שני שרידים עתיקים של כתבי יד אוחדו מחדש לאחר מאות בשנים ומוצגים במוזיאון ישראל

בחג הפסח – עולים לרגל לירושלים ומבקרים בהיכל הספר במוזיאון ישראל במהלך חג הפסח תתאפשר במוזיאון ישראל כניסה חינם לילדים במהלך כל החג , וכניסה חינם למבוגרים בימי חול המועד באדיבות בנק הפועלים. המוזיאון עומד בפני סיום פרויקט ההתחדשות שלו ופתוחים לקהל מתחם היכל הספר ודגם ירושלים בימי בית שני. המוזיאון כולו יפתח מחדש ביולי [...]

בחג הפסח – עולים לרגל לירושלים ומבקרים בהיכל הספר במוזיאון ישראל

במהלך חג הפסח תתאפשר במוזיאון ישראל כניסה חינם לילדים במהלך כל החג , וכניסה חינם למבוגרים בימי חול המועד באדיבות בנק הפועלים. המוזיאון עומד בפני סיום פרויקט ההתחדשות שלו ופתוחים לקהל מתחם היכל הספר ודגם ירושלים בימי בית שני. המוזיאון כולו יפתח מחדש ביולי הקרוב.

בהיכל הספר שבמוזיאון ישראל ירושלים מוצגים לראשונה, זה לצד זה, שני שרידים עתיקים של גווילי ספר תורה. על אחד מהם מופיעה "שירת הים". שני השרידים שייכים לאותו ספר שמות ששימש בבית כנסת, מאות בשנים הם היו פזורים במקומות שונים בעולם ומאז נקרעו זה מזה הם מאוחדים עתה לראשונה בתצוגה מיוחדת לקראת חג הפסח.

השרידים מספר שמות מתוארכים למאה ה-7 או ה-8 לספירה, הלא היא תקופת הדממה. מקופה זו של 600 שנה בין המאה ה-2 , מועד העתקתן של האחרונות במגילות הגנוזות לבין המאה ה-10, זמן כתיבתו של כתר ארם צובא , שרדו רק כתבי יד ספורים של התנ"ך בעברית, ולכן גילוי כתב יד מקראי ובמיוחד כזה ששימש בבית כנסת בתקופת הדממה הוא אירוע נדיר.

הסיפור הבלשי

בשנת 2004 נודע על קיומו של שריד עתיק של ספר תורה שהיה ידוע כ"כתב יד אשקר-גילסון" והיה שייך לאוסף אוניברסיטת דיוק שבארה"ב. הוא כלל את העדות הקדומה ביותר של מזמור "שירת הים" בספר שמות (יג:יט – טז:א) בנוסח ובעיצוב המסורה. לימים הושאל למוזיאון ישראל על ידי אוניברסיטת דיוק ובשנת 2007 הוצג לראשונה בהיכל הספר.

כתב היד משך את תשומת לבם של שני חוקרים ישראלים, דר' מרדכי מידור מהאקדמיה ללשון העברית ודר'  עדנה אנגל מהמכון לפליאוגרפיה באוניברסיטה העברית. לאחר מחקר מקיף הם הגיעו למסקנה ש"כתב יד אשקר-גילסון" אינו אלא המשך של "כתב-יד לונדון" מאוסף סטפן לבנטל, ניו-יורק,  אף הוא מספר שמות (ט:יח – יג:ב) וכי שני כתבי היד הנדירים הללו היו בעבר חלק מאותה מגילה ומאותו ספר תורה. כתב היד הושאל למוזיאון והוא מוצג עתה לצדו של "כתב יד אשקר-גילסון".

בתצוגה המוקדשת לעדויות הקדומות בעולם של "שירת הים", מוצגים לצד שני כתבי היד קטע נוסף מספר שמות מסוף המאה ה-1 לפני הספירה שנמצא בקומראן וקטע נוסף אף הוא מספר שמות מן המאה ה-10 -11 לספירה שגם הוא הושאל למוזיאון על-ידי סטפן לבנטל, ניו-יורק. המכנה המשותף לשלושת כתבי היד הוא שירת הים הנודעת, מהמנוני הנצחון המהללים את האל על הנסים שחולל לישראל ביציאת מצרים וקוראים אותה בבתי הכנסת ביום שביעי של פסח שעל פי המסורת אירע בו נס קריעת ים סוף.

אוצרי התערוכה הם דר' אדולפו רויטמן אוצרת המגילות הגנוזות ומנהל היכל הספר וגלית בנט-דאהן אוצרת משנה למגילות הגנוזות.

לרגל חג הפסח והתערוכה קרע לנו את הים

ג' 16.3, 20:00, באודיטוריום דורות

מבט בינתחומי על שירת הים- ספרות, היסטוריה וקולנוע.

נס קריעת ים סוף: מיתוס או מציאות. עם ד"ר אדולפו רויטמן, אוצר התערוכה ומנהל היכל הספר.
הים בקולנוע: בין חיים למוות ובין חולין לקדושה עם רחל אסתרקין, תסריטאית ומרצה לקולנוע, תלווה את הרצאתה בקטעים נבחרים ממיטב הקולנוע העולמי. בשיתוף מרכז המידע והלימוד של היכל הספר.