זומנתי לפני כשנה לקורס נהיגה מונעת. במכתב היה כתוב שיש לי חצי שנה לביצוע קורס נהיגה מונעת בגין עבירות ישנות מלפני  5 שנים בערך. לא משהו רציני מדי אבל מהתקופה שהייתי יותר צעירה ואימפולסיבית.

בתקופה שבה קיבלתי את הזימון עדיין הייתי עם הבנות בבית והנקתי אז בררתי ונאמר לי שאפשר לגשת למשרד התחבורה ולבקש דחייה לקורס.

ניגשתי ודחו לי אותו בעוד חצי שנה.

בינתיים קבעתי מועד לקורס נהיגה מונעת דרך דיפלומה שזה מרכז הקורסים של האוניברסיטה הפתוחה.

רק שמישהו שם לא ממש מתחשב באמהות טריות או אנשים עובדים או הורים לילדים. יש שני סוגים של קורס- קורס בוקר – שני בקרים למשך 6 שעות – 8-2 או קורס ערב 3 פעמים שזה מ5 עד 9. אם את עובדת ואמא לילדים, אף אחת מהאופציות לא נוחה וכשאת מנהלת עסק ויש לך 3 ילדים קטנים ואת גם ככה בחוסר מטורף של שעות עבודה, יומיים כאלה זה הכי בעייתי שיש!

אז בכל זאת תכננתי ללכת אבל בבוקר של הקורס קמתי עם חום ודלקת גרון והבנתי שזה לא יקרה הפעם. קבעתי מועד חדש וכשהוא הגיע אז באותו היום הבנות היו עם וירוס כלשהו ועם חום גבוה ונאלצתי שוב לבטל. ואז כבר נגמרה תקופת החסד ושוב הלכתי למשרד הרישוי ושוב דחו לי.

לא כל כך ברור מה הקטע המטומטם הזה , אם נזכרים לשלוח זימון לקורס נהיגה מונעת אחרי 5 שנים מביצוע העבירה, ואז משגעים אותך לעשות קורס ולשלם עליו 200 ש"ח כדי לפרנס את משרד התחבורה והקומבינה שלו עם דיפלומה. אם אתם לא מגיעים זה 40 ש"ח דמי ביטול.

מסתבר שמימדי התופעה עצומים.

היום בבוקר ניגשתי בלית ברירה לעשות את הקורס הזה, למרות שיש לי 1001 דברים הרבה יותר דחופים וחשובים לעשות אבל רציתי כבר לגמור עם זה. כבר בכניסה היה תור של 100 איש בערך, אנשים נורמטיביים, שנראים אינטיליגנטים, זה לא שמדובר בפושעים או משהו אבל כנראה שכל אזרח שני הספיק לצבור אי אלו עבירות במהלך השנים, מה שאומר שיש ביקוש גבוה לקורסים הללו שלא ממש מותירים לך ברירה וחוץ מה-200 ש"ח של הקורס תאלצו לשלם גם על 2 ימי עבודה שגם הם עולים לנו בסופו של דבר.

הגעתי לקורס בראש פתוח אבל די מהר ההיפראקטיביות שלי התחילה לצוף. המורה דיבר על כל מיני חוקי תנועה מאוד מאוד בסיסיים, 90% מהדברים ידעתי. היו כמה נקודות קטנות של דיוקים בדברים ששם הוא השלים לי ידע, אבל בואו נאמר שאפשר לחסוך לאנשים את הזמן הזה, לעשות קורס אינטרנטי, לעשות מבחן במכון משרד הרישוי וזהו. למה לבזבז לאנשים יומיים של עבודה?

הקורס שאני נרשמתי אליו נפרס על יומיים, השבוע ובשבוע הבא, למשך 6 שעות כל פעם – מ-8 מגיעים ונרשמים. תכלס זה 4 וחצי שעות נטו של לימודים, אבל לאנשים מבוגרים שלא מתורגלים בלימודים, זה לא פשוט לספוג ככה משום מקום כמות כל כך גדולה של ידע שרובו משעמם, מעייף ומתיש, וגם להצליח להבחן עליו אח"כ.

המדריך שלנו דווקא היה בסדר, בחור נחמד עם רצון טוב, אבל בעקבות הבדלי התפיסה בין התלמידים בקבוצה, הוא הסביר את הדברים מאוד לאט, לפעמים חזר גם 3-4 פעמים בשביל להבהיר את הנקודה ולאנשים עם הפרעת קשב – ADHD, זה לא פשוט לשבת יותר מדי זמן וזה לא פשוט להשתעמם.

