This post is also available in: heעברית

 

 

הועדה לביקורת המדינה תתכנס היום (ג’) לדיון מיוחד אודות כשלים חמורים ביישום החלטות ממשלה שנתקבלו בנוגע להוספת תקנים ביחידות הטיפול הנמרץ לפגים (פגיות) ולא יושמו, בכשלים בהעברת כספים ליילודים – מאות מיליוני שקלים, המועברים מביטוח לאומי כמענק לידת פג, שאינם מגיעים ישירות לפגיות, וכן בקריסת הפגיות הנובעת בעיקר ממחסור חמור ברופאים, אחיות, ציוד ומיטות אשפוז.

 

ח”כ לוי-אבקסיס, יו”ר “הפורום למען הפגים בישראל

[1]“: “מדובר במחדל מערכתי בפיקוח, בקרה ושמירה על כללי מינהל תקין. אני משוכנעת כי כשלים אלו לא סייעו לצוותים הרפואיים שנדרשו להתמודד עם העלייה ל-18% בתמותת הפגים בישראל, עליה דווח בשנה שעברה. את נתוני השנה החולפת נגלה בוועדה ואני מקווה כי נתבשר בבשורות טובות.”

הועדה לביקורת המדינה, מתכנסת היום (ג’) לדיון מיוחד אודות כשלים חמורים ביישום החלטות ממשלה שנתקבלו בנוגע להוספת תקנים בפגיות, בכשלים בהעברת כספים ליילודים – מאות מיליוני שקלים, המועברים מידי שנה כמענק לידת פג מביטוח לאומי – אך אינם מגיעים ליעדם, קרי ליחידות הטיפול הנמרץ לפגים (פגיות) וכן במחסור החמור בתקנים של רופאים, אחיות ומיטות אשפוז. הדיון נערך עת מציינת כנסת ישראל את “יום הפג הבינלאומי” בצל פרסומים אודות מצוקה קשה בפגיות.

כעשרה אחוז מכלל היילודים בישראל נולדים טרם זמנם (פגים). רפואת הפג והיילוד (ניאונטולוגיה) מוגדרת כאחד מהמקצועות הרפואיים המצויים במצוקה חריפה, הנובעת מחוסר משמעותי בתשתיות, ציוד וכוח אדם. עובדה זו צוינה בעבר במספר ד”וחות של מבקר המדינה, בד”וח וועדת אמוראי לבחינת הרפואה הציבורית ומעמד הרופא בה, ובהסכם בוררות הרופאים (2008), – אך עם הבדל משמעותי אחד: בניגוד לשאר תחומי הרפואה הציבורית – ברפואת הפג והיילוד לא חסר כסף. להיפך! התחום מתוקצב במליוני שקלים מידי שנה, אך הכספים המיועדים לפגים אינם מגיעים ליעדם ומנוצלים, ככל הנראה, כדי להתגבר על מצוקתם של התחומים האחרים.

מחלקות היילודים בבתי-החולים מתוקצבות על ידי קופות החולים, על פי מספר היילודים המטופלים בהן, בסך של 11,232 ₪ לכל לידה של תינוק בשל. הפגיה היא המחלקה היחידה בבית-החולים המתוקצבת על ידי המוסד לביטוח הלאומי, מתוך סל הלידה – מענק אשפוז פג. לאחר התערבות ממשלתית, הוגדל המענק[2], אשר נכון להיום עומד על סך של 169,773₪ (!) עבור כל פג.

השאלה הנשאלת היא: אם יש מצוקה כל כך גדולה בכוח-אדם מקצועי, בציוד ובמיטות אשפוז, מדוע לא עודכנו מספר התקנים והמיטות בפגיות משנת 1976 (!) ולאן הולך הכסף? (שאושר ומועבר מהמדינה).

 

“….אחד הקשיים בתכנון התקציבים של היחידות הוא שהכסף אינו מגיע ישירות למחלקה אלא להנהלת בתי-החולים”. (מתוך דו”ח מרכז המחקר והמידע של הכנסת, פברואר 2009)

ח”כ אורלי לוי-אבקסיס, יו”ר הפורום ויוזמת הדיון בועדה: “בניגוד למקרים בהם חסר תקציב, במקרה זה הכסף קיים. המדינה מעבירה אותו באמצעות הביטוח הלאומי עבור הטיפול בפגים – אבל הוא לא מגיע לייעודו. מדובר בכשל חמור של מערכת הבריאות בפיקוח, בקרה ושמירה על כללי מינהל תקין של בתי-החולים במדינה”.

