אפילו העירקית אמרה שטעים… סדרת "סלטי השף" החדשה של סלטי צבר עם השף רפי כהן

חזרתי עכשיו מסיור במפעלי חברת סלטי "צבר". משרד יחסי הציבור של החברה ארגן סיור במפעלים שלה למספר בלוגרים מובילים בתחום הקולינריה, האוכל והאימהות, לרגל השקת 3 סלטים חדשים מסדרת השף רפי כהן ממסעדת "רפאל". למען האמת הסיור לא נשמע מלהיב מדי, מה לי ולמפעל תעשייתי של אוכל תעשייתי ואני בכלל לא מתה על סלטים (או [...]

חזרתי עכשיו מסיור במפעלי חברת סלטי "צבר".

משרד יחסי הציבור של החברה ארגן סיור במפעלים שלה למספר בלוגרים מובילים בתחום הקולינריה, האוכל והאימהות, לרגל השקת 3 סלטים חדשים מסדרת השף רפי כהן ממסעדת "רפאל".

למען האמת הסיור לא נשמע מלהיב מדי, מה לי ולמפעל תעשייתי של אוכל תעשייתי ואני בכלל לא מתה על סלטים (או כך לפחות חשבתי עד היום), אבל גלית ליפשיץ מלמד וליאת ורדי בר שהיו אחראיות על הפקת האירוע (שיש להן יחד את הבלוג המקסים בלינג בלינג) הזמינו אותי להצטרף.

מניסיוני והיכרותי המוקדמת עם גלית וליאת אני יודעת שכל דבר שהן נוגעות בו מקבל טאץ נוצץ ומיוחד וכשהן אחראיות על פרוייקט מסוים הוא אף פעם לא משעמם.

הגעתי לרכבת מרכז, פגשתי שם כ- 15 מהבלוגריות המובילות בארצנו, כאשר בראשן עמדו הבלוגריות אריאלה פיקסלר אלון ומרינה גולדשטיין שבלטו בנוכחותן והפכו את הסיור והנסיעה הללו  למעניינים, מבדרים ומשעשעים.

נסענו למפעלי חברת סלטי צבר בקרית גת.

כשהגענו, הלבישו אותנו בחלוקים לבנים מזעזעים, נתנו לנו להחליף את המגפיים המדוגמים בנעלי עבודה ודרשו מאיתנו לשים כובעי נייר מכוערים על הראש, והחצופים עוד העזו לצלם אותנו ככה במהלך הסיור!!!!

לא התווכחנו יותר מדי כי בכל זאת השף רפי כהן עומד לפנינו וגם הוא עובר למדי ב' ותוך כמה דקות כולם התלבשו לפי צו האופנה החדשה שהזכירה יותר לוק של רופאים בחדר ניתוח.

בכניסה למתחם המפעל נתבקשנו לשטוף ידיים עם סבון מחטא טרם כניסתנו, מאחר ובמפעלים יש הקפדה נוקשית בעניני היגיינה. הכל נקי, מבריק ומצוחצח, אפילו המסדרונות נקיים ויש אזורים מוגדרים שבהם מותר לעבור.

בחברת סלטי צבר, כך הסביר לנו מנהל המפעל, מקפידים מאוד על היגיינת החומרים והמוצרים , ובתהליכי הכנת הסלטים למעט בחירה של הירקות שמהם יוכן הסלט – נבחרים רק הטובים ביותר, ברוב התהליך אין בכלל התערבות של מגע ידי אדם, למעט שלב קילוף הפלפלים והחצילים הקלויים.

אתם לא תאמינו, אבל יש נשים שהתפקיד שלהן במפעל זה לקחת את החצילים הקלויים שיוצאים מהתנור, לשטוף אותם היטב ולקלוף אותם במומחיות תוך 5 שניות על מנת שיכינו מהם סלטים.

לא אלאה אתכם בפרטים טכניים, אבל אפשר לומר שהריחות שעלו מהמטבח היו ריחות של בישול ביתי. במטבח היו מכונות שמבצעות את כל התהליך כפי שקורה אצלנו במטבח בבית, בין אם מדובר בבישול ארוך של כמה שעות, צינון או אידוי.הכמויות מוקפדות ומדודות, הזמנים מדויקים והירקות והמוצרים בהם עושים שימוש נבחרים בקפידה מדי בוקר עוד בשדות החקלאים ותוך כמה שעות הם הופכים לסלט שעובר לקירור ותוך מספר ימים הוא כבר בסופר ואצלנו במקרר.

אני חייבת לציין שהופתעתי מאוד לטובה. הרסו לי במהלך הסיור את המיתוס שסלט "תעשייתי" מקופסה לא יכול להיות יותר טעים מסלט בבית.

אבל כאן הקאטצ'.

הסלטים של צבר מסדרת השף רפי כהן ובכלל, הם סלטים ביתיים לכל דבר!!!

