mommylihi

/ליהי נזרי
Profile photo of ליהי נזרי

About ליהי נזרי

This author has not yet filled in any details.
So far ליהי נזרי has created 14 blog entries.

22:00 שרועה על מיטת חדר השינה במצב צבירה נוזל צמיגי – הנקה בלילה \ ליהי

הנקה בלילה - שוב. גב מפורק כמו פאזל 48 חלקים של אלזה ואנה. דו קרב של "דה וויס" שהוקלט מתנגן לו ברקע ואני מקווה בליבי שהדו קרב הבא שלי יהיה רק בשעות הקטנות של הלילה. הראש נוטה לאחור, נשען קלות על הכרית באופטימיות זהירה שלא תעיר בטעות את תת המודע של האוצר שנם לו בחדר

By |

3:30. חושך. חג האורים והעולל מייבב את גרסתו ל”באנו חושך לגרש” – לילה טוב תינוק \ ליהי

לילה טוב תינוק , הנקה בלילה, תינוק שלא ישן, מוצץ 3:30. חושך. חג האורים והעולל מייבב את גרסתו ל"באנו חושך לגרש" ביצוע קורע מיתרי קול ומרטיט לבבות, המלווה בקול שני של שיעולי אחותו הגדולה במקצב של שמיניות. אילו היו מתמודדים כצמד ב The Voice  בטוח היו מצליחים לסובב כורסת הנקה אחת או שתיים.   חושך

By |

4:52 שעה קשה לכל הפטמות באשר הן

בכי... הנקה בעיניים עצומות, משתהה לי ככל האפשר עד לפתיחת העיניים הבלתי נמנעת במעמד הגרעפס שקיבל ציון 9, כי לא היה מלווה בפליטה. מנסה להתאושש תוך כדי החלפת טיטול שריחותיו מאלחשים עוד יותר את חושיי. מצליחה איכשהו לצלוח את סמי ההרחה, סוגרת את הטיטול בצורת משולש ברמודה, מתפעלת מהתמקצעותי בתחום ומחליטה לשחק "קרוב לקיר" עם

By |

חופשה בתוך חופשת לידה, ממש בבושקה של חופשות

את כבר בשיגרה של הנקות, פליטות, רפידות ספוגות, נגיעת קניון לאיוורור, סטודיו בכוח והוותיקה בשיגרה , זקנת השבט העייפות... העייפות שגם כשאת חושבת שהנה התחזקת קצת ואת יכולה לעמוד מולה, היא באה אלייך עם נשק סודי שמזכיר לך שעם כל הכבוד לך, אין לך שום סיכוי בעולם מולה, משהו כמו עיוור בתופסת צבעים. והנה ערב

By |

7:30   ההנקה של הבוקר…

הקטן יונק לו כה מהר כאילו קיבל sms שיש חיסול חלב אם לחברי מועדון עם כפל מבצעים עד 7:45. הפוגה, גרעפס ואני עוברת לטקס החלפת הטיטול... אני פותחת את הטיטול המתנשא שחיכה להציב לי מראה כמו לאמא החורגת של שלגיה, היה זה לילה קשה והוא מצידו חושף אותי לעלילות הסשן האחרון ללא רחמים. הזכרון האחרון

By |

3:50  העיניים גמורות והעפעפיים מונחים כמו ברזנט שקשור חזק

אחרי יום שההיי לייט שלו היה חיסון בצהריים בטיפת חלב, אימצתי לעצמי את המוטו של לאומי "לפנק, לפנק, לפנק" ופינקתי בהנקה לא קצרה שבסופה העולל הטהור היה מונח עליי, שמוט ראש ורפוי גוף אך עדיין בהכרה חלקית. בלילה בזמן ה"ערנות" אני חיה לי בין חמישה קירות, ארבעה של חדר השינה שלי והוול של הפייסבוק. בעודי