ב”פורום למען הפגים בישראל” מסבירים כי בתי-החולים אינם מתייחסים לכספים כאל תקציב צבוע ומנתבים אותם כמיטב הבנתם, לכל צורך אקוטי – חשמל, ארנונה או הקמתה של יחידה מיוחדת שתעלה את קרנו של בית החולים. כתוצאה מכך, לא כל הכסף המיועד לפגים אכן מגיע אליהם. “הצעד הראשון לפתרון סוגיית הפגיות בישראל הינו לוודא כי הכספים יגיעו ליעדם ולא יהיו חופשיים לשימוש בית-החולים לפי כלל צרכיו ורצונותיו.

 

מנשה דלל, יו”ר עמותת לה”ב, וחבר בפורום: “קיים קשר הדוק בין כל הנושאים על סדר יומה של הועדה. תיקצוב הפגים הינה הנקודה המשמעותית ביותר ממנה נגזרות כל הבעיות האחרות. מערכת הבריאות אינה נוקטת צעדי אכיפה ופיקוח וכושלת בתפקודה כרגולאטור בעניין זה. מצד אחד היא דורשת תוספות תיקצוב לפגיות, אך מהצד שני אינה אוכפת על בתי-החולים לייעד את כספי משלם המיסים לפגיות, בניגוד לכוונת הממשלה, המתקצבת כיאות את הפגיות. “נוח לתרץ את היעדר התקנים ומיעוט כוח האדם בתקציבים נמוכים, אבל במקרה של הפגיות – כסף הוא לא הבעיה!”

 

“משתיפתר הסוגיה התקציבית”, מוסיף דלל, “הצעדים הבאים הינם טיפול בנושא התקינה עצמה – רופאים, אחיות, ציוד ומיטות אשפוז – כמענה לפגיות רבות העומדות בפני סכנת סגירה, וכהבטחה לשיפור עתיד הניאונטולוגיה בישראל, שנכון לעכשיו – אינו ורוד עקב היעדרה של עתודת כ”א לשנים הבאות. כיום יש רק כ-5 מתמחים בניאונטולוגיה בכל הארץ (!)”.

“עקב התוספת למענק בעבור אשפוז פג, היחידות מעוניינות לקבל את כל היילודים שמגיעים אליהן, ואינן מעבירות תינוקות ליחידות בבתי-חולים אחרים גם אם התפוסה בהן מלאה. מצב זה פוגע באיכות הטיפול ומגביר את סכנת הזיהום ביחידות. כאמור, שיעור ההידבקות בזיהומים ביחידות לטיפול מיוחד ביילוד בישראל (במלנ״מ) גבוה כיום ב-50% מהשיעור במדינות המפותחות בעולם”. (מתוך דו”ח מרכז המחקר והמידע של הכנסת, פברואר 2009)

פרופ’ שאול דולברג, יו”ר האיגוד הישראלי לניאונטולוגיה: “דו”ח מבקר המדינה דן בנושא כוח אדם, תשתיות וציוד וציין גם את האחוז הגבוה של זיהומים בפגיות בהשוואה למקובל בעולם המערבי. חשוב להדגיש כי ההדבקות בזיהומים והתמותה הינן פועל יוצא של המצב הקיים[3] וזה לא נגמר בזה. על כל פג שנפטר, קיימים 5-10 פגים שסובלים מבעיות של חירשות, בעיות ראייה ובעיות של שיתוק מוחין, מצוקות שילוו אותם לאורך כל חייהם והנובעות, בין השאר, מרמת היכולת שלנו לטפל בתינוקות האלה”.

איכות הטיפול משפיעה רבות על מימדי התחלואה והתמותה בקרב התינוקות ואף על התפתחותם העתידית. בפורום מציינים כי יילוד שיקבל טיפול לקוי, עקב המצב הקטסטרופלי בפגיות – ייאלץ לעבור טיפולים ומעקב במשך שנים רבות. מלבד עוגמת הנפש והקושי ליילוד ומשפחתו, הדבר יעלה למערכת הבריאות, החינוך והרווחה הרבה יותר מטיפול הולם פג במהלך שהותו ביחידה לטיפול מיוחד ביילוד או בפגיה. תנאי לכך הינו תיקנון כ”א וציוד מינימאלי – כאשר המצב היום רחוק מכך. “הפגיות נמצאות במצב של קריסה”, מוסיף פרופ’ דולברג. ” יולדות בסיכון מאיזור המרכז מטולטלות ומופנות לפגיות בפריפריה, ומנותקות מסביבתן הטבעית וממשפחתן, דווקא בתקופה בה הן נמצאות במצב רגיש ביותר ונאלצות להתמודד עם כל הקשיים שבלידה מוקדמת. המצב שאנו חווים בימים אלו הינו החמור ביותר בו נתקלתי ב-17 השנים האחרונות”.

