מתחילים לחזור לשגרה…

למי שעקב, בעלי היה צפוי לחזור בשבת בלילה ואכן כך היה. תמו להם סוף סוף שבועיים ארוכים ומתישים ביותר, עברתי לילות לבנים עם יובלי שכנראה לקח קשה את הקטע שאבא שלו לא נמצא בסביבה ובימים האחרונים כבר התחיל כל היום לשאול "איפה אבא" וכשהיה מתעורר בלילה היה בוכה "רוצה אבא" ובבוקר בא אלי לחדר ושואל [...]

למי שעקב, בעלי היה צפוי לחזור בשבת בלילה ואכן כך היה.

תמו להם סוף סוף שבועיים ארוכים ומתישים ביותר, עברתי לילות לבנים עם יובלי שכנראה לקח קשה את הקטע שאבא שלו לא נמצא בסביבה ובימים האחרונים כבר התחיל כל היום לשאול "איפה אבא" וכשהיה מתעורר בלילה היה בוכה "רוצה אבא" ובבוקר בא אלי לחדר ושואל "איפה אבא".

בסוף השבוע הוא היה מקורר ולא ממש ישן בלילות ואני הסתובבתי לי טרוטת עיניים בלי כח לעשות שום דבר ורק חיכיתי כל פעם לרגע שבו הוא ילך לישון כדי להכנס בעצמי למיטה ולנוח.

בשבת כל היום חפרנו ליובל שאבא מגיע ואבא חוזר וכנראה שהוא היה מרוגש, כי בערב למרות שלא היה במיטבו ולמרות שלקחנו אותו למסיבת יומולדת של מישהי מהמשפחה שבמהלכה הוא השתולל והרגיש טוב, ב8 בערב וגם ב9 הוא לא הראה שום סימנים של עייפות וכל הזמן אמר "אבא יבוא במטוס ויביא מתנה".. וייתכן והוא חש גם את ההתרגשות שלי.

החלטתי למשוך אותו עוד קצת וב10 יצאנו יחד לשדה. הוא סחב יפה מאוד וכעבור רבע שעה מהרגע שהגענו בעלי יצא , יובל ראה אותו ורץ אליו וחיבק אותו, הוא היה לגמרי בשוק, לא הבין מה קורה פה ומה פתאום אבא שלו יוצא מהמקום הלא מוכר הזה .

בבית הוא היה מרוגש מאוד, והתחיל לספר לאבא שלו סיפורים ולשיר לו שירים כששמנו אותו במיטה למרות שהוא היה חצי רדום וגמור מעייפות.

החלטתי לתת לו להנות קצת מאבא שלו, הוא הראה לו את הג'יפ שהוא קנה לו , מדובר בהאמר גדול עם שלט, משהו כבד ואיכותי, וב11 וחצי בלילה התרחש פה מחזה  שבו בעלי ויובלי רבו על השלט של הרכב..

יובל בא אלי ואמר לי בטון מתבכיין "אמא אבא לקח לי את השלט!" והייתי צריכה לצעוק על אבא שלו שיתן לו לשחק..

אמנם טרם הספקתי להשלים שעות שינה ועדין אני קצת עייפה, אבל מקווה בשבוע הזה להצליח ולהתאפס.

החיים כעצמאית כיפיים מאוד, היום ישבתי לעבוד עם השותפה החדשה שלי מהבוקר עד הצהריים, ישבנו במרכז ת"א בבית קפה בחוץ , בשמש החמימה והנעימה עם הלפטופ שלה, ועשינו טלפונים ותיאומים שונים ביחד.

כיף לעבוד בצורה כזו ועם אנשים שנעים לך איתם ושגורמים לך להרגיש בנוח. כיף כשאין לי בוס שיושב לי על הראש, כיף לקום בבוקר ולתכנן לעצמי את הלוז ולעסוק בדברים שאני אוהבת ומתחברת אליהם. פשוט כיף..

כדי לא להגדיל את מינוס שעות השינה שלי אני אפרוש כרגע לישון בשאיפה שהשיעולים של יובלי מהחדר יעלמו ויעבור עלינו לילה שפוי ושקט. ואם לא, אז אבא שלו פה.. עכשיו תורו!!!