קטגוריה: טורים אישיים

עוד צרות / גלעד

אז אחרי ה״היי״ של הבקבוק הראשון, הגיעו שוב בשורות רעות. בצהרי יום אחד, לאחר אולטראסאונד מוח, קיבלנו בתדהמה שהתוצאות מראות על דימום באחד מחדרי המוח, דימום בדרגה 1 מתוך 4, אבל דימום במוח – פשוט מפחיד!.

בשורות \ גלעד

את הקנגורו הראשון, זה שתואר בטור הקודם, ניתן לתאר כ״קטרזיס״, רגע מזוכך וכה נעים שממש הצליח להשכיח מאתנו ואף אם לזמן קצר את כל הצרות והבעיות אתן אנו מתמודדים יום יום.

אבל, את העתיד לבוא עדיין אי אפשר היה לצבוע בורוד, או להיתפס לאופטימיות יתר, המצב עדיין קשה, הדרך עוד ארוכה ומפותלת. בקרב הזה, אחד מרבים, ניצחנו, המלחמה עדיין מתנהלת.

לנשום לבד / גלעד

אנחנו סופרים ארבעים ימים במחלקת טיפול נמרץ פגים וילודים, ולאחר שלושה ניסיונות גמילה מהנשמה עופרי עדיין מונשמת ( כאשר הנשמה של מעל 28 יום ברציפות מגדירה את מצב הריאות כחולות כרונית – בי.פי.די. בפי הספרות ), והגיעה השעה לניסיון הגמילה הרביעי במספר.

טלפון באמצע הלילה / גלעד

הבוקר הגיע כבכל יום, וכהרגלנו התכוננו לעוד יום רגיל, אישתי במחלקת טיפול נמרץ פגים, ואני בעבודה. למעט העובדה שעל שני הניידים שלנו היו שיחות שלא נענו ממספר חסוי, שום דבר לא העיד על שהתרחש כה קרוב אלינו במחלקה באותו הלילה.

מה גדול היה ההלם שחטפנו עת נכנסנו באותו בוקר למחלקה, עמדה מספר 3 נראתה מעט שונה, שבסמוך לה הוצב בלון אן.או. (סוג של גז חמצני) ומכונת ההנשמה היתה על 100 אחוז חמצן ועבדה בלחץ גבוה. ד״ר גלובוס תפס אותנו מיד והחל לספר את קורות אותו לילה ארור.