הביתה! / גלעד
האם מה שאני שומע אכן נכון? האם הרגע לו כה ייחלנו באמת הגיע? זו אכן אינה הזיה וגם לא תעתוע של הדמיון, ארבעה וחצי חודשים ארוכים ומתישים מגיעים לקיצם.
העובדה הזו, והידיעה שסיימנו את פרק הפגיה הארוך כל כך והמתיש עד מאוד, גורמת מצד אחד להתרגש עד דמעות, ומצד שני, עמוק יותר במחשבות, זה גם מאוד מפחיד, ארבעה חודשים שעופרי נמצאת תחת השגחה רפואית קפדנית, מחוברת למוניטור עשרים וארבע שעות ביממה, מוקפת בצוות רופאים ואחיות מיומן ומסור. ועכשיו שמשתחררים הביתה, האחריות, על כל כובד משקלה, עוברת לידינו, ועימה רובצת ההיסטוריה הרפואית הכל כך מסובכת, ועצם המחשבה על כך מפחידה ביותר.