תשכחו את כל מה שידעתם על הטעם של סלטים מקופסה!

הם אמנם מיוצרים במפעל, אבל תהליך הייצור הוא בדיוק כמו במטבח הביתי וכאן גם יש הקפדה על ערכים תזונתיים ונעשה שימוש באפיה בתנור מיוחד במקום בטיגון בחלק מהמוצרים כך שהטעם נשמר.

בתום הסיור המרתק לקחו אותנו לחדר שבו חיכה לנו שולחן ערוך ומלא בכל טוב – מבחר סלטי צבר יחד עם פיתות ולחמים טריים ומגשים עם מגוון של ממולאים מצוינים וקערות ענקיות עם קוסקוס, ירקות ובשר ממטבחו של השף רפי כהן, והכל פשוט היה טעים!

אני מגיעה מבית עירקי, באופן אישי לא מתה על סלטים וירקות, אבל אני יודעת שכל מי שטועם את הסלטים של אמא שלי ושל סבתא שלי נהנה ומשבח את הטעם.
הסלטים של צבר והשף רפי כהן לא נופלים מהם ובשקט בשקט בלי שאמא שלי תשמע, חלקם אפילו היו לי טעימים יותר מהסלטים שהיא מכינה וביניהם המטבוחה, הסלט התורכי, הטחינה והחומוס אבו גוש.

במהלך הארוחה פתאום השתררה דממה בחדר. כל הקשקשניות חדלו וכולן התענגו על האוכל. היו איתנו כמה נשים שממה שהבנתי הן נחשבות לבשלניות גדולות ושולטות ברזי המטבח והמטבח המזרחי אשר בתחילת הסיור דאגו לציין כי "אין על הסלטים הביתיים שלהן". ובסוף הארוחה עלו לחלל החדר יציאות כגון "חבל על הטרחה, זה יוצא יותר טעים" ו"זה ממש טעם ביתי" ו"אני אגיד לבעלי שאני הכנתי".

הסכמנו פה אחד שבאמת חבל על הטרחה וכשיש ארוחה אז עדיף לקפוץ לסופר ולקנות סלטים במקום לבזבז שעות על הכנה ובישול כי ככה זה יותר טעים ויותר משתלם וחוסך שעות במטבח.

רפי היה מקסים וענה על שאלותינו ושיתף אותנו בתוכניות לעתיד שלו ושל סלטי צבר ונתן לנו גם מספר רעיונות למתכונים של מאכלים עשירים וקלים להכנה בשילוב עם הסלטים ואצרף אותם לכאן בהמשך יחד עם תמונות מהסיור.

אמרתי למישהי שישבה לידי שאני הולכת להמליץ לאמא שלי לנוח לקראת ארוחת החג הבאה ולקנות לה כמה סלטים , כדי שיהיה לה יותר זמן להתארגן בצורה נינוחה וציינתי תוך כדי שהיא עירקית שאוהבת לבשל.
אז הבחורה אמרה לי "עזבי, את האמהות שלנו יהיה קשה לשכנע ולשנות".

לסיום קיבלנו צידנית קטנה עם מספר סלטים מהסדרה החדשה : טחינה בלדי (הטחינה הכי טעימה שטעמתי!), סלט תורכי (אין דברים כאלה), סלט קישוא עם בצל מטוגן בטעם כבד (אני לא אוכלת קישואים אז לא היה לטעמי), סלט חצילים בטחינה (אני לא אוכלת חצילים אז לא רלוונטי עבורי) וסלט פלפלים (גם את זה אני לא אוכלת. בעייתית באוכל כבר אמרנו?)

בדרך הביתה דיברתי עם בעלי והוא אמר לי שהוא רעב, אמרתי לו שאני כבר מגיעה ושיחמם פיתה על האש ושהבאתי אוכל.

פתחנו שולחן, הוא פשוט התלהב מכל הסלטים ואמר שזה ממש טעם ביתי וממש רחוק מהטעם התעשייתי של הסלטים שהוא מכיר מקופסה.

אמא שלי בדיוק חזרה הביתה כשהיינו באמצע האוכל והוא אמר לה "בואי, בואי, את חייבת לטעום, הסלטים ממש מעולים" בהתלהבות.
מי שמכיר את בעלי יודע שהוא לא מהטיפוסים שמתלהבים ומי שמכיר אותי יודע שאני לא מהטיפוסים שמתלהבים מסלטים. הכי לא!

אמא שלי טעמה, כל סלט היה לה יותר טעים מהשני, היא אמרה "קניתי" ואכלה בהנאה. אמרה שזה פשוט מדהים שהטעם ממש כמו בבית ושזה רעיון מצוין לחסוך שעות במטבח בחג הבא.

אם העירקית אמרה שטעים.. זה טעים..

ממליצה לכם לטעום ולנסות. אתם כבר תשתכנעו לבד..