חיבוק של אמא – לפעמים זה כל מה שצריך
איך הצלחנו לפתור את החגיגות שהתנהלו פה כל לילה עד שיובל ילך לישון..
אני אחרי שבוע עמוס ביותר, של כנס של 3 ימים ועוד יומיים של ריצות מפגישה לפגישה. אני פחות מראה נוכחות בבלוג אך זה רק בשל המון עשיה מאחורי הקלעים ובקרוב מאוד גם אתם תוכלו להנות ממנה.
אין לי רגע לנוח, ובשל כך גם הגוף שלי הגיע אתמול לקריסה והודיע לי שאזלו לו הכוחות ושאני צריכה לנוח. תקף אותי חום גבוה אתמול בצהריים שאילץ אותי להכנס למיטה ולא לצאת ממנה עד היום בבוקר.
קמתי קצת יותר טוב אבל אני עדיין מקוררת ונחתי כמו שצריך בצהריים.
הלכנו היום בבוקר, אני ובעלי היקר, לראות דברים לבית החדש. לא להאמין אבל נותר רק עוד חודש!!!! מריחים היטב את הסוף ובשל העומס הרב שיש לי עם העבודה לאחרונה וכל מיני פרויקטים שאני מתעסקת איתם כמו הכנס הריון והעיצוב החדש שבקרוב מאוד יעלה, ועוד כמה דברים מעניינים שעדיין אני לא יכולה לפרסם, אבל הזמן טס לי משישי לשישי..
האמת שהיה סלון שנדלקנו עליו לפני שבועיים, משהו איכותי במחיר בינוני שאנחנו יכולים לעמוד בו ואחרי שראינו עוד כמה עשרות סלונים מאז החלטנו שסוגרים על הסלון הזה, ועל הדרך סגרנו גם חדר שינה מקסים בלבן.
ראינו גם שטיח מאוד יפה בביתילי שכרגע יש עליו 30% הנחה וכנראה שנסגור גם אותו השבוע. זה ממש כיף ששנינו עם אותו הטעם בריהוט, וגם אם לא אנחנו מצליחים למצוא את נקודת הפשרה ששנינו מרוצים ממנה ואני חושבת שזה יפה. כבר יש לנו רעיון עיצובי כללי לבית ולי יש תמונה מדויקת של איך החדרים הולכים להיראות תוך שימוש בפונקציונאליות ועיצוב והדמיון שלי שעובד שעות נוספות יחד עם הרקע שיש לי באדריכלות ועיצוב מימי התיכון ואחרי הצבא די מועילים לי בכך.
נשאר לנו לקנות : שטיח לסלון, LCD לסלון ולחדר, מיטה לחדר של יובל (נדלקתי על מיטה באיקאה שכרגע יש עליה מבצע), שולחן (ראיתי כמה דברים חמודים באיקאה), מקרר, תנור, כיסאות למטבח, קומודה לחדר שינה, מראה לחדר שינה ולחדר של יובל ונראה לי שזהו בינתיים..
עוד הוצאה לא קטנה לפנינו אבל אין מה לעשות, עד שעוברים דירה.. משתדלים לקנות בחוכמה.
ולגבי הכותרת של הפוסט- בשל הריצות שלי שממשיכות לפעמים גם לפגישות בערבים, יובל כנראה מרגיש קצת חוסר באמא. בחודש האחרון, מאז שהוא נגמל מטיטולים, הוא מרגיש כל לילה מחדש צורך להראות לנו מי הבוס ושהוא מחליט מתי הוא הולך לישון ולא אנחנו.
אחרי שצעקות לא עזרו ואחרי שלשים אותו 200 פעם במיטה בלי לדבר לא עזר , ואחרי שכבר התייאשנו ונתנו לו להסתובב עד שיתעייף (רק לקראת 12) ניסיתי השבוע משהו אחר.
אני מאוד נגד לשכב עם הילד במיטה. באחד הערבים אזרתי את מלוא הסבלנות שהצלחתי לגייס והחלטתי לנסות את השיטה הישנה שנקראת לחישה טפיחה. לטובת אלו שלא עוקבים, יישמנו את השיטה הזו בהצלחה מגיל חודש וחצי בתקופות שונות וזה תמיד עבד. אמנם הילד כבר בן שנתיים ושמונה (כבר?!?!?!) אבל החלטתי לנסות לשכב לידו. הוא מיד אמר לי "בואי, אמא, תשכבי פה, עשיתי לך מקום, תורידי את המשקפיים ושימי ראש לידי" (כבר על זה רציתי לאכול אותו!) ואחרי ששכבתי לידו הוא חיבק אותי ושם את הראש שלו בתוך הצוואר שלי והתחיל לספר לי כל מה שקרה לו בגן.. נתתי לו לפרוק, שאלתי שאלות, ואחרי 10 דקות כשהוא ניסה להתחיל לשחק ולהשתולל אמרתי לו עכשיו לילה טוב , הולכים לישון, חיבקתי אותו, הוא נצמד חזק יותר ועשיתי לו שששש.. – לחישה טפיחה. עשיתי את זה במשך 10 דקות בהתמדה , אם הוא ניסה לקום אמרתי לו "יובל לישון" ואחרי 10 דקות הוא כבר היה חצי רדום, המשכתי עוד כמה דקות והילד נרדם לגמרי!!! 25 דקות של תשומת לב וחום ויחס והילד נרדם בלי בעיה. בלילות הבאים זה כבר לקח 15-10 דקות. שווה את ההשקעה בשביל ערב רגוע ושקט בלי לקום ולצעוק עליו 20 פעם.
אבל מדהים איך שהוא מתכרבל עלי, אלו הרגעים האלה שבגללם שווה להיות אמא, שאת מרגישה שאת הדבר הכי חשוב בעולם לזאטוט הקטן והמתוק הזה שהגיע מתוכך. מעין זמן איכות שלי איתו.
שלא תבינו לא נכון, כשאני בבית אני איתו נטו, משחקת איתו, לוקחת אותו לטייל, עושים סיבוב למרכז המסחרי ובדרך עוצרים לראות נמלים , לרוץ בדשא, לשחק יחד ואני מלמדת אותו על כל דבר שאנחנו רואים והוא נהנה כל כך וגם אני. אלו רגעים קסומים שלא יחזרו ואני שמחה שיש לי את האפשרות הזו להנות מהם איתו.
הוא ילד כל כך פיקח ושובב, היום בבוקר הגננת שאלה אותי אם התקלקל לנו המחשב, היא אמרה שהוא לא מפסיק לדבר על זה שהתקלקל המחשב בבית , אמרתי לה שכשהוא נוגע אנחנו מוציאים אותו, סוגרים ואומרים לו שהתקלקל, והוא אומר שהוא סידר, מדליק אותו ואומר "הנה, תיקנתי לכם".. צריך למשוך אותו מהמחשב בכוח אז אני משתדלת לצאת איתו במקום להלחם. להסיט את התשומת לב שלו למקום אחר.
עכשיו יום שישי, יש לי סוף סוף קצת שקט, החבר'ה הלכו לחמותי לאכול, אני נשארתי בבית לנוח ולמלא מצברים, לעבוד קצת בשקט אחרי שבקושי ישבתי על המחשב ולהטעין אנרגיות לשבוע הקרוב.
שיהיה סופשבוע שקט,
אני כאן לשאלות , פניות או כל דבר אחר..








