קטגוריה: הבלוג

אני מפסיקה להניק

רציתי להניק עד גיל שנה. רציתי להיות על הנקה מלאה. הן יונקות מעולה אבל חלומות לחוד ומציאות לחוד. החלב שלי לא משביע אותן וההתעסקות סביב ההנקות יחד עם ההאכלות גומרת לי את כל הזמן הפנוי שגם ככה אין לי.

יובל הפך לאח בוגר

כבר כתבתי פה שמאז שמיה ונוגה נולדו התבגר לי הילד. מפעוט בן 4 וקצת הוא הפך לילד בוגר.
פתאום אני מנהלת איתו שיחות, הוא מביע את הרגשות שלו ורואים שפתאום הוא לא שם את עצמו במרכז אלא את שתי האחיות החדשות שלו.

בסך הכל רציתי לקנות ג'ינס

סקיני. זה נראה כמו טיץ, מרגיש חונק יותר מטיץ, עולה פי 5 מטיץ, אז למה לטרוח? עדיף לקנות טיץ או מכנס ג'ינס לייקרה מבד דק ונעים יותר. לא מצליחה להבין את הקטע. קטונתי.

אולי העובדה שאני אמא ויותר מעניין אותי שהמכנס שאני לובשת יהיה נוח ופרקטי הופכת אותי לאחת שמתעניינת קצת פחות בטרנדים העכשוויים. אבל יש לי טיץ מבד ג'ינס שיושב כמו מכנסי הסקיני האלה, ואפילו יותר יפה והוא נוח בטירוף.

תכנונים לחוד ומציאות לחוד – שגרת יום עם תאומים

בתכנון: ללכת לישון מוקדם לישון כל הלילה לקום מוקדם להניק ולהאכיל את מיה ונוגה לשים את מיה ונוגה לישון לשתות ולאכול משהו (כי כשמניקים רעבים. מאוד.) לקחת כדור ריטלין לשבת ולסיים כמה דברים שאני דוחה כבר חודש וחצי בערך שקשורים בעבודה אחרי 3 שעות להאכיל שוב את מיה ונוגה (בלי הנקה ) ולהשכיב אותן לישון [...]

יום ראשון לבד בבית עם הבנות

נורא חששתי מהרגע הזה שבו בעלי יגיד לי "מחר אני הולך לעבודה" ואתמול זה הגיע. בתכלס אני מרגישה קצת יותר טוב, מתאוששת, הניתוח מגליד ממש יפה למעט איזו ג'ולה שיש לי בצד שמחר אלך לבדוק וגם התנועתיות שלי השתפרה באופן משמעותי. אבל עדיין. יש איזושהי חרדה מלקפוץ למים ולהיות איתן לבד. נכון שהן ילדות טובות [...]