התקנים לרופאים ואחיות לטיפול בפגיות לא עודכנו משנת 1976, וזאת למרות העלייה העצומה במספר התינוקות הנולדים מידי שנה. בישראל קיים רופא יילודים אחד (ניאונטולוג) על כל 16,000 תינוקות והוא אמור לתת מענה טיפולי לכל היילודים הרגילים, כל הלידות בסיכון, וכן עבור הטיפול המיוחד בפגים. בעיה קשה נוספת הינה מספר התקנים לאחיות בפגיות. גם כאשר משרד הבריאות מוסיף תקני אחיות, בתי-החולים מנתבים את האחיות לפי ראות עיניהם ובפועל – האחיות המיועדות לפגיות מנותבות למחלקות אחרות.

על פי דו”ח פנימי של מינהל הרפואה במשרד הבריאות שהוגש ע”י ח”כ לוי-אבקסיס לועדה לביקורת המדינה (“בחינת מכלול הבעיות במחלקות לטיפול בילוד (פגיות)”, נובמבר  2010) – יש לפעול מידית למתן פתרונות מימוניים (מיטות, תקני כ”א) בעלות המוערכת של כ 210,000,000 ₪ אשר תמומן על ידי בת-החולים באמצעות הכנסותיהם מתמלוגי הלידות (המעודכנים מזמן לזמן). כדי להציל את הפגיות, המליצה הועדה (נובמבר 2010) על תוספת תקנים של 173 רופאים, 800 אחיות, ו-240 מיטות טיפול נמרץ לילוד-  זהו המספר המינימאלי הדרוש לפגיות כדי לאפשר טיפול הולם ליילודים ולהפחית את מימדי התחלואה והתמותה, הנמצאים במגמת עלייה.

החלטות ממשלה שהתקבלו בשנה שעברה, בעיקר ההסכמות עם משרד הבריאות במסגרת הדיון ל”חיזוק מערכת הבריאות הציבורית והרחבת מערך האשפוז הציבורי”, קבעו בין היתר כי יש להוסיף 80 מיטות אשפוז בשנה למחלקות יולדות ופגים בבתי החולים, בליווי תוספת תקינת כוח האדם הנדרשת. זאת ועוד הוחלט על

תקציב מיוחדת של 250,000 ₪ לפרוייקט NIDCAP (פרוייקט להטמעת טיפול תומך בפג) וכן על תוספת 125 תקנים של אחיות (אשר רק כמחצית מהם יושמו בפועל). למותר לציין כי החלטות אלו – לא יושמו בפועל.

בהקשר לכך, מציינת ח”כ לוי-אבקסיס כי: “תכתובת פנימית שהגיעה לידי מוכיחה באופן חד-משמעי כי תקני כוח-אדם שאישר ותיקצב משרד הבריאות לא הגיעו ליעדם.”

“אני משוכנעת כי סידרת כשלים אלו לא סייעה לצוותים הרפואיים בהתמודדות עם העלייה בתמותת הפגים בישראל, עליה דווח בשנה שעברה. את נתוני השנה החולפת נגלה בוועדה ואני מקווה כי נתבשר בבשורות טובות.”, מוסיפה ח”כ לוי-אבקסיס.

נתונית התמותה של תינוקות שנולדו טרם זמנם (פגים) שפורסמו בשנה שעברה הצביעו על עלייה של 5.5% בלידת פגים ועל עלייה מ-15% ל-18% בתמותת פגים (ב-2009 מתו 53 (!) פגים יותר מב-2008). נתוני תמותת הפגים לשנת 2010 ידווחו במהלך דיוני הועדה.


[1] חברי ה”פורום למען הפגים בישראל”: האיגוד הישראלי לניאונטולוגיה ורפואת ילדים, עמותת לה”ב (למען הפגים בישראל) ורופאים בכירים בתחום רפואת הפג והיילוד. יו”ר הפורום הינה ח”כ אורלי לוי-אבקסיס, מובילת הפעילויות למען הפגים בכנסת ישראל, לרבות “יום הפג”.

[2] בעקבות דו”ח המבקר המדינה, בשנת 2005 ובשנת 2008, הוגדל סכום המענק המשולם על ידי המוסד לביטוח לאומי לבתי החולים בעבור לידת פג מ-68,273 ₪ ל-122,000 ₪. ב-2009 עודכן המענק שוב בהסתמך על חוק ההסדרים ללא מעורבות תקציבית של משרד האוצר. החל מ-2011 הוא עומד על  169,773 ₪.

[3] שיעור ההידבקות בזיהומים בפגיות גבוה בישראל בכ-50% מהמקובל במדינות המערב. שיעור התמותה של הפגים בישראל גבוה אף הוא מהשיעור במערב (פי 2 מבארה”ב למשל).