אז אחרי שעה לקחתי כדור נוסף של ריטלין שקצת הרגיע אותי ואפשר לי להמשיך לשבת אבל זה היה מתיש ביותר.

אני, שרגילה לנהל את הזמן שלי, ורגילה להיות בוס לעצמי פתאום נמצאת במצב שבו אני ממש חייבת לשבת בכיתה וללמוד ולשמוע חומר שמשעמם אותי ואין לי פה זכות בחירה. זה הרגיש ממש כמו עונש!

נפלנו גם על מדריך ייקה שעמד בדיוק מופלא על הזמנים על הדקה, והיינו צריכים לבקש רשות ולהסביר למה אנחנו צריכים לצאת לשירותים, או לשתות או סתם לנשום לדקה וחצי כי לא לכולנו קל לשבת ולספוג.

סיימתי את היום עם מיגרנה נוראית, עם עייפות קשה ופשוט קרסתי לישון.

כמות האנרגיה שהיום הזה דרש ממני היתה רבה מדי. הרגשתי כמו שבויה של משרד הרישוי, שאין לי ברירה ואני חייבת לעשות את זה.

אני שחיה לפי מה שבא לי ולא לפי מה שצריך, ורגילה להכתיב לעצמי את הדברים.

בשבוע הבא יש לי שיעור נוסף ובסופו מבחן. אין לי מושג איך אני הולכת לעשות את זה כי המבחן יהיה בשעה 1 והיום בשעה אחת אני ספרתי את הדקות והשניות עד לשעה 2.. המוח שלי כבר הפסיק לקלוט..

ועדיין, למרות כל זאת, אני חושבת שהקורס הזה מאוד חשוב, גם אם זה רק קורס רענון נהיגה.

יצאתי ופתאום הייתי הרבה יותר מודעת להתנהגות שלי על הכביש. פתאום נכנסתי לצומת מאוד לאט, האטתי לפני כל צומת, הסתכלתי על התמרורים, ונהגתי בצורה הרבה יותר רגועה ואחראית מבדרך כלל.

מדהים איך שכמה שעות שינו לי את הנהיגה ואת תשומת הלב בכביש, רעננו לי את החוקים והכללים אחרי 12 שנה שבהן אני נוהגת. למרות שנהגתי כמעט מדי יום ולא פעם גם מרחקים ארוכים, אבל יש כל מיני דקויות שחשוב כן לשים להן דגש.

אז המלצות למשרד התחבורה – כפי שכתבתי – קורס אינטרנטי בוידאו או קורס ערב בוידאו כמו באוניברסיטה הפתוחה יהיה הרבה יותר יעיל ואפקטיבי.

אנשים עם הפרעת קשב – והיו עוד כמה כאלה בכיתה איתי שלדעתי לא מודעים לעובדה שיש להם הפרעת קשב ולא לוקחים ריטלין אבל לא קשה להבחין בהם, צריך להתחשב בהם. לתת שיטת לימוד אחרת, לכבד את הקצב שלהם שהוא קצת שונה מאנשים אחרים. כשבנאדם עם הפרעת קשב מבין את הנקודה והפואנטה כל מה שהוא צריך זה שיתקדמו הלאה לדבר הבא. זה שתטחנו את הנושא יגרום לו לשעמום ואז להתפזרות במחשבה ולחוסר ריכוז שמאוד קשה אחר כך לצאת ממנו ולהתרכז שוב בחומר הנלמד וגם להצליח להבין אותו.

כן כדאי לקיים מבחן אבל תהיה פחות אופרציה ויהיו פחות הוצאות בקיום קורס פיזי. אפשר לקיים מפגש פיזי למי שידרוש, אבל אני מאמינה שמרבית האנשים יעדיפו לקבל קורס אינטרנטי, לעשות אותו מהבית ולגשת למבחן בזמנם הפנוי ולא לפי איך שמכתיבים להם. הרי לכולנו יש ימים טובים יותר וטובים פחות.

בקיצור, נותר רק לקוות שיהיה שיפור בעניין כי עם כל הקיצוצים בממשלה, הנה דרך אחת פשוטה וקלה לחסוך ים כסף למשרד התחבורה  ואם הם בכל זאת מתעקשים על הקומבינה של ה200 ש"ח, קחו אותה. רק תפנו לי בחזרה את הזמן הפנוי שאין לי..