?, שכן המצב כל כך שביר ואי אפשר לדעת מה יקרה, מה אנחנו כהורים יכולים לעשות בכדי לסייע? איך מתמודדים עם סיטואציה מורכבת כל כך? ועוד שאלות רבות וכל כך מעט תשובות.

By |

הישרדות פגיית תל השומר – פרק ראשון / גלעד

חלפה לה כחצי שעה מאז אישתי נכנסה דרך דלתות חדר הניתוח, אני ממתין בחוץ במתח נוראי, כל דקה שעוברת נראית כנצח. לפתע נפתחת הדלת, עגלה מוזרה למראה עליה מעין אינקובטור נדחפת על ידי אחות, לצידה רופא שידיו בתוך האינקובטור, אוחזות במנשם יד ( אמבו ), ואני חושב לעצמי: מה זה אומר? זה טוב? זה רע? , אין יותר מידי זמן למחשבות מכיוון שמיד אני שומע את האחות שואלת אותי: ״אתה האבא?״ ״כן״ אני עונה, ״מזל טוב! נולדה לך בת, בוא איתנו".

By |

אז איך הכל התחיל? / גלעד

אנו עומדים להיות הורים לפגית, ככל הנראה זעירה למדי, מה לכל הרוחות אני אמור לעשות עם האינפורמציה הזו!? הרי אין לי כל מושג מה זה פגית ( למעט המידע הבסיסי שזוהי תינוקת הנולדת טרם זמנה ) ואיך אני הולך להתמודד עם מקרה שכזו!?.

By |

דברים יקרים מגיעים באריזות קטנות – פרולוג

עכשיו אתם בטח חושבים לעצמכם, על מה העניין כאן? סיפור רגיל לחלוטין, שום דבר מיוחד. אז זהו שלא כך הוא הדבר, הילדה החמודה שלי, בת שלוש וחצי כיום, ילדה המפותחת בהתאם לגילה למעט עיכוב בדיבור, הילדה הזאת נולדה פגית, ולא סתם פגית, אלא פגית זעירה: 670 גרם בשבוע 28 להריון. וזו בעצם הסיבה לכתיבת טור זה, לקדם את נושא הפגים כאן בארצנו, דרך סיפורי האישי וסיפוריהם של הורים לפגים ועוד אנשים הקרובים לנושא.

By |
מעבר לסרגל הכלים