By |

3:24  השמש עוד לא התהפכה לצד השני

עוד לא נחרה לה את הנחירות הקטנות של אמצע הלילה, בכי... בכי מתחזק מכיוון העריסה... בכי+ 2 שיעולים קטנים מסמן לי:"אמא הגזמת קומי כבר", הקטן שקרא כבר את חוברת ההפעלה של "הילד השני", הגיע לפרק של ההשתהות לפני הקימה והבין שצריך לשלב נגיעות רמאות כדי לקצר את זמן הגישה. אני קמה ומרימה אותו וזורקת מבט

By |

 01:57 בכי… ועוד בכי…

הקטן קורא לי לקום, אני גמורה, עיניי נאבקות כדי להפקח כמו נעזרות בג'ק של מכונית, רפויית שרירים כמו תינוק שרק נולד, אני מתחילה להניע את גופי לעבר העריסה שבלילה נראית רחוקה כמו השלום במזרח התיכון. מתכוננת להגעה ליעד, מרימה את העולל, מנשקת, מתיישבת על המיטה ושולפת כקאובוי תשוש וגריאטרי במערב הפרוע, מביטה בשעון ותוהה לעצמי

By |

 חופשת לידה, עלק חופשה…

על צמד המילים הזה התרעמו עוד הרבה לפני, כי לא משנה כמה נחפש סביבנו חופשה אין פה. לידה ללא ספק היתה בכל הכוח, חלקנו ראינו כוכבים, דיברנו עם אלוהים, שיחדנו מרדימים, תפרו אותנו כמו ציפה לכרית בחוג כלכלת בית וגופנו השתנה כמו עיירה ציורית אחרי סופת ההוריקן "קתרינה". אבל חופשה?! לחופשה יש קשר אלינו בערך

By |

טיפת חלב… 11:30

אם יש רגע גורלי בחייה של אישה מניקה זהו רגע השקילה. מבחינתנו חשופות הפטמה זה האוסקר של הפטמות, טקס "פטמת הזהב" ה"פטממי", הרגע בו את מניחה את אוצרך נטול הטיטול כמו סצנה מעקדת יצחק של ימינו. יש שקט בקהל... המצלמה עוקבת אחר תגובותייך... האחות הנחמדה, "אם כל הפטמות", מעצבת פטמת הקהל, מחכה לראות שפטמתך אכן

By |

עייפות, אבל עייפות קשה…

זה כאילו הגוף שלך והמוח החליטו שהם מתגרשים, אבל לא גירושים יפים של כבוד הדדי אלא גירושים קשים ומפתיעים בעיקר, כאלו שגורמים לך לתהות איך בכלל פעם הם חיו להם יחד בהרמוניה. השעה 1:51, הקטן התעורר וגרם לי לתהות אם יש לי משהו שוויצרי בגנים. מימיני בעלי נוחר לו בקצב דרום אפריקאי מונוטוני, תוך מספר

By |

שדה קרב…

אין דרך אחרת לתאר את חדר השינה שלי לאחר הלילה. משמאלי העריסה ובקו אלכסוני מתחתיה זרוקים להם נציגי חברות הטיטולים השונות, הרצפה נראית כאילו חוותה איזה אירוע טרור בינוני בגודלו. הדובי של לייף מכווץ מפחד זורק מבט מפוחד לפו הדוב של האגיס, הוא מצידו שולח מבט של בעתה לכבשים הקטנות שחיות להן בענני בייביסיטר, כאילו

By |

חופשת לידה הטרימסטר השני…

יצאתי לטיול, "טיול"- יותר נכון ביקור ממוקד ב"גולף" להחלפת בגדים לאוצר הטהור. אחרי ששרפתי שעה בחנות והרגשתי תחושת קלילות כזו של איזו אמא ספונטנית ולא צפויה שמתארגנת בכזו מהירות ומנצלת את חופשת הלידה עד תום, בהגיעי לקופה הילד נותן את אותותיו ומזכיר לי שזו לא חופשה.. מדהים איך שניות של בכי חודר עור תוף בדציבלים

By |
מעבר לסרגל הכלים