 |
 |
|
|
|
 |
|
 |
 |
גם אצלכם יש ויכוחים בבית בנושא הממתקים ? גם אתם לא רוצים להוציא כספים על ממתקים וחטיפים שערכם הקלורי גבוה וערכם התזונתי נמוך ? אז מה עושים ?
מכינים חטיפי גרנולה מתוקים כך שכולנו נהיה מרוצים – הילדים יקבלו את הממתק שלהם ואנחנו נהיה רגועים שמה שהם מקבלים זה לא סתם קלוריות ריקות אלא חטיף בריא, טרי, מזין ובזול.
סיפור הלידה המרגש עד דמעות של לירון גור שטייגמן אחרי מסע ההריון הארוך שהסתיים בשלום ובידיים מלאות במתיקות , מזל טוב ללירון !
הבנתי שברגע שאשחרר זה יקרה.
הוא ייצא כשהוא יידע שאמא שלו מוכנה בשבילו.
ברגע שאבין ואפנים שצריך לקחת יום ביומו, לחיות את הרגע, להיעזר באחרים, ללמוד לבקש עזרה, לשתף, להוציא, לקטר ולשחרר רק אז זה יקרה ולא שנייה אחת לפני.
אז משתדלת לעבוד על זה כרגע, לקחת נשימות עמוקות, לחיות את הרגע ולנוח.
להבין שזה אוטוטו קורה, עוד שנייה הוא יוצא,
לנסות להתרגש מהמאורע ולא להילחץ, בדיוק המוטו שאני מדקלמת באדיקות קבה למתאמנים שלי, לחברים שלי ולכל הסביבה שלי- לא לחץ אלא התרגשות.
הבנתי שאת החוויה של עוד ילד אני עוברת בצורה שונה, עוטפים אותי באהבה, משגיחים עליי- מה שאני עושה כל החיים עבור אחרים באהבה גדולה חוזר אליי ובענק.
אז מעגל לידה. לא מילה גסה.
שבוע 36 צילומי הריון, כן או לא??? הנה עולה הדילמה הגדולה- הבטן כבר עצומה וגם אני- האם להנציח את הרגעים האלו כשהבטן חשופה? למה בעצם? מה זה ייתן לי? בהריון הראשון שלי עשיתי צילומים אבל הם לא היו מקצועיים וגם לא היה מה לתעד- הייתי ענקית, עליתי כמעט 30 ק"ג, מה יש לצלם את כל [...]
הגעתי לגיל 30 ואני מתחילה להבין מה אני באמת רוצה- רוצה להיות נסיכה קסומה.
כשאני חושבת על הגבר שאני רוצה עבורי, אני רוצה לדמיין עבורי את "האחד". את "ווסטלי" החתיך בביישנות שלו. שאין צורך להרשים או להתאמץ, לומר או לעשות את הדבר הנכון. משהו בפשטות של החיים מייצר לבד את הכימיה הנדרשת
וגם אם לא נחליף מילה אחת ביננו, תהיה הבנה ברורה שנוצר משהו מיוחד. יש מיתוס שאומר שניתן לדעת תוך כמה שניות, משהו במבט בעיניים שנותן תחושה של בית. תחושה "שזה נכון".
אני תקועה איפשהו בשנות השמונים המוקדמות, כשסרט קאלט כזה השאיר בי חותם גם לעשורים שבאו אחריו.
איפה הגברים האלו היום? אני לא צריכה אלפי מחזרים שמדברים אלי במילים יפות. אני צריכה מישהו אחד אמיתי שיעורר בי רגש.
גבר יכול להקסים אותי בהחלטיות שלו , שלקסיקון המושגים שלו יהיה כנות, פשטות וגבריות. זה עושה לי את זה- מודה. נוסיף עוד קורטוב של "הישגים ואיכויות" ואני שם- שם לתת לבחור את הצאנס לקשר זוגי פוטנציאלי.
אבל זה לא מספיק! זה לא מספיק כדי להשאיר אותי. לפעמים אני חושבת שאני ילדה קטנה שלא התפתחה. אני פשוט לא מסוגלת לבחור גבר לפי אמות ומדדים רציונליים. ניסיתי בעבר, לפי הסטטוס הנוכחי שלי, אתם יכולים להסיק שזה לא צלח.
אומרים שבגילי, הבחירה של בן זוג צריכה להיות רציונלית. כל כך הרבה בנות מוקסמות מהארסנל שהגבר יכול להציע. אל תבינו לא נכון, אני מנסה לשכנע את עצמי שזה בדיוק מה שאני צריכה- אבל משום מה, הלב שלי לא משתכנע.
כבחורה שבחירותיה בחיים הם די רציונליות, בענייני הלב, אני מבינה שאני צריכה להשאיר אותם ליקום. אני רוצה להאמין הי שם עמוק עמוק בתוך עצמי, שמחכה לי האחד שלי. האחד שיצבוט את ליבי.
אני כל כך מבולבלת. מצד אחד צמאה לאהבה, לחום. מצד שני, לא מצליחה למצוא את הכפפה שלי. אני נפתחת ריגשית לגברים סתומים עם נכות ריגשית, משום מה, אני מצליחה לתקשר איתם, אני כנראה פחות מפחדת, כי מראש אין לזה שום סיכוי.
