קטגוריה: סיפורי פגים

עוד צרות / גלעד

עוד צרות / גלעד

אז אחרי ה״היי״ של הבקבוק הראשון, הגיעו שוב בשורות רעות. בצהרי יום אחד, לאחר אולטראסאונד מוח, קיבלנו בתדהמה שהתוצאות מראות על דימום באחד מחדרי המוח, דימום בדרגה 1 מתוך 4, אבל דימום במוח – פשוט מפחיד!.

סוף כל סוף בקבוק / גלעד

סוף כל סוף בקבוק / גלעד

והנה, באה לפתחנו בשורה כזו, אחרי תקופה ארוכה מאוד של חוסר בכלכלה של חלב אם שלאחריה תקופה לא פחות ארוכה של כלכלת חלב אם שאוב והגשתו דרך זונדה ( כלומר ישירות לתוך הקיבה ), הגיע הזמן להתקדם עוד שלב.

עופרי

בשורות \ גלעד

את הקנגורו הראשון, זה שתואר בטור הקודם, ניתן לתאר כ״קטרזיס״, רגע מזוכך וכה נעים שממש הצליח להשכיח מאתנו ואף אם לזמן קצר את כל הצרות והבעיות אתן אנו מתמודדים יום יום.

אבל, את העתיד לבוא עדיין אי אפשר היה לצבוע בורוד, או להיתפס לאופטימיות יתר, המצב עדיין קשה, הדרך עוד ארוכה ומפותלת. בקרב הזה, אחד מרבים, ניצחנו, המלחמה עדיין מתנהלת.

מנפלאות הקנגורו / גלעד

מנפלאות הקנגורו / גלעד

הגמילה ממכונת ההנשמה הפכה לעובדה מוגמרת, עופרי מסתדרת עם החמצן הסביבתי בצורה מעוררת כבוד, וכבר חלפו להם מספר ימים מאז הוצא הטובוס מגרונה הקטנטן. ההקלה בעומס הצינורות אשר הציפו תדיר את האינקובטור, נותנת תחושה נעימה יותר לעיניים. בדיקות הגזים בדם משתפרות, וכדברי ד״ר גלובוס: ״הריאות עוד חולות אך הרבה פחות״. ללא כל ספק צעד ענקי בכיוון הנכון.

לנשום לבד / גלעד

לנשום לבד / גלעד

אנחנו סופרים ארבעים ימים במחלקת טיפול נמרץ פגים וילודים, ולאחר שלושה ניסיונות גמילה מהנשמה עופרי עדיין מונשמת ( כאשר הנשמה של מעל 28 יום ברציפות מגדירה את מצב הריאות כחולות כרונית – בי.פי.די. בפי הספרות ), והגיעה השעה לניסיון הגמילה הרביעי במספר.

עופרי באינקובטור

החייאה שנייה ודי / גלעד

סיפורו של אותן לילה החל בסביבות השעה חצות, תוך דקות ספורות החלו לרדת מדדי הנשימה בצורה קיצונית וחייבו את הצוות להתערב על מנת לייצב את המצב, כאמור הוזעקה ד״ר שטראוס שהייתה הרופאה הבכירה הכוננית מביתה ( למזלנו הרב היא גרה קרוב לביה״ח ), ועם הגיעה למחלקה החלה ביחד עם האחיות בביצוע החייאה בשילוב אדרנלין ומנשם יד, ותוך כך שינוי הגדרות במכונת ההנשמה על מנת שתעבור בתדירות גבוהה ועל 100% חמצן.

עופרי באינקובטור

טלפון באמצע הלילה / גלעד

הבוקר הגיע כבכל יום, וכהרגלנו התכוננו לעוד יום רגיל, אישתי במחלקת טיפול נמרץ פגים, ואני בעבודה. למעט העובדה שעל שני הניידים שלנו היו שיחות שלא נענו ממספר חסוי, שום דבר לא העיד על שהתרחש כה קרוב אלינו במחלקה באותו הלילה.

מה גדול היה ההלם שחטפנו עת נכנסנו באותו בוקר למחלקה, עמדה מספר 3 נראתה מעט שונה, שבסמוך לה הוצב בלון אן.או. (סוג של גז חמצני) ומכונת ההנשמה היתה על 100 אחוז חמצן ועבדה בלחץ גבוה. ד״ר גלובוס תפס אותנו מיד והחל לספר את קורות אותו לילה ארור.

ממשיכים להלחם  ( כמה קשה להיגמל מחמצן ) / גלעד

ממשיכים להלחם ( כמה קשה להיגמל מחמצן ) / גלעד

ימים קשים עוברים עלינו, קשים מאוד אפילו, לראות את עופרי במצב כה קשה, נלחמת על חייה שרק עתה החלו הוא ללא ספק אחד ממבחנים הקשים שהורה יכול לעבור בחייו. ימים של חרדה, ימים טראומטיים מאוד עבורנו.

לאט לאט המצב הרפואי מתייצב, האנטיביוטיקה החזקה עושה את עבודתה במלחמה בחיידקים המזהמים, הרופאים מצליחים להפחית את אחוז החמצן בהנשמה וזה דבר טוב שכן חשיפת הראות לחמצן באחוז גבוה אמנם עוזרת לנשימה אך יש לה השפעה מזיקה לריאות בטווח הארוך.

צעד קדימה – שלושה אחורה / גלעד

צעד קדימה – שלושה אחורה / גלעד

הכמיהה לחדשות טובות בהגיעי בבוקר למחלקת טיפול נמרץ היא אדירה, ובוקר אחד אכן דבר כזה קורה, ״התחלנו כלכלה לעופרי, מהיום נתחיל לתת לה מהחלב השאוב דרך הזונדה, נתחיל מ-5 מ״ל ולאט לאט נעלה״

כל ההתחלות קשות…/ גלעד

כל ההתחלות קשות…/ גלעד

לאט לאט מחלחלת ההבנה, מצבה הרפואי של עופרי הקטנטונת שלנו מוגדר דה פקטו כ״קריטי אך יציב״, וזה, קוראים יקרים, דבר שמאוד קשה להתמודד איתו נפשית. עולות וצפות שאלות כמו: האם להקשר אל הקטנטונת?, שכן המצב כל כך שביר ואי אפשר לדעת מה יקרה, מה אנחנו כהורים יכולים לעשות בכדי לסייע? איך מתמודדים עם סיטואציה מורכבת כל כך? ועוד שאלות רבות וכל כך מעט תשובות.

עמוד 1 מתוך 212
  • RSS
  • מועדפים
  • פייסבוק
  • טוויטר