אבל כשאני יוצאת עם גברים מדהימים, איכותיים, טובי לב, שלא משחקים משחקים, אני פתאום נאטמת. ניסיתי להסביר את זה לחברות שלי- אני באמת לא עד כדי כך מפגרת. אני לא אוהבת מאנייקים ובורחת מהטובים. אני כנראה נאטמת, כי אני מבינה שהקשר מוביל למסלול רציני ואני פשוט מבינה שזה לא מה שאני רוצה לקשר זוגי אידיאלי, אני רוצה להרגיש.
כל קשר עם גבר מדהים ואיכותי שלא מתרומם, שובר אותי. שובר אותי שאני לא מעוניינת בבחור. מבעיתה אותי המחשבה שאולי אשאר לבד. כי עם הסתומים, לא באמת יש לי קשר..
אני מבולבלת ממאבקים פנימיים של חשיבה רציונלית- "מה נכון לי" לבין מה שאני באמת מרגישה. אבל שיחות אינטלקטואל לא באמת מייצרות בי רגש, הן מייצרות בי גירוי שכלי. הייתי נשואה לאחד כזה- מצליח. יופי, לא מחפשת מישהו להעריץ.
שאמרתי שאני תקועה אי שם בשנות השמונים המוקדמות, לא התכוונתי רק לסרט. רוצה להיות עם מישהו שמרגיש לי בית. החוויות הפשוטות המשותפות של החיים, מישהו שישיר לי בספונטיניות שירים מטופשים בטלפון כדי לעודד אותי.
כל הדברים האחרים, הם תפאורה. אז למה זה כל כך קשה? אני מסרבת להסתכל על אהבה כאל צ'ק ליסט או מירוץ. אהבה מבחינתי צריכה להיות תחושת רגש שנוצרת מכלום ומובילה אותך לעולם קסום. כי כשאני מאוהבת, אני מרגישה נסיכה- ממש נסיכה קסומה. אני מרחפת לי אל על.
לא רוצה את כל הדייטים של ראיונות העבודה, שמנסים באופן מלאכותי להזרים שיחה מעניינת. קל לי לדבר עם כולם- על הכל ועל כלום. זה לא מה שאני רוצה! אני כל כך כמהה להרגיש, להתאהב, לאהוב.
כל כך כמהה ל"קסם" . קסם באוויר שיהיה, כשאני והוא ניפגש. תהיה מבוכה , המבט המעמיק בעיניים יאותת ללב ואז תורגש החסרת פעימה.
תמיד דמיינתי שה"אחד" שלי יגרום לי להרגיש נסיכה קסומה. כמו ווסטלי, היכרות קצרה, ללא שיח אלא רק תחושה פנימית שקיים משהו חזק יותר מהשכל. רגש כזה, לא שכלתני, יכול לנצח שדים, להערים מכשולים ולחצות כל גבולות היגיון.
אני מאמינה בתוך ליבי, שדווקא רגש כזה, יכול להחזיק לנצח. כמו בסרטים
שבוע 35 צירי ברייקסטון. אאוצ' כמה כואב…. משבוע 25 אני "נהנית מהם" אבל השבוע הם התחילו לכאוב לי ממש. ** הדולה המדהימה שלי מנסה לכוון אותי, היא שואלת אותי מ-1 עד 10 כמה הם כואבים? לא יודעת איך לענות על השאלה הזו. כואבים. לא נעימים, כואב לי בבטן המתקשה, כואב לי למעלה, כואב לי למטה, [...]
הגוזל שלי, הכל כך רך. היא כל כך צריכה אותי ואני לא מסוגלת להיות שם עבורה ב-100% כמו שהייתי שם עד היום, איך מסבירים את זה לילדה בת שנתיים? האם המנגנון הפיזי המתוחכם הזה נועד להכין אותה לבאות? לזה שאמא שלה כבר לא תהיה רק שלה החל מעוד חודש?
ילד שני זה כבר לא פיקניק. אני שומעת את זה כל הזמן ומפנימה אבל הנה זה הגיע, קיבלתי סטירה.
הנה הפעם הראשונה שאני מבינה שאני כבר לא אהיה האמא המושלמת שהיתה לרומי עד היום.
עד היום לא הבנתי אם זו קונספירציה של משרת הבריאות או של קופות החולים או אם זה באמת הכרחי. כל כך הרבה תרופות.
בחיי , אם אני אחשב את כל הכסף שהוצאתי עם תרופות לא הכרחיות במהלך ההריון, כולל 2 זריקות של אנטי D, כולל 2 סריקות, כולל שקיפות עורפית, חלבון עוברי, מי שפיר, וכל שאר הבדיקות שכנראה פספסתי, אם אחשב את כל הימים והשעות ה"מבוזבזים" שלי על טיפת חלב, בדיקות דם שלא נלקחו כראוי, ישיבה בתור בקופת חולים, קביעת תורים לד"ר שם ארוך וניסיון להשיג מענה אנושי בטלפון אני אגיע כנראה ל2-3 משכורות יפות.
מחווה של רצון טוב בעל עסק, מעוניין לקבל חשיפה ללא תשלום בעשרות בלוגים מובילים? לאור המצב הלא פשוט שאנו שרויים בו ולנוכח העובדה שחצי מדינה מגוייסת וטילים מטיילים מעל אזור גוש דן, השפלה והדרום, לכולנו קשה. אני מודה שאני מתרגשת באופן אישי לראות את ההירתמות של חברים רבים שלי ושל קבוצות שונות, חברות ומותגים לתת